2 צפייה בגלריה
עצרת מחאה נגד אנטישמיות בפריז
עצרת מחאה נגד אנטישמיות בפריז
עצרת מחאה נגד אנטישמיות בפריז
(צילום: AFP)
צרפת ופולין נתפסות בעיני הישראלים כמדינות האנטישמיות ביותר באירופה. כך עולה מסקר שערך "פורום אירופה" של האוניברסיטה העברית לקראת יום הזיכרון הבינלאומי לשואה שיצוין ביום חמישי.
הסקר בדק את עמדותיהם של ישראלים ביחס למידת האנטישמיות באירופה. הסקר, בהובלת פרופ' גיזלה דאקס, כלל מדגם אקראי ומייצג של החברה הבוגרת בישראל, בהשתתפות 1,006 גברים ונשים, בני 18 ומעלה. עבודת השטח נעשתה על ידי מכון PORI ובסיוע קרן הנס-זיידל בירושלים.

אלו הממצאים העיקריים: מידת העוינות הצפויה ליהודי אירופה - 53% מהמשיבים היהודים מאמינים שמצבם של יהודי אירופה יחמיר, ורק 25% לא צופים שינוי. ככל שהמשיבים מבוגרים או דתיים יותר, תשובותיהם פסימיות יותר. בקרב המשיבים הערבים התפיסה הרווחת היא שלא יחול שינוי במצב יהודי אירופה (52%) וחלקם אף השיבו כי מצב היהודים ישתפר (20%).
דירוג רמת האנטישמיות: צרפת (39%) ופולין (33%) נתפסות כאנטישמיות ביותר, ואחריהן גרמניה (15%). מבט ממוקד מראה שגרמניה נתפסת כמדינה האנטישמית ביותר בקרב חרדים, בעוד מסורתיים חושבים שצרפת היא האנטישמית ביותר, וחילונים חושבים שפולין. בקרב הנשאלים הערבים עלה כי פולין וגרמניה נתפסות כאנטישמיות ביותר.
תפיסת ביקורת על ישראל כאנטישמיות: שליש מהיהודים הניחו שיש קשר ישיר בין ביקורת על ישראל למידת האנטישמיות של המבקר, אך רוב המשיבים היהודים מאמינים שקיים קשר כלשהו בין השתיים.
2 צפייה בגלריה
מצעד החיים באושוויץ
מצעד החיים באושוויץ
מצעד החיים באושוויץ
(צילום: AP)
"האם מדיניות האיחוד האירופי אנטישמית?": 27% מהמשיבים היהודים דחו על הסף את הטענה שמדיניות האיחוד האירופי אנטישמית, מול מספר דומה (27%) שדיווחו שמדיניות האיחוד האירופי דווקא כן מונעת מאנטישמיות. 40% מהמשיבים היהודים השיבו שרק חלק מהמדיניות מושפעת מאנטישמיות. לעומתם, אחוז המשיבים הערבים שראו במדיניות האיחוד האירופי אנטישמיות עמד על 53%.
פרופ' דאקס ציינה: "מיקומה הגבוה של צרפת בדירוג האנטישמיות אינו מפתיע אותי. זהו סוד גלוי שהאנטישמיות מתפתחת מזה זמן רב בצרפת ולא רק בקרב הפוליטיקאים מהימין הקיצוני ותומכיהם". לדבריה, "מאז האינתיפאדה השנייה היהודים בצרפת חשים שאין עתיד לדור הצעיר בצרפת ולא מעט מהם היגרו לישראל כדי לשמר את זהותם היהודית".
"בנוגע לפולין, מדובר בסיפור מעט שונה", הוסיפה פרופ' דאקס. "נראה שהתפיסות השליליות של הציבור כלפי פולין קשורות להתמודדות - או יותר נכון חוסר התמודדות - של המדינה עם העבר שלה, כפי שמשתקף בחקיקה האחרונה במדינה שמבטלת את מערך הפיצויים לאלה שרכושם נגזל מהם על ידי המשטר הקומוניסטי. מי שמושפעים בעיקר מהחוקים הללו הם ניצולי שואה ויורשיהם".