ישראל, יוון וקפריסין בונות "קיר" ביטחוני מול טורקיה, שנועד להרתיע אותה ולמנוע גלישה למצב שתהפוך לאויב. כך אומרים מקורות בישראל לקראת פסגת ישראל-יוון-קפריסין שתיערך ביום שני הקרוב בירושלים. הפסגה הזו מתקיימת על רקע מתיחות גוברת בין ישראל לבין טורקיה וגם בין טורקיה לבין יוון וקפריסין, כולל חדירה של מטוסים טורקיים לשמי יוון והזנקה של מטוסים יווניים לעברם – תקרית שהביאה את המתיחות לשיא.
ראש ממשלת יוון קיריאקוס מיצוטאקיס ונשיא קפריסין ניקוס כריסטודולידיס יגיעו מחר לארץ ויקיימו פסגה עם נתניהו ופגישות ביטלרליות ביום שני. הביקור שלהם בנוי מכמה רבדים - רובם ביטחוניים, אבל חלק משמעותי יוקדש גם לאנרגיה.
3 צפייה בגלריה
ארדואן. המטרה הישראלית - למנוע מטורקיה להפוך לאויב
(צילום: Chris McGrath/Getty Images)
בפסגה ידונו, בין השאר, בחיבור שלוש המדינות לרשת חשמל אחת, באמצעות כבל חשמל תת-ימי. יוון בונה קו חשמל בין כרתים לקפריסין וכאשר קפריסין תחובר לישראל זו תהיה מהפכה של ממש, שתחבר את ישראל לרשת החשמל האירופית. לצד זאת ידונו הצדדים בחיפושי גז, בדגש על מאגר הגז הענק אפרודיטה ש-85 אחוז ממנו שייך לקפריסין ו-15 אחוז לישראל. קפריסין שוקלת להקים מתקן שיתחרה במצרים.
כמו כן ידונו בפסגה ביוזמת IMAC האמריקנית - מסדרון כלכלי שיחבר את הודו, המזרח התיכון, ישראל ואירופה באמצעות תשתיות תחבורה ואנרגיה מתקדמות וחיזוק שיתופי הפעולה בתחומי המסחר, הכלכלה, האנרגיה והביטחון בין המדינות השותפות, ובכלל זה רשת רכבות, כבלים ואנרגיה.
חלק מרכזי בפסגה יהיה ההיבט הביטחוני: יצירת "קיר" מול טורקיה, שמבחינת ישראל היא יריב אך לא אויב - והאתגר הוא למנוע את הפיכתה לאויב. השיח בין המדינות הוא איך יוצרים משולש כזה שירתיע את טורקיה. הכוונה היא לאימונים משותפים, תרגולים, תיאום והעברת מסר ברור לטורקים: עד כאן.
3 צפייה בגלריה
נתניהו וראש הממשלה היווני מיצוטאקיס. עסקה ביטחונית גדולה על הפרק
(צילום: קובי גדעון/ לע״מ)
בישראל מכחישים את הדיווחים שהתפרסמו ביוון על הקמת כוח התערבות צבאי משותף לשלוש המדינות, רמז למעין ברית הגנה. מקורות בכירים אמרו שזה לא עומד על הפרק וגם לא יידון בפסגה המשולשת, אך שלוש המדינות בהחלט מעוניינות להגביר את התיאום הצבאי ביניהן, כדי שאם חלילה יהיה צורך - הן יידעו מה לעשות. המטרה המרכזית כאן היא הרתעה.
במסגרת הגברת שיתוף הפעולה הזה, מדברים בישראל על מכירות נשק בהיקף גדול מאוד ליוון, ועל קיום תרגילים משותפים נוספים. לשיתוף הפעולה הזה יש גם רבדים אזרחיים: ישראל, יוון וקפריסין רוצות להקים מרכז תיאום בנושא התמודדות עם אסונות אזרחיים כגון שריפות, חיפושים בים אחרי כלי שיט (כמו היאכטה הישראלית שנעלמה ליד קפריסין ואותרה על ידם) והיערכות להתמודדות עם רעידות אדמה גדולות.
ביום שני, במהלך הפגישה שקיים ראש הממשלה בנימין נתניהו עם השגריר בטורקיה טום ברק, שליחו של טראמפ, ישראל ניצלה את ההזדמנות להעביר מסרים חריפים בנושא הטורקי. המסר הישראלי לברק היה שלטובת שני הצדדים צריך למצוא דרך למנוע את המשך ההסלמה בין ישראל לטורקיה. בפגישה היה מי שאמר לברק שנשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן מדרדר את היחס לישראל, ובמקום להשוות את נתניהו להיטלר פעמיים ביום - הוא עושה זאת שלוש פעמים ביום.
התשובה של האמריקנים הייתה שהתבטאויות האנטי-ישראליות נובעות מצרכים פנימיים טורקיים, וכי ארדואן מדבר לכפריים בארצו. בצד הישראלי השיבו לברק שאחרי 7 באוקטובר למדנו שדיבור במערכה הראשונה הופך לאקדח במערכה השנייה.
גורם ישראלי בכיר שמעורה ביחסי ישראל-יוון אמר: "רמת שיתוף הפעולה בין ישראל ליוון מאוד גבוהה לאורך השנים. מדובר ברמה של שיח אינטימי, של תרגילים משותפים. בין יוון לישראל מתרחשים כל שנה כ-40 תרגילים משותפים, אימונים, מפגשים של חילופי מידע וכו'. תמיד יש מקום להרחיב ולהעמיק, אבל מה שפורסם ביוון על כוח תגובה מהירה לא קיים ורמת ההיתכנות של הקמת כוח כזו אינה אפשרית".
ישראל מספקת ליוון מערכות נשק מתקדמות, באחרונה אושרה עסקה גדולה של חימוש מדויק וכעת דנים בעסקה גדולה אחרת שכוללת מכירת קלע דוד, טילי ברק וספיידר ומערכות נוספות. העסקה עדיין לא סגורה, יש תחרות עם גורמים נוספים - וניתן להעריך שהנושא יעלה בפגישות הבילטרליות בין נתניהו למיצוטאקיס. יוון רוצתה לשמר את העליונות ההגנתית שלה, והדבר הופך קשה מול מאמצי ההתחמשות המואצים של טורקיה.
החשש היווני הוא שטורקיה מתחזקת ובשלב כזה או אחר יכול להיווצר חיכוך או עימות. אף אחד לא חושש שהטורקים יילכו למלחמת כיבוש, אבל קיימת אפשרות ללחימה מוגבלת בים האגאי - וזהו האתגר המרכזי עבור ליוון. ישראל רואה בשותפות שלה עם יוון וקפריסין שותפות אסטרטגית, שבה המדינות מחזקות את היציבות באזור ואת המצב של כל אחת ואחת, מעצם הקשר ביניהן.
"אני לא רואה שחיילים יוונים יבואו להגן על ישראל ושחיילים ישראלים ילכו להגן על יוון", אמר בכיר ישראלי. "מה שכן יש זה שיתופי פעולה שנותנים לצד כזה או אחר יתרונות. הם עוזרים לנו בשורה של דברים, יש קשר טוב בין מערכות הביטחון. אבל הקמת יחידה משותפת - זה לא".
בחודש נובמבר ביקרו באתונה ממלא מקום ראש המל"ל גיל רייך והמזכיר הצבאי של ראש הממשלה, האלוף רומן גופמן, שמונה בינתיים לראש המוסד הבא. הפגישות עסקו בנושאים מדיניים ואזוריים. מפקד חיל האוויר, אלוף תומר בר, נפגש לאחרונה עם בכירים בחילות האוויר של קפריסין ויוון לפגישה אסטרטגית שנועדה לחזק את שיתופי הפעולה איתם. השבוע נפגש שר הביטחון ישראל כ"ץ עם שר ההגנה של קפריסין. כל אלו מראים את הקשר המעמיק. נושא נוסף שידון בפסגה המשולשת היא מעורבות קפריסין ויוון ביום שאחרי בעזה. יוון מעוניינת להשתלב במאמצי שיקום הרצועה.
