החשש מהשתלטות פוליטית על מינויים במשטרה מגיע לרגעי הכרעה: בית המשפט המחוזי בירושלים ידון ביום ראשון בעתירה שהגישה קצינת המשטרה רב-פקד רינת סבן נגד השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר בגין אי-קידומה לדרגת סגן-ניצב. סבן עתרה לבג"ץ נגד השר בן גביר בטענה שעיכוב הדרגה נובע ממניעים פוליטיים זרים שקשורים לעדותה בתיק 4000 במשפטו של הממשלה בנימין נתניהו, ואולם בג"ץ קבע כי העתירה צריכה להיות מוגשת לבית המשפט המחוזי.
סבן, שהייתה חוקרת בתיק 4000 (פרשת בזק-וואלה) וגם בתיק הטרדת עד המדינה שלמה פילבר, משמשת כיום עוזרת לראש אגף החקירות והמודיעין במשטרה ניצב בועז בלט. בניגוד לעמדת המפכ"ל רב-ניצב דני לוי וסגל הפיקוד של המשטרה, השר בן גביר מעכב את הקידום בדרגה שכבר אושר על-ידו בעבר לנוכח טענותיו על התנהלותה בחקירות הרגישות.
פניות של המפכ"ל וגורמי המקצוע במשטרה אל השר לביטחון לאומי בנושא לא הועילו. בתשובת המדינה לעתירה צוין כי סירובו של השר בן גביר לקדם את הקצינה מהלכת אימים על שוטרים המעידים בחקירות פליליות. לדברי הפרקליטות, המסר לחוקרי המשטרה מצנן וברור - מי שיחקור תיקי שחיתות קידומו ייתקע ומי שלא יירצה את השר- לא יתקדם.
לדברי מקורות בכירים, "התיק מעניין במיוחד את חוקרי המשטרה שחוששים מכוחו של השר לקבוע את עתידם המקצועי, שעה שמי שצריך את המשטרה הוא מפעל המשטרה". כמו כן הודגש בתשובת המדינה החשש שמי שינהל חקירות של תיקי שחיתות שלטונית יסתייג מגדיעת הקריירה שלו.
במערכת המשפטית הודגש שבשל השפעות הרחוב של הכרעת בית המשפט בתיק של סבן טבעי היה שהנושא יטופל על-ידי בית המשפט העליון, שממילא דן בעתירות נגד ראש הממשלה בדרישה לפטר את השר בן גביר מתפקידו. ואולם, מאחר שמדובר בהחלטה מנהלית בעניין קידום מקצועי, הסמכות נתונה כאמור לבית המשפט המחוזי.
המפכ"ל והיועמ"שית בעמדה אחידה
משפטנים הביעו תקווה שבית המשפט יבהיר למפכ"ל שעליו להמשיך לקדם קצינים לפי כישורים ולא לפי משאלות של השר הממונה, וכן שיובהר לציבור שיש מי ששומר על דמותה של משטרת ישראל כגוף מקצועי ועצמאי. באופן חסר תקדים, המפכ"ל חבר ליועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה בבקשה מבית המשפט לקבל את העתירה ולהורות לבן גביר לקדם את סבן.
השר בן גביר, באמצעות עו"ד דוד פטר, הודיע לבית המשפט שדינה של העתירה להדחת על הסף. לדבריו, העותרים מבקשים מבית המשפט להתערב בלב החלטות על קידום וקבלת החלטות מקצועיות בארגון ביטחוני - "התערבות שאין לה יסודות ואין לה אח ורע במשפט המינהלי ".
בן גביר סבור כי בעתירה יש משום פגיעה בהפרדת רשויות. הוא גם כתב בציניות: "היועצת המשפטית לממשלה אף מבקשת לקיים את טקס הענקת הדרגות באולם בית המשפט ממש".
במערכת המשפטית מזהים בחודשים האחרונים הידרדרות ביכולת העמידה של המפכ"ל אל מול השר בן גביר. כך למשל אירע כשאדם בשם רחמים חוגי, שלטענת האגודה למען הלהט"ב קרא "לדקור הומואים", מונה לתפקיד ראש מנהלת גיוס חרדים במשטרה. בסופו של דבר המינוי בוטל, אבל קודם לכן הוא עבר את אישור סגל הפיקוד הכללי.
בנוסף קיים חשש כבד מהחלטת השר בן גביר להוציא את חקירות חופש הביטוי הרגישות מאגף החקירות במשטרה לאדם שמשמש מינוי ישיר של השר. במערכת המשפטית חוששים שהמטרה האמיתית של המינוי אינה חקירות ההסתה לטרור, אלא יכולת לנטר רשתות חברתיות ולעקוב אחר פעילים פוליטיים ומפגינים.
לדבריהם, יש חשש שהמיועד לעמוד בראש היחידה יפעל לפי הוראות השר. "זה מתחיל מהסתה לטרור, אבל אין באמת בעיה בתחום הזה - המטרה שלהם היא לנטר רשתות ולהגיע לפעילים ולמפגינים", אמרו גורמים במערכת המשפטית. כמו כן הם מזכירים את העובדה שהשר בן גביא הקפיא את מינויה של סגן-ניצב רותי האוסליך לתפקיד מרכזי באגף החקירות. "המפכ"ל איבד את יכולת הבלימה של צעדים לא ראויים", אומרים במערכת המשפטית.
החשש הוא שאם בית המשפט יעניק גיבוי לשר לביטחון לאומי, אף שוטר לא יעז לצאת למאבקים ולספר מה קורה, והמפכ"ל יאבד כל יכולת עמידה שאולי נותרה. במערכת המשפטית חוששים מהשלכות רוחב, גם בהיבט של עצירת חקירות שחיתות שלטונית. לדברי הגורמים, "הכוח שיש בארגון היררכי כמו במשטרה או בצבא הוא אדיר, כל שנתיים מתקיים סבב מינויים ואנשים רוצים להתקדם, יכולת השליטה דרך מינויים אדירה. השר מחזיק את הארגון בגרון".
