יו"ר ועדת חוקה, שמחה רוטמן, הוציא בצהריים (יום שלישי) את המשנה ליועמ"שית גיל לימון מדיון שעסק בחוק פיצול תפקיד היועמ"ש.
רוטמן מוציא את גיל לימון מהוועדה
אל הדיון הגיעו באופן חריג כל המשנים ליועמ"שית, ולימון - המשנה למשפט ציבורי-מנהלי - העיר לרוטמן כי הוא קוטע את אביטל סומפולינסקי, המשנה למשפט ציבורי-חוקתי.
"אתם מתחילים את דבריכם בזה שאני אמנע מכם? אי פעם אמרתי לך לא לבוא לוועדה? האם לא הופעת בוועדה על החוק הזה? האם את אישית? בקריאה ראשונה לא באת?", שאל תחילה רוטמן את עו"ד סומפולינסקי. היא השיבה לו שלא, ורוטמן המשיך: "באמת? למה לא באת? מישהו מנע ממך?". אז ניסה לענות לו עו"ד לימון, ורוטמן ביקש ממנו לצאת. "גיל אתה לא, גיל תצא בבקשה", אמר לו.
"מה זו הבושה הזו", תקף אותו חבר הכנסת גלעד קריב. "איזו חורבן של ועדת חוקה". רוטמן בתגובה קרא לו לסדר, וביקש מלימון פעם נוספת לצאת מהוועדה.
שרון אפק, גיל לימון, גיל-עד נועם, כרמית יוליס, ואביטל סומפולינסקי הגיעו לדיון בוועדת חוקה, כדי להסביר כל אחד בתחומו מה הסכנות שבפיצול מוסד היועץ המשפטי לממשלה. היו"ר רוטמן מחה על כך שלא מוצגת עמדה אחת, אך הקציב חמש דקות לכל משנה. רוטמן העיר על דבריה של המשנה ליועמ"שית סומפולינסקי, מה שהוביל לבסוף לחילופי הדברים והבקשה מעו"ד לימון שיצא למשל חצי שעה.
"ישפיע על כל אזרח"
ועדת החוקה מכינה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת החוק לפיצול סמכויות היועץ המשפטי לממשלה כך שייווצרו שני תפקידים - יועץ משפטי לממשלה ותובע כללי. אם החוק יעבור וייכנס לספר החוקים, כפי שהקואליציה מקווה להשלים עד שהכנסת תתפזר, הוא ייכנס לתוקף ב-1 בינואר 2027, והסמכויות שיועברו לתובע הכללי יישארו בידי היועמ"שית גלי בהרב-מיארה עד לסיום כהונתה בפברואר 2028.
עו"ד אפק אמר בדיון כי "החוק יהרוס את מוסד היועץ המשפטי לממשלה. זה לא חוק של פיצול אלא חוק של הרס המוסד. אם הייעוץ נעשה על ידי עו"ד מטעם הממשלה, שממונה על ידי גורם פוליטי, אזי גם מערכת אכיפת החוק והמשטרה יהפכו לפוליטיים, וההחלטות יהיו פוליטיות - איזה הפגנות יתקיימו ואיזה לא, נגד מי ישתמשו באמצעים מסוימים ונגד מי לא - תהיה לזה השפעה על זכויות האזרח של כולנו".
עו"ד לימון הסביר בדיון כי "סוגיית המינויים מהווה עמוד השדרה של שירות המדינה. העובדה שהייעוץ המשפטי הציבורי בוחן אותם מהווה ערובה למינויים מקצועיים. נושא נוסף הוא מניעת ניגודי עניינים של שרים. מי שאחראי לעצב את המגבלות ולפקח עליהם זה הייעוץ המשפטי לממשלה. בסופו של דבר כשהממשלה מחזיקה בסמכות לבטל את חוות הדעת, גם על נושאים של מניעת ניגוד עניינים, זה בליבת טוהר המידות בשירות הציבורי".
עו"ד סומפולינסקי
(צילום: עמית שאבי)
עו"ד סומפולינסקי הוסיפה כי "חלק מעצמאות המוסד מתבטאת בכך שהיועמ"ש אומר דברים שלא תמיד נוחים לממשלה ואין לממשלה את האפשרות להוריד את השאלטר ולומר לו לא לדבר. יש משמעות מאוד גדולה לזה שליועמ"ש יש עצמאות מוסדית. הוא יכול להביע את העמדה בלי שיחשוש שלא יתנו לו להביע את העמדה בפני בית המשפט או בפני הממשלה.
"כשמדברים על סמכויות חירום ותקציב שיש לממשלה, יכולת הפיקוח של הכנסת על הממשלה - מצומצמת. בלי ייעוץ משפטי עצמאי שיכול להביא עמדות מקצועיות ויכול למנוע פגיעה בזכויות ושימוש לרעה - יפגעו האזרחים. כל הפעלה של תקנות שעת חירום צריכה לעבור אישור יועמ"ש ומשנה חוקתי. כך גם לגבי פיקוח על תקציב המדינה שאינו שקוף לציבור הרחב".
עו"ד נועם, המשנה לעניינים בינלאומיים ציין כי "ישראל מתמודדת עם הלוחמה המשפטית המתנהלת בזירה הבינלאומית וביתר שאת בשלוש השנים האחרונות. מאשימים אותנו ברצח עם, מגישים צווי מאסר בינלאומיים נגד ראשי המדינה, עולות יוזמות לסנקציות נגד המדינה". הוא הסביר כי "בית הדין הבינלאומי מחזיק ביועץ המשפטי לממשלה כגורם עצמאי שאינו תלוי בדרג המדיני, ואם התביעה תיתפס כחשופה להשפעה פוליטית, היכולת שלנו לטעון לטיפול עצמאי בהפרות חוק תיפגע. המוניטין של מערכת אכיפת החוק כעצמאית הייתה תמיד כיפת הברזל שלנו בעולם".
עו"ד יוליס הוסיפה כי "90% מקרקעות המדינה מנוהלות על ידי רשות מקרקעי ישראל. הייעוץ שומר על המשאב הזה למען הכול, בדגש על שוויון בין מגזרים ואוכלוסיות".
