אחרי השיפור במדד השחיתות העולמי שפורסם בשנה שעברה, הציון של ישראל לשנת 2025 ירד ל-62 - מה שמציב אותה במקום ה-35 במדד, שעמד הפעם על הקשר שבין שחיתות לשמירה על ערכי הדמוקרטיה. מהנתונים שפורסמו הבוקר (שלישי) עולה כי ישראל ירדה בשתי נקודות ביחס לשנה שעברה, אז הייתה במקום ה-30 בעולם (מקום 1 הכי פחות מושחת, מקום 182 המושחת ביותר) במדד תפיסת השחיתות העולמי CPI.
עם זאת, המצב עדיין טוב יותר משנת 2021, אז דורגה ישראל במקום ה-36 במדד, כשלראשונה בהיסטוריה קיבלה פחות מציון 60. באותה שנה קיבלה ישראל את הציון 59, קרוב לציון 50, שהוא "הקו האדום" שממנו ומטה נמצאות המדינות הנתפסות כמושחתות - ויש יותר מ-140 כאלה. בעשור האחרון הציון של ישראל נע בין 59 ל-64.
כמו בשנה שעברה, המדינה הכי פחות מושחתת בעולם נכון לשנת 2025 היא דנמרק, שקיבלה ציון 89, רק נקודה פחות מ-2024. אחריה נמצאות פינלנד (88), סינגפור (84) וניו זילנד (83) ששמרו על מיקומן בדירוג. במקום החמישי נמצאת נורבגיה (81), שהייתה במקום השישי בשנה שלפני כן, ובעשירייה הראשונה לשנת 2025 נמצאות גם שוודיה, שווייץ, לוקסמבורג, הולנד וגרמניה.
במקום ה-20 במדד נמצאת בריטניה, את המקום ה-23 תפסה איחוד האמירויות, במקום ה-27 נמצאת צרפת ומיד אחריה ניצבת ליטא. ארה"ב נמצאת במקום ה-30, שהיה שייך בשנה שלפני כן לישראל, צ'ילה במקום ה-32 ודרום קוריאה במקום ה-33. ליטא, צ'ילה ודרום קוריאה היו בשנה שעברה מדורגת אחרי ישראל במדד, אך השנה נמצאת כאמור ישראל במקום ה-35, שישה מקומות בלבד לפני קטאר ורק תשעה מקומות לפני סעודיה.
במקום ה-75 במדד נמצאת סין, רק חמישה מקומות לפני דרום אפריקה. טורקיה נמצאת במקום ה-127, איראן נמצאת במקום ה-154 ורוסיה נמצאת במקום ה-158. צפון קוריאה ניצבת במקום ה-172, מקום אחד בלבד לפני סוריה. את הרשימה סוגרת דרום סודן, שקצת מעליה נמצאות סומליה, ונצואלה, לוב ותימן, כולן מדינות שסובלות מחוסר יציבות וסכסוכים פנימיים.
מדד תפיסת השחיתות העולמי (Corruption Perceptions Index) של ארגון השקיפות הבינלאומי (Transparency International) קיים משנת 1995 ומדרג מדי שנה כ-180 מדינות, כאשר אחת ממטרותיו היא לאפשר לאנשי עסקים להעריך את מידת השחיתות במדינות שאיתן הם שוקלים לעשות עסקים. בישראל המדד מתפרסם על ידי עמותת "שקיפות בינלאומית ישראל - שבי"ל", שהיא אחד מ-113 הסניפים של הארגון העולמי.
במרכז מדד תפיסת השחיתות לשנת 2025 נבחן כאמור הקשר שבין שחיתות לפגיעה במרקם ערכי הדמוקרטיה של המדינות, בכלל, ועצמאות מערכת המשפט והתקשורת בפרט. בעמותת "שבי"ל" הדגישו כי הירידה בניקוד של ישראל ביחס לציון במדד 2024 נובעת מהחזרה למיקוד ערכים אלו לאור הידרדרות מצב הדמוקרטיה בכלל מדינות העולם, בניגוד למדד הקודם ששם דגש על יישום ההתמודדות עם משבר האקלים.
השופטת (בדימוס) ד"ר דפנה אבניאלי, יו"ר עמותת "שקיפות בינלאומית ישראל - שבי"ל", הבהירה כי "הציון הנמוך שהוענק למדינת ישראל מהווה תמרור אזהרה בוהק - והוא מלמד כי היא נתפסת כמי שאינה מונעת את הפגיעה בערכי הדמוקרטיה, בעיקרון הפרדת הרשויות ובשומרי הסף". לדבריה, "מדינת ישראל נתפסת גם כמדינה שאינה מקדשת את האינטרס הציבורי הכללי, מתוך רצון לשמר את המשכיות שלטונה של הממשלה הקיימת, תוך שימוש לרעה של שרי הממשלה בסמכויות ובתקציבים למטרות סקטוריאליות".
ההידרדרות בשחיתות העולמית
במדד שהתפרסם על שנת 2025 לא הידרדרה במקומה רק ישראל. למעשה, בשנת 2025 נבחנו במדד 182 מדינות, ומהנתונים עולה כי מאז שנת 2012 השתפר מצבן רק של כ-31 מהן. כ-100 מדינות נותרו באותו מצב במהלך השנים - ומצבן של כ-50 מדינות הידרדר משמעותית. נתוני המדד הצביעו על כך - שהשחיתות מחמירה בכל רחבי העולם - וגם דמוקרטיות מבוססות חוות עלייה בשחיתות על רקע היחלשות ההנהגה.
מהמדד עלה למעשה כי גם דמוקרטיות שבדרך כלל מתמודדות טוב יותר עם שחיתות לעומת משטרים אוטוריטריים או דמוקרטיות פגומות - חוות ירידה מדאיגה בביצועים. מגמה זו השפיעה על מדינות רבות, בהן ארצות הברית, קנדה וניו זילנד, וגם על חלקים שונים באירופה, כמו בריטניה, צרפת ושוודיה. דפוס מדאיג נוסף שעלה הוא הגבלות גוברות מצד מדינות רבות על חופש הביטוי, ההתאגדות וההתכנסות.
מאז 2012, ב-36 מתוך 50 המדינות שרשמו ירידה משמעותית בציוני המדד - הצטמצם גם המרחב האזרחי. בנתונים האחרונים אף עלה כי מספר המדינות שקיבלו ציון גבוה מ-80 הצטמצם מ-12 לפני עשור - לחמש בלבד השנה. יתרה מכך, בין 182 המדינות הכלולות במדד השחיתות 2025 - אין אף אחת שקיבלה את הציון הגבוה המירבי של 100 נקודות. ואם לא די בכך, הציון הממוצע במדד תפיסת השחיתות העולמי ירד ל-42 - הנמוך ביותר בעשור האחרון, ומתחת ל"קו האדום".
בארגון העולמי TI - Transparency International קראו למנהיגי העולם להגביר את האכיפה על חוקים ואמנות בינלאומיות ורפורמות שמחזקות שקיפות; על הגנה על המרחב האזרחי, באמצעות הפסקת התקפות על עיתונאים, ארגוני חברה אזרחית וחושפי שחיתויות; ועל סגירת הפרצות המאפשרות הזרמת כספים מושחתים והבטחת שקיפות לגבי הבעלות האמיתית על חברות, נאמנויות ונכסים.
מַאִירָה מרטיני, מנכ"לית ארגון TI העולמי, הדגישה כי "שחיתות אינה גזירת גורל", ומסרה כי "המחקר והניסיון שלנו כתנועה עולמית הנאבקת בשחיתות מראים שיש תוכנית פעולה ברורה כיצד לחייב בעלי כוח לתת דין וחשבון לטובת הכלל - מתהליכים דמוקרטיים ופיקוח עצמאי ועד חברה אזרחית חופשית ופתוחה". לדבריה, "בתקופה שבה אנו רואים זלזול מסוכן בנורמות בינלאומיות מצד מדינות מסוימות, אנו קוראים לממשלות ולמנהיגים לפעול ביושרה ולעמוד באחריותם לספק עתיד טוב יותר לאנשים ברחבי העולם".
