אתם יכולים לטעון שאני חייב למצוא דרך טובה יותר להעביר את יומי - ואתם תצדקו. אבל השבוע מצאתי עצמי צופה בסרטון בעמוד הפייסבוק של צבי סוכות. בטקסט שליווה את הווידאו הסביר כבוד הח"כ שהוא הגיע למתחם של משפחת פשע מהיישוב טובא זנגריה, כדי להזהיר אותם לבל ימשיכו לגבות פרוטקשן.
בסרטון עצמו, למשך 35 שניות שלמות, נצפה סוכות כשהוא מתעמת עם ערבי צעיר ומטיח בו דברים כמו "אם אתם תמשיכו לגבות פרוטקשן מעסקים, אנחנו ניכנס בכם".
הבחור הצעיר מצידו לא נראה מפוחד מדי. הוא רק צעק בחזרה על סוכות שייצא מהמתחם, והשתמש מספר פעמים במילים שבהן מככבת האות השביעית ב-א-ב' העברי. בהתחלה עוד חששתי לח"כ שהעז להטיח דברים כאלה באדם שבהשאלה לעולם האגרוף משתייך בבירור לקטגוריית משקל אחרת. אבל אז נכנסו לפריים כוחות שיטור של משטרת ישראל, ונרגעתי.
כל אדם בישראל, כולל אשתו, בנו וגיסתו – מודע לבעיית הפרוטקשן שמפרקת כל יום עסקים בישראל. אני לא צריך שהם יעלו דברים לסדר היום, כי הדברים האלה נמצאים שם מאז שגבו פה פרוטקשן בשקל ישן
עכשיו, זה שאנחנו חיים בעידן שבו מספיק להראות למצלמה של הסמארטפון שאתה מבטיח דברים – ולא משנה אם הם מתקיימים או לא – לזה כבר התרגלתי. זה באמת לא חדש, ולמען האמת גם לא מדובר בפרקטיקה ששמורה לצד אחד בלבד של המפה הפוליטית. אבל מה שבאמת דיכא אותי היו חלק מהתגובות לסרטון. לצד כאלו שכמוני תהו למה לצעוק על מישהו שתעשה משהו נחשב בימינו לעשייה פוליטית, היו גם לא מעט שבירכו על היוזמה של הבולדוזר ממפלגת עוצמה יהודית.
כלומר, מבחינתם סרטון בן חצי דקה של חבר כנסת מבטיח משהו, כבר שקול בעצם לפעולות בשטח, ומכאן בוודאי שתחנות השינוי החלו לטחון עבודה.
מעלה את המודעות?
גם כאשר שיתפתי את סרטון הכמעט מכות מטובא זנגרייה עם חברים אישיים שלי, ליקטתי לא מעט קולות מרוצים. מישהו אפילו הסביר לי שלכל הפחות חבר הכנסת סוכות מעלה כאן את המודעות לבעיה קשה שממררת את חייהם של המון ישראלים, וחבר אחר היה מבסוט כי "ככה הנושא עולה על סדר היום".
אז זהו, שאני לא צריך שנבחרי הציבור שלנו יעלו מודעות לדברים. אנחנו כבר מודעים היטב. כל אדם בישראל, כולל אשתו, בנו וגיסתו – מודע לבעיית הפרוטקשן שמפרקת כל יום עסקים בישראל. אני לא צריך שהם יעלו דברים לסדר היום, כי הדברים האלה נמצאים שם מאז שגבו פה פרוטקשן בשקל ישן. אין דרך להפריז בחשיבותה של המלחמה הזאת, רק שהייתי שמח לראות שהיא מתנהלת כבר, במקום לספר לי שהיא עוד שניה פורצת ושאנחנו ננצח בה.
איציק שאשוכשחושבים על זה, באותה מידה סוכות יכול היה לשתף סרטון שבו הוא צועק על נחל להפסיק לזרום איפשהו. לא בונה סכר, לא מייבש אותו או מרוקן אותו ממים – פשוט מבטיח לו שאם הוא ימשיך לזרום אז "אנחנו ניכנס בכם". הוא יכול לצעוק על הירקון שיתנקה כבר! ואפילו על צומת מסוכן שיפסיק להוות איום. מצד שני, נראה שלא מעט ישראלים מסתפקים בזה. חלק לא מבוטל מאזרחי ישראל התרגלו לספק תירוצים עבור מי שאמורים לעבוד עבורנו, במקום לדרוש מהם שיציגו תוצאות בשטח.
הרי התגובה היחידה לסרטון כזה צריכה להיות "אוקיי, נו ו..?", או "יופי. איך מתקדמים?", אבל במקום זה כנראה שמצופה מאיתנו להיות אסירי תודה שמישהו נסע עד טובא זנגרייה. וכמובן, זכר לצלם אנכית, כמו שאוהבים בסושיאל.
