הסנאט של הסגל האקדמי באוניברסיטת מישיגן, אחת האוניברסיטאות הציבוריות הבולטות בארה"ב, אישר החלטה לתמוך כספית ומשפטית בפעילים אנטי-ישראלים הנאשמים במסע מאורגן של איומים, הטרדות והשחתת רכוש נגד מוסדות יהודיים ואישים המזוהים עם ישראל. ההחלטה קראה לחברים אף לתרום מכספם הפרטי למימון הגנתם המשפטית. ההחלטה מעוררת סערה בקהילה היהודית בדטרויט, לאחר שהתברר כי בין המעשים המיוחסים לנאשמים גם השחתת בניין הפדרציה היהודית בעיר ביום השנה הראשון לטבח 7 באוקטובר, סימון בתים בסמלים המזוהים עם חמאס ואיומים בפגיעה בבני משפחותיהם של בכירים באוניברסיטה.
גלריה


זיינב חכים, הנאשמת המרכזית בפרשה. עכשיו הוגש נגדה כתב אישום חדש - בגלל שניסתה להשמיד מחשב עם ראיות
(צילום: U.S. Attorney's Office, Eastern District of Michigan)
ההחלטה התקבלה ברוב של 1,042 תומכים מול 747 מתנגדים ו-636 נמנעים. היא מביעה תמיכה בפעילים המוכרים בשם "שמיניית מישיגן", אף שמספר הנאשמים בפרשה כבר עלה ל-12. חברי הסגל קבעו כי האישומים הפדרליים נגדם "מנופחים באופן קיצוני" וטענו כי ממשל טראמפ ורשויות האוניברסיטה משתפים פעולה בניסיון לדכא את המחאה הפרו-פלסטינית. בהחלטה נאמר כי חברי הסנאט "עומדים בסולידריות עם שמיניית מישיגן" ומתחייבים לתרום, באופן אישי ובהתאם ליכולתם, לקרן ההגנה המשפטית של הנאשמים. בקמפיין גיוס התרומות להגנתם כבר נאספו יותר מ-150 אלף דולר.
הסערה סביב החלטת המרצים מגיעה במקביל להתפתחות חדשה בחקירה הפדרלית. אתמול (רביעי) הודיע משרד המשפטים האמריקני על הגשת כתב אישום נוסף נגד זיינב חכים, בת 23, הנחשבת לאחת הנאשמות המרכזיות בפרשה. לפי האישום החדש, חכים ניסתה להשמיד מחשב נייד כאשר סוכנים פדרליים הגיעו לדירה שחלקה עם נאשם נוסף בפרשה, דייוויד מקין-שפירו, כדי לעצור אותו. החוקרים טוענים כי ניסתה למנוע את השימוש במחשב כראיה בהליך המתנהל נגדה ונגד 11 הנאשמים האחרים. האישום החדש כולל שיבוש ראיות וביצוע עבירה בעת שחרור בתנאים, ומצטרף לעשרת סעיפי האישום הקיימים בפרשה.
הפרשה החלה אחרי מתקפת חמאס על ישראל ב-7 באוקטובר 2023. לפי כתב האישום, קבוצה של פעילים פרו-פלסטינים באוניברסיטת מישיגן החלה לתכנן שורת פעולות שנועדו לאלץ את הנהלת המוסד וחברות מסחריות לנתק את קשריהן עם ישראל. הפעילים פרסמו רשימת דרישות וכשהן לא נענו, עברו חברי הקבוצה, לטענת התביעה, למה שכינו "פעולות אוטונומיות", שכללו השתלטות על מבני אוניברסיטה, חסימת כניסות, איומים והשחתת רכוש.
אחד האירועים הבולטים התרחש ב-7 באוקטובר 2024, בדיוק שנה לאחר מתקפת חמאס. לפי כתב האישום, חברים בקבוצה השתתפו בהשחתת בניין הפדרציה היהודית של מטרופולין דטרויט. על קירות המבנה רוססו משולשים אדומים הפוכים, סמל המשמש את חמאס בסרטוניו לסימון מטרות תקיפה. מצלמות האבטחה כוסו בצבע, ועל המבנה רוססו גם כתובות נגד ישראל. המשולשים האדומים הופיעו גם על בתיהם ומכוניותיהם של אישים נוספים שהפעילים זיהו כתומכי ישראל.
לפי התביעה, הפעילות הייתה מתוכננת ומאורגנת. הנאשמים השתמשו בקבוצות מסרים מוצפנות כדי לאתר כתובות מגורים, לברר פרטים אישיים על קורבנותיהם ולבחון דרכים לפגוע בהם ובבני משפחותיהם. באחת ההתכתבויות, במאי 2024, דנו שניים מהנאשמים באפשרות לרצוח, לענות ולהטיל אימה על מטרותיהם. אחד מהם, שהיה אז סטודנט לרפואה, כתב על אחת הנשים היהודיות שסומנו כמטרות: "אני אהיה הרופא הכי מלוכלך שיש. אהיה הרופא שלה וארעיל אותה לאט". משתתפת אחרת בשיחה הציעה לעקוב אחר הקורבנות, לפרוץ לבתיהם ולהצית אותם.
כתב האישום מתאר גם השלכת צנצנות זכוכית שהכילו חומצה בוטירית וצבע לתוך בתי משפחות, ניפוץ חלונות, חסימת דלתות והשארת מכתבי איום. בחצר ביתו של אחד מבכירי האוניברסיטה הוצב מיצג המדמה קבר אחים, ובמקרים אחרים רוססו כפות ידיים אדומות, סמל שהתביעה קושרת ללינץ' בשני חיילי צה"ל ברמאללה בשנת 2000. לאחר הפעולות, לפי התביעה, ברשתות החברתיות גם פורסמו תמונות של הנזקים לצד אזהרות נוספות לקורבנות.
ביוני השנה הוגשו כתבי אישום נגד שמונה פעילים, כולם בשנות ה-20 לחייהם. בין הנאשמים גם מרים עודה, שהייתה פעילה בקמפיין הבחירות של הדמוקרט עבדול אל-סייד, שניצח במרוץ לסנאט במישיגן בבחירות האמצע החודש ויהפוך לסנאטור המוסלמי הראשון בתולדות ארה"ב. באוקטובר הורחב כתב האישום ונוספו ארבעה נאשמים. בפרקליטות הפדרלית טוענים כי מדובר בקשר פלילי שנועד להטיל אימה על בכירי האוניברסיטה, שוטרים, עסקים ומוסדות יהודיים. חלק מהנאשמים מואשמים גם בניסיון להדחת עדים ושיבוש החקירה.
התגייסות אנשי הסגל להגנתם עוררה זעם בפדרציה היהודית של דטרויט. בהודעה שפרסמה לאחר ההצבעה מסרה הפדרציה כי היא מזועזעת מהחלטת המרצים לתמוך בנאשמים בתקיפת מוסדות יהודיים, ובהם הפדרציה עצמה. "מטריד במיוחד שהתמיכה הזו מגיעה מאנשי סגל המופקדים על חינוכם וביטחונם של כלל הסטודנטים, כולל סטודנטים יהודים התומכים בישראל", נמסר. בפדרציה הדגישו כי מחאה ודיון פוליטי מוגנים בחוקה האמריקנית, אך איומים על משפחות, תקיפת בתים ופגיעה במוסדות יהודיים אינם בגדר מחאה לגיטימית.
את ההחלטה יזם פרופ' עדי סלים, מרצה במחלקות לשפות רומאניות וללימודי יהדות, בתמיכת ארבעה חברי סגל נוספים. ההחלטה מציגה את ההליך הפלילי כחלק ממאבק רחב יותר של הרשויות נגד פעילים פרו-פלסטינים וארגוני עובדים. היא גם מביעה אי-אמון בהתנהלות הנהלת האוניברסיטה ומשטרת הקמפוס. מהאוניברסיטה נמסר כי היא מגנה אנטישמיות מכל סוג ומחויבת להבטיח סביבה בטוחה לסטודנטים היהודים. דובר מטעמה הבהיר כי ״חופש הביטוי והחופש האקדמי הם ערכים מרכזיים במוסד, אך לאיומים, לאלימות, לאפליה ולהטרדות אין מקום בקמפוס״.







