1 צפייה בגלריה
חד פעמי
חד פעמי
כלים חד-פעמיים
(צילום: shutterstock)
המחיר שאנחנו משלמים בחנות על כלי פלסטיק חד-פעמי אינו מחירו האמיתי. את המחיר האמיתי אנחנו ממשיכים לשלם גם אחרי שיצאנו מהחנות, השתמשנו בכלי והשלכנו אותו. אנחנו משלמים על ניקוי הפלסטיק מהים, על ההטמנה שלו, על הטיפול במחלות שהוא גורם, לטבע ולנו. אנחנו משלמים גם על הנזקים העמוקים שהוא מחולל למערכות טבעיות – אקלים, דגה ורבות נוספות – שאנחנו נשענים עליהן. אלה הם קשרים סמויים לעין, אבל הם אמיתיים, והמדע רק מתחיל להבין כמה הם מסועפים.
אז כשמישהו אומר שכלים מתכלים יקרים מכלי פלסטיק, הוא טועה. כלי הפלסטיק מעולם לא היו אמורים להיות זולים. מיסוי השימוש בהם איננו מדיניות חדשה, אלא בסך הכל תיקון של עיוות קיים.
התיאוריה הכלכלית דוגלת במיסוי ככלי יעיל לתיקון כשל שוק. אם ממסים שימוש במוצר מזיק במידה הנכונה, זה אמור להביא את הצרכנים לצרוך אותו במידה היעילה – כזו שהתועלת ממנה עולה על הנזקים או משתווה להם. מיסוי בשיעור הנכון בהחלט יכול לשנות את התנהגותנו, הצרכנים. הרי אי אפשר לסמוך עלינו שנהיה צרכנים אחראיים או מודעים מספיק. אנחנו צריכים להרגיש את זה בכיס. השאלה היא האם המיסוי גבוה דיו כדי להביא לשינוי הדרוש.
המיסוי המוצע הוא צעד חשוב בכיוון הנכון, אבל רק כצעד ראשון בתוכנית שמטרתה תהיה אפס שימוש. זה לא חייב לקרות דרך איסור, אף שזה צעד שמדינות רבות כבר נקטו
המשרד להגנת הסביבה מעריך שהמיסוי שמוצע אתמול (ב') יוריד את הצריכה ב-40%. אבל השימוש בארץ גבוה פי חמישה מאשר באיחוד האירופי. בכלל, האם יש הצדקה אמיתית לשימוש כלשהו במוצר הזה? התיאוריה של מיסוי אופטימלי מניחה שמה שאנחנו מוכנים לשלם עבור המוצר משקף ערך אמיתי, ושאנחנו יודעים לאמוד את הנזק הכספי שהוא מחולל. שתי ההנחות האלה בעייתיות. מה נגיד לנכדינו כשישאלו אותנו למה המרחב שהשארנו להם מלא פלסטיק? כי זה היה כדאי בשביל הנוחות?
המיסוי המוצע הוא צעד חשוב בכיוון הנכון, אבל רק כצעד ראשון בתוכנית שמטרתה תהיה אפס שימוש. זה לא חייב לקרות דרך איסור, אף שזה צעד שמדינות רבות כבר נקטו. מיסוי גבוה מספיק וארוך טווח יוכל לגרום לחדשנות טכנולוגית שתייצר אלטרנטיבות נקיות וזולות יותר, וזה יהיה סוף הפלסטיק.
אבל בדרך לשם יש גם להימנע מהפלת כל הנטל על החלשים בינינו. מס הוא כלי יעיל, אבל לא בהכרח שוויוני. יש להיזהר ממצב שבו העניים מושפעים יותר, והעשירים ממשיכים לזהם. גם חשוב להגן על העובדים בתעשיית הפלסטיק. המעבר לכלכלה מקיימת חייב להיות צודק ושוויוני, והמיסוי צריך להיות מלווה בצעדים מתקנים.
אם נצליח, זה יסלול את הדרך למסים נוספים, כמו מיסוי הפחמן, צעד חשוב ודחוף, שכבר נשקל כחלק מחוק האקלים.
  • ד"ר רם פישמן הוא חוקר קיימות וכלכלה בחוג למדיניות ציבורית באוניברסיטת תל אביב
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com