נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לא נראה כמי שממהר לחדש את המלחמה עם איראן. הוא הכריז שיש לו את "כל הזמן שבעולם" להגיע להסכם מולה, בזמן שהמצור האמריקני על נמליה ממשיך לחנוק אותה ולמנוע ממנה להרוויח מייצוא נפט, וטען שמנגד הזמן לא עומד לצד משטר האייתוללות. "הזמן מתקתק!", הוא צייץ בשבוע שעבר. לאחר מכן הוא גם ביטל את יציאת המשלחת האמריקנית לשיחות באיסלאמאבאד, אמר שאפשר לעשות את המשא ומתן בטלפון – ושלל לפי הדיווחים גם את ההצעה האיראנית החדשה שהוגשה בסוף השבוע, שקראה להסיר קודם את המצור ורק אז לדון על הגרעין. ב-CNN דווח כי בעקבות זאת צפויה איראן להגיש הצעה מתוקנת.
5 צפייה בגלריה
טראמפ, מוג'תבא חמינאי ומכליות הנפט במפרץ. זה משחק של זמן
(צילום: Anna Moneymaker / AFP, CENTCOM)
אחת הסוגיות שניצבות ברקע למשחק הזמן הזה – שבו מהמר טראמפ כי איראן "תישבר" ותסכים לפשרות לפני שכלכלת העולם תישבר בגלל משבר הנפט שמחוללת סגירתו של מצר הורמוז – עומדת השאלה כמה זמן יישאר לתעשיית הנפט האיראנית עד שייגמר לה מקום האחסון לנפט שאותו היא מתקשה לייצא (בעיקר לסין). מצב שכזה עשוי לאלץ אותה להשבית את השאיבה בחלק מבארות הנפט שלה, צעד שעשוי לגרום להן לפי ההערכות נזק ארוך-טווח. טראמפ טען ביום ראשון, בריאיון ל"פוקס ניוז", שלאיראן יש רק עוד שלושה ימים "לפני שזה פשוט יתפוצץ", אבל מאז כבר הם עברו ואין שום סימן לכך – ומומחים אחרים מעריכים כי יידרשו לפחות חודשיים עד שייאזל לאיראן מקום האחסון. אמש, טראמפ נשמע בטוח שאיראן נמצאת במצב נואש, וטען כי היא "הודיעה" לארה"ב שהיא "במצב קריסה", כשכוונתו אולי לסוגיה הזו.
אבל בינתיים גם הנזק לכלכלה העולמית נמשך עם הזינוק במחירי הנפט, שאמנם ירדו מעט מהשיא שנרשם בעיצומה של המלחמה אך עדיין נותרו גבוהים למדי (108 דולר לחבית ברנט) – והדבר פוגע בטראמפ מבחינה פוליטית פנימית. רק אתמול פרסמה רויטרס סקר חדש שלפיו התמיכה בו ירדה לשפל בכהונתו השנייה, כשרק 34% מהאמריקנים מביעים שביעות רצון מתפקודו, לעומת 36% בסקר קודם שנערך לפני כשבוע. על הרקע הזה, והחשש של הרפובליקנים שהנזק הפוליטי יעלה להם באובדן השליטה הקונגרס בבחירות אמצע הכהונה בנובמבר, פרסמה אמש רויטרס דיווח נוסף – שלפיו המודיעין האמריקני בוחן תרחיש דרמטי: הכרזה חד-צדדית של טראמפ על ניצחון מול איראן, ונסיגה מהסכסוך.
לפי הדיווח המתבסס על שני גורמי ממשל רשמיים וגורם נוסף המעורה בפרטים, המודיעין האמריקני בוחן כיצד איראן תגיב להכרזה כזו מצד הנשיא האמריקני – לצד שאלות נוספות – והוא עושה זאת לבקשתם של בכירים בממשל טראמפ. המטרה היא להבין מה יהיו ההשלכות של מהלך אפשרי כזה, אבל ברויטרס מדגישים כי אין לפי שעה איתות ממשי שטראמפ נוטה לכיוון הכרזה שכזו – וכי באותה מידה הוא גם יכול להחליט על חידוש ההפצצות נגד איראן. אבל ברויטרס מציינים כי "הפחתה מהירה של המתיחות עשויה להפחית את הלחץ הפוליטי על הנשיא, גם אם היא עשויה להותיר מאחור איראן שחשה מחוזקת ותוכל בסופו של דבר לשקם את תוכניות הגרעין והטילים שלה ולאיים על בעלות בריתה של ארה"ב באזור".
ברויטרס מדווחים כי בקהילת המודיעין האמריקנית כבר בחנו, אחרי תחילת המלחמה בסוף פברואר, תרחיש של הכרזת ניצחון חד-צדדית מצד טראמפ. ההערכה שנופקה אז הייתה שאם הכרזה כזו תלווה בנסיגת הכוחות האמריקניים באזור – איראן תראה בכך ניצחון עבורה, אבל אם טראמפ יותיר את הנוכחות הצבאית הכבדה, איראן תראה בכך רק טקטיקת משא ומתן מבחינתו, ולפיכך הכרזה כזו לא בהכרח תוביל לסיום המלחמה.
סקרי דעת הקהל בארה"ב מעידים שהמלחמה מאוד לא פופולרית שם, ורק 26% אמרו בסקר של רויטרס מהשבוע שעבר כי היא שווה את המחיר שלה, ורק 25% סברו שהיא הופכת את ארה"ב לבטוחה יותר. שלושה גורמים המעורים בדיונים שנערכו בימים האחרונים בבית הלבן אמרו כי טראמפ מודע היטב למחיר הפוליטי שהוא והרפובליקנים משלמים.
5 צפייה בגלריה
שפל סקרים. טראמפ ורעייתו מלניה, אתמול בטקס קבלת המלך צ'רלס בבית הלבן
(צילום: Mandel NGAN / AFP)
גורם בבית הלבן ציין כי הלחץ הפנימי שמופעל על הנשיא לסיים את המלחמה הוא "עצום". אחד הגורמים ששוחחו עם רויטרס ציין כי איראן ניצלה את הפסקת האש הזמנית כדי להוציא מתחת לאדמה משגרי טילים, תחמושת, כטב"מים וגם "חומרים אחרים שנקברו בהפצצות של ישראל וארה"ב בשבועות הראשונים של הסכסוך", לשון הדיווח. כתוצאה מכך, אמר אותו גורם, "המחירים הטקטיים" של חידוש המלחמה באופן מלא עלול להיות גבוה יותר מאשר זה שהיה בימים הראשונים של הפסקת האש.
טראמפ משיב למתקפת הקנצלר: "הוא לא יודע על מה הוא מדבר!"
למרות הדברים הללו, ברויטרס הדגישו כאמור כי חידוש התקיפות נגד איראן היא עדיין אחת האופציות שמונחות על שולחנו של הנשיא. טראמפ עצמו לא מאותת על כוונה לסגת מדרישתו המרכזית – שלאיראן לא תהיה יכולת להעשיר אורניום וכך לשמור על יכולת פריצה עתידית לנשק גרעיני – והשיב אמש למתקפה החריגה כלפיו, שהשמיע אתמול קנצלר גרמניה פרידריך מרץ. מרץ אמר כי איראן "משפילה" את ארה"ב במשא ומתן שנמרח, והתגלתה במלחמה כחזקה יותר משחשבו לפני כן. הוא גם מתח ביקורת על טראמפ, שלדבריו נכנס למלחמה בלי שום אסטרטגיה ברורה.
יממה אחרי הדברים הללו כתב טראמפ ברשת החברתית שלו Truth Social: "קנצלר גרמניה, פרידריך מרץ, חושב שזה בסדר שלאיראן יהיה נשק גרעיני. הוא לא יודע על מה הוא מדבר! אם לאיראן יהיה נשק גרעיני, העולם כולו יוחזק כבן ערובה. אני עושה משהו עם איראן, ממש עכשיו, שאומות אחרות, או נשיאים אחרים, היו צריכים לעשות מזמן. לא פלא שמצבה של גרמניה כל כך גרוע, הן מבחינה כלכלית והן מבחינות אחרות!".
המצור האמריקני: תיעוד מהשתלטות על ספינה - ששוחררה אחרי שהתברר שאינה בדרך לאיראן
(צילום: מתוך X)
ובחזרה לשאלה האם איראן יכולה לעמוד עוד זמן רב במצור האמריקני: בלילה שעבר דווח ב"ניו יורק טיימס" כי גם בתוך ממשל טראמפ יש מחלוקת בסוגיה, וכי יש שם גורמים שסבורים כי המשך המצור הימי, עוד חודשיים, יכול לגרום לנזק ארוך טווח לתעשיית האנרגיה של איראן (בצל אותו מחסור במקום אחסון של הנפט שנשאב ממעמקי האדמה). אותם גורמים טענו כי אי אפשר "להדליק ולכבות" בארות נפט, וכי כיבוי כפוי של הבארות יגבה מחיר כבד מאיראן, שתרצה להגיע להסכם כדי להימנע מפגיעה בטווח הרחוק.
עם זאת, לפי הדיווח, ישנם גורמים אחרים בממשל שטוענים כי ההערכה הזו לקויה, ומציינים כהוכחה את הקשחת העמדות של איראן במשא ומתן – שכן היא דחתה שוב ושוב את הצעותיה של ארה"ב לעצור את תוכנית הגרעין שלה ולמסור את מלאי האורניום המועשר שבידיה. גורמים שתודרכו על הדיונים שערך טראמפ ציינו כי התעורר ויכוח סוער סביב השאלה למי יש יותר כוח במו"מ, ואיזו מדינה בעמדה טובה יותר לשאת את ההשלכות הכלכליות.
צעדים נואשים, לזמנים נואשים
טראמפ עצמו נקב כאמור בטווח זמן של כמה ימים בלבד עד שלאיראן ייאזל לה המקום לאחסון נפט גולמי, אבל נראה שמדובר בהערכה אופטימית למדי מצדו: ב"בלומברג" דווח אתמול, על בסיס ניתוח של חברת המחקר Kpler, כי מקומות האחסון הלא מנוצלים של איראן יספיקו לה לתקופה של בין 12 עד 22 יום (הדו"ח של החברה פורסם שלשום), וכאמור יש גם הערכות ממושכות יותר.
המצור האמריקני מונע מאיראן לייצא נפט, ובדו"ח של Kpler צוין כי בניגוד לטענות האיראניות, החברה לא הבחינה במכליות שהצליחו לשבור אותו. איראן כבר נאלצה לצמצם משמעותית לפי הדיווח את היקף שאיבת הנפט הגולמי היומי – ואם המצור יימשך, היא תיאלץ עד אמצע מאי לקצץ את תפוקת הנפט היומית שלה בכמחצית ביחס לנתון הנוכחי, לרמה של 1.2 עד 1.3 מיליון חביות נפט ביום. אבל בדו"ח של Kpler הדגישו כי את הנזק הכספי מאי-ייצוא נפט איראן לא תרגיש כנראה באופן מהיר, וכי הדבר יקרה רק אם המצור יימשך עוד חודשים.
אבל איראן כן עלולה בשל המצור לעמוד בפני מצב של סגירת בארות, ולפי דיווח ב"וול סטריט ג'ורנל" היא נוקטת בשלל צעדים כדי להימנע מכך. הדיווח של העיתון מסתמך גם הוא על נתוני והערכות חברת Kpler, וצוין כי לאיראן יש יכולת לאחסן עד כ-86 עד 95 מיליון חביות נפט, וכי כעת היא מאחסנת כ-49 מיליון חביות. בפועל יש מגבלות שונות הקשורות בין היתר לענייני בטיחות, שלא מאפשרות ניצול מלא של מקום האחסון הקיים. איראן לפיכך מוצאת כמה פתרונות זמניים: היא ממלאת מכליות ריקות שתקועות במפרץ הפרסי בנפט, ומשתמשת גם במכלים לא-משומשים בצפון המדינה, בהם עסלויה שישראל תקפה במלחמה. גורם איראני אמר כי עד כה נמנעו משימוש במכלים הללו, בשל מצבם הגרוע.
איראן גם משנעת נפט ברכבות, למתקני זיקוק בסין. אולם מדובר במסע יקר הרבה יותר מאשר בהובלה במכליות – באופן שמנטרל את היתרון של הנפט האיראני בעיני הסינים, מפני שהוא נמכר להם תוך הפרת הסנקציות האמריקניות במחיר מוזל – ולפי "וול סטריט ג'ורנל" מדובר יותר ב"איתות של מצוקה ופחות בפתרון". אריקה דונס, מומחית לתעשיית האנרגיה הסינית מאוניברסיטת קולומביה, אמרה כי לא בטוח שמתקני הזיקוק הסיניים ימשיכו לפיכך לרכוש נפט איראני, אם עלויות השינוע יהיו גבוהות יותר, אבל היא הגדירה את צעדי איראן כ"צעדים נואשים לזמנים נואשים".
5 צפייה בגלריה
"אי הנפט" חארג, שדרכו איראן מייצאת בשגרה 90% מהנפט שלה. עכשיו היא נאלצת להשתמש ברכבות
כך או כך, הפרשנים מסכימים שהמצור האמריקני כן מהווה מנוף לחץ לחשוב – ולא נראה שטראמפ מתכוון לוותר עליו במהירות. "השבתת (תעשיית ייצור הנפט האיראני) תוסיף לחץ ותניע אותם למשא ומתן", אמר ל"וול סטריט ג'ורנל" סנאם ואקיל, ראש תוכנית מזרח התיכון וצפון אפריקה במכון המחקר הבריטי "צ'טהאם האוס".
סגן נשיא איראן, איסמאעיל סאקב איספהאני, ניפק ביום ראשון איום מפורש בעקבות האפשרות שנזק ייגרם לבארות הנפט של הרפובליקה האיסלאמית. "נגיב לכל אקט של מלחמה. אם תשתית כלשהי, כולל בארות נפט, יינזק כתוצאה מהמצור, אנחנו מבטיחים שפי ארבעה מאותו נזק ייגרם למדינות שמספקות תמיכה לתוקפן", הוא כתב ברשת X – כשכוונתו למדינות המפרץ הערביות. "יש לנו דרך שונה לעשות מתמטיקה. באר נפט אחת שווה ארבע בארות נפט", הוא הוסיף.
