לצד עשרות מטוסי קרב מדגמים שונים וסוללות הגנה שערוכות ליירט טילים וכטב"מים, ארצות הברית העבירה בשבועות האחרונים לפחות 10 ספינות מלחמה למזרח התיכון, שאליהן תצטרף נושאת המטוסים ג'רלד פורד - ואיתה שש משחתות נוספות. ארה"ב למעשה נערכת לרגע שבו אולי יקרוס המו"מ מול איראן - ומערכה בין המדינות תיפתח. אם כך יקרה, המתקפה עשויה להיות גם משולבת - אמריקנית-ישראלית. ynet עושה סדר: כך ארה"ב עשויה להשתמש ב"ארמדה היפהפייה" שהנשיא דונלד טראמפ שלח למזרח התיכון, כלשונו, לאורך שבועות של מלחמה עם איראן.
האיום האיראני על נושאת המטוסים "לינקולן", בחודש שעבר
3 צפייה בגלריה
עם ספינות מלחמה רבות ועשרות מטוסי קרב - "ארה"ב הכינה את כל הקלפים בחפיסה"
(צילום: REUTERS/Jonathan Ernst, Office of the Iranian Supreme Leader/WANA (West Asia News Agency)/Handout via REUTERS)
תת-אלוף (במיל') יובל אילון, חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי INSS, ולשעבר ראש מספן חיל הים, הדגיש בשיחה עם ynet כי "האמריקנים החליטו להכין את כל הקלפים בחפיסה כדי שהם יוכלו לעשות כרצונם, אבל בסוף זה לא משנה כמה כלים יש פה באזור - אלא מה המטרות והיכולות של כוח המשימה". הוא סיפר כי במלחמה עם עיראק שלחה ארה"ב שש נושאות מטוסים עם קבוצות התקיפה שלהן - שהעלו 18,000 גיחות במשך חודש ושבוע. "אבל אז הם באו ואמרו 'אול-אין', אנחנו הולכים עד הסוף", אמר. "אם האמריקנים יידרשו לזה - המערכה לא תהיה יום-יומיים".
לדבריו, "עכשיו השאלה מה רוצים האמריקנים, וצריך להבין שהזמן משחק לטובתם. אם הם באים רק לתקוף תקיפת איתות או כמה מטרות של מרכז כובד באופן נקודתי זה אירוע מסוים, אבל אם רוצים לעשות מערכה יותר מורכבת זה אירוע אחר. צריך לבנות בנק מטרות, להביא כוח משמעותי". הוא הדגיש כי פיקוד המרכז האמריקני פרוס בכל המרחב, והוסיף: "יש פה עוד המון יכולות מעבר לספינות. הם בונים מערך שייתן להם את כל הכלים לקבל החלטות, ומביאים כוחות משימה משמעותיים. זה נותן אורך נשימה ויכולות מגוונות. העניין זה לא כמות הספינות, אלא מה היכולות שלהן ומה המשימה".
קבוצות התקיפה והצוללות שבשטח
בין הכוחות הימיים של ארה"ב באזור יש את נושאת המטוסים "לינקולן" וקבוצת התקיפה שלה הכוללת את המשחתות "מייקל מרפי", "פרנק פיטרסן" ו"ספרואנס" - שהתמקמו בצפון הים הערבי. גם נושאת המטוסים "ג'רלד פורד", שלפי ה"ניו יורק פוסט" נחשבת ל"ספינת המלחמה הגדולה ביותר בעולם", וקבוצת התקיפה שלה החלו בדרכן לעבר לאוקיינוס האטלנטי. לפי הדיווח, על סיפונה של נושאת המטוסים "צי עצום של מכליות תדלוק אוויריות ומטוסי קרב F-22 ו-F-35".
תא"ל (במיל') אילון ציין כי כל אחת מנושאות המטוסים מכילה עשרות מטוסים למטרות שונות, בהן תקיפה, איסוף מודיעין, קרבות אוויר-אוויר או לחימת ים. על סיפונה של נושאת המטוסים "ג'רלד פורד" יכולים לשהות כ-75 מטוסים ומסוקים, בהם מטוסי חמקן F-35C, מטוסי F/A-18E סופר הורנט לתקיפות רב-משימתיות ומטוסי EA-18G גרולר ללחימה אלקטרונית ושיבוש. כנף האוויר שעל סיפון "לינקולן" כולל תשע טייסות שמכילות כ-90 מטוסים ומסוקים. ביניהן מטוסי החמקן, מטוסי הסופר הורנט, מטוסי הגרולר, מסוקים ימיים סיהוק לחיפוש והצלה, ומטוסי אוספריי לתמיכה לוגיסטית ואספקה.
לצד זאת, תא"ל (במיל') אילון הסביר, למרות העובדה שנושאת מטוסים גדולה יותר משלושה מגרשי כדורגל - אין לה בדרך כלל מערך הגנה עצמי משמעותי. "יש שם אלפי אנשי צוות, משטח המראה ונחיתה, מערכות תקשורת, חימושים רבים למטוסים ועוד המון יכולות וכלים שונים. לכן בין היתר, ההגנה העצמית של נושאת המטוסים דלה מאוד, ובעיקר להגנה מטווח קצר".
תא"ל (במיל') יובל אילוןקרדיט: באדיבות המצולםעוד אמר אילון כי מפקד כוח המשימה יושב בדרך כלל בנושאת המטוסים, משם הוא מפקד גם על ספינות המערכה. "כוח המשימה בנוי מכוח שייגן על עצמו מפני תקיפות שונות, בין אם טילים ובין אם באמצעים שונים", הסביר. "הכוח הזה מגבש תמונת איומים ויש לו יכולות גם של לוחמה אלקרטונית וגם קינטיות, כלומר יירוט באמצעות טילים. יכולת נוספת שיש להם זה יכולת תקיפה בעומק, נניח כמו טומהוק שאפשר לשגר גם מכלי שיט וגם מצוללות לטווח של מאות קילומטרים".
המערך הזה, כך תיאר, משלב הגנה והתקפה - ומכיל גם יכולות תקיפה ימית, "אם יותקפו על ידי כלים מתאבדים או ספינה ימית". לדבריו, "יש להם כלי ים-ים וגם תותחים נגד מטוסים וכלי שיט. הם יכולים ליירט איומים גם תת-מימיים, נגיד צוללות או כלי שיט מתאבדים". עוד תיאר אילון כי כוח משימה שכזה כולל בדרך כלל גם צוללות, שאחראיות על שלוש משימות: איסוף מודיעין חשאי, לחימה תת-מימית - וגם תקיפה. "צוללות יכולות לתקוף באמצעות טילי טומהוק מנקודה שלא ידעת שיש שם כוח. נושאת מטוסים מגיעה עם כל קבוצת תקיפה כזאת", הוסיף.
המשחתות המיירטות שיכולות גם לתקוף
מלבד נושאות המטוסים וקבוצות התקיפה שלהן, באזור נפרסו גם משחתות נוספות, שהמטרה העיקרית של חלקן הוא ליירט איומים. המשחתות של הצי האמריקני שהועברו לאזור נושאות טילים מונחים שמסוגלים לחסל איומים אוויריים וגם לתקוף מטרות בעומק שטח האויב - והן נפרסו באזור מצרי הורמוז, בצפון הים הערבי, בים האדום ובמזרח הים התיכון.
3 צפייה בגלריה
"יכולה לתקוף, אבל המטרה העיקרית שלה היא ליירט איומים במרחב". המשחתת האמריקנית "דלברט בלאק"
(צילום: Lance Davis/United States Navy/Huntington Ingalls Industries)
כך למשל, בים האדום פועלת משחתת הטילים המונחים "דלברט בלאק", שעליה מאות אנשי צוות. היא מצוידת בתותחים, מקלעים, טילי שיוט מסוג טומהוק וכאלה גם נגד צוללות, טילי ים-אוויר - ומערכות ליירוט טילים בליסטיים. במלבד זאת, יש לה גם מערכת לוחמה אלקטרונית ומערכות להטעיית טורפדו וטילי ים-ים.
"הספינה 'דלברט בלאק' היא מסדרת 'ארלי ברק' והיא תוכננה סביב מערכת הלחימה 'אייג'יס', כך שהמטרה שלה היא יותר הגנה בליסטית", הסביר תא"ל (במיל') אילון. לדבריו, "היא יודעת ליירט איומים והמשימה שלה הוא להגן על מרחב. היא יכולה לתקוף, אבל המטרה העיקרית שלה היא ליירט איומים במרחב שהיא קיבלה. היא עושה הגנה מרחבית ומגנה על שטח".
גם משחתות הטילים "רוזוולט" ו"בלקלי", שנמצאות במזרח הים התיכון, הן מסדרת "ארלי ברק", והן מצויידות בחימושים ומערכות דומים לאלה של ה"דלברט בלאק". גם המשחתות "מקפול" ו"מיצ'ר" מאותה סדרה נמצאות באזור מצרי הורמוז. כל הספינות הללו מצוידות כאמור במערכת הלחימה 'אייג'יס', ומספקות הגנה אווירית והגנה מפני טילים - כולל איומים אוויריים, טילים בליסטיים וטילי שיוט. בנוסף מצוידות אותן משחתות בטילי שיוט טומהוק לטווח של 1,500 עד 2,500 ק"מ, טילים המאפשרים תקיפה של מטרות אסטרטגיות עמוק בתוך שטח איראן מאזורים ימיים מרוחקים.
גם ספינות האספקה והתדלוק "קרל בראשיר" ו"הנרי קייזר", המספקות תמיכה לוגיסטית וחידוש מלאים, נמצאות באזור. הדבר מבטיח שכוחות השטח והאוויר יוכלו לשמור על נוכחות קדמית ולהישאר בעמדותיהם זמן ממושך ללא חזרה לנמל. גם אוניית הפיקוד "מאונט וויטני" נמצאת באזור ומספקת יכולות פיקוד ושליטה משולבות, לצד תיאום בין כוחות ים, אוויר ויבשה.
באזור גם הספינה "לואיס באטלר" המשמשת למעשה כבסיס ימי, וספינות של משמר החופים "כקנברה", "טולסה" ו"סנטה ברברה" - התומכות בפעילות מתמשכת ובהגנה על נתיבי השיט. חבילת התגבור כוללת את הצוללת הגרעינית "דרום דקוטה", התורמת יכולות מודיעין, איסוף, תצפית ותקיפה קונבנציונלית מתחת לפני הים, ואת הצוללת "ג'ורג'יה", שנושאת אף היא טילי טומהוק.
עשרות מטוסי קרב, וגם סוללות הגנה
וארה"ב לא מסתפקת רק בכוחות מהים, וגם סוללות הגנה אווירית נפרסו בכמה מדינות באזור - וכך גם מטוסי קרב. רק בימים האחרונים שלחה ארה"ב כ-50 מטוסי קרב מכמה דגמים למזרח התיכון, שהצטרפו לאלו שכבר נפרסו באזור. לפי הדיווחים, חיל האוויר האמריקני פרס כתריסר מטוסי F-15E בבסיסים באזור. בנוסף, שישה מטוסי F-35 מהמשמר הלאומי של ורמונט נראו בשבועות האחרונים נוחתים באיים האזוריים, ששוכנים באוקיינוס האטלנטי ושייכים לפורטוגל, לאחר שאלה הועברו מהאיים הקריביים לעמדה קרובה יותר למזרח התיכון. ב"ניו יורק פוסט" דווח כין בין עשרות המטוסים שנשלחו לאחרונה לאזור, גם מטוסי F-16 פייטינג פלקון, F-22 ראפטור ו-F-35.
גם כמה מטוסי לוחמה אלקטרונית מסוג EA-18G Growler של הצי האמריקני עזבו בשבועות האחרונים את פורטו ריקו ונחתו בספרד. עוד לפני כן היו פרוסים באזור תחת פיקוד CENTCOM טייסות של מטוסי F-35A, F-15E, F-16 ו-A-10, לצד מטוסי סיור ימי P-8A פוסיידון וכטב"מים מסוג MQ-9 ריפר. מטוסי תדלוק KC-135 ו-KC-46A שנחתו גם כן מאפשרים טווח פעולה גדול למרחקים ארוכים ולפרקי זמן ממושכים.
באשר לסוללות ההגנה האווירית, כך דווח, ארה"ב פרסה סוללת THAAD נוספת וכן סוללות פטריוט בבסיסים שבהם מוצבים כוחותיה ברחבי המזרח התיכון, כולל ירדן, כווית, בחריין, סעודיה וקטאר. בין היתר, מתצלומי לוויין עלה כי ארה"ב הציבה סוללת פטריוט נוספת בבסיס אל-עודייד בקטאר - הבסיס המרכזי שלה במזרח התיכון שהיה גם יעד לתגובה האיראנית לתקיפת מתקני הגרעין שלה ביוני אשתקד. מערכות ה-THAAD, כך צוין, מסוגלות ליירט טילים בליסטיים מעל לאטמוספירה, בעוד שהפטריוט מגן מפני איומים בגובה נמוך יותר ובטווחים קצרים יותר.
