הנה הימור בסיכון נמוך: בסיכום המלחמה הזו עם איראן (וזו ההגדרה הנכונה - מלחמה, לא מבצע, לא פשיטה), יצהירו לפחות שניים מתוך שלושת המנהיגים הרלוונטיים על ניצחון. נתניהו וטראמפ, טראמפ ונתניהו, יגידו שניצחנו, שהוסר איום קיומי, שכל המטרות הושגו ומיגרנו את שלטון הרשע. יכול להיות שגם המנהיג השלישי, החבר החדש במועדון - מוג'תבא חמינאי - יגיד את אותם הדברים. מבחינת המשטר בטהרן, שרואה במלחמה הזו מלחמת קיום, לעצמו כמובן, חס וחלילה לעם האיראני, עצם שרידותו, אם ישרוד, תהווה את ההישג הנדרש - וכרגע נראה כי ההישג הזה אינו בלתי אפשרי.
נכון לרגע זה, אף אחד לא ממש יודע מתי המלחמה הנוכחית תסתיים. בישראל מבינים שזה יכול להיות בעוד שבועות, כמו שטראמפ הצהיר, אבל יכול להיות גם בכל רגע אחר לפני, כמו ב"עם כלביא" כשהוא הפתיע את ישראל. "בדרך כלל במלחמות יש מטרות ומועד הסיום נקבע או בהתאם להשגתן, או בהתאם לדרישות הסף שנקבעות במשא ומתן עם האויב להפסקת אש", מסביר גורם ביטחוני, "כאן, גם בגלל שלא נקבעו מטרות ברורות, וגם בגלל אופיו של טראמפ, אנחנו לא ממש יודעים. גם העמיתים האמריקנים לא מספרים לנו, ולא כי הם שומרים בבטן - אלא כי גם הם רק מבצעים פקודות ולא יודעים מה יוליד יום".
טראמפ: המלחמה מול איראן תסתיים בקרוב - אבל לא השבוע
"אנחנו כבר בדשדוש", אומר גורם בטחוני הבקיא בתיאום עם ארצות הברית. "מלחמה שאין לה יעדים ברורים, ששותפים לה שני צבאות עם מאות מטוסים, מאות אלפי חיילים, גנרלים, טילים ומה לא, אבל רק איש אחד יחליט עבור כולם אם ומתי לעצור ולהכריז ניצחון ובאלו תנאים, הופכת אחרי המכה הראשונה, מוצלחת ככל שתהיה - לדשדוש". ועם הדשדוש מתגלים גם הקשיים: "לא כל מה שצה"ל עושה באיראן הוא הצלחה מסחררת. יש גם קשיים ואי הצלחות, תקיפות שנכשלות, אתגרים שמקשים על יכולת ההגנה שלנו, הכעס האמריקני על תקיפת מאגרי הנפט, ועוד", מסביר הגורם.
הערכות החסר לפני המבצע
נדמה כי לפני המלחמה זכתה הנחישות האיראנית להערכת חסר לפחות אצל חלק מהעוסקים בתיכנון ובביצוע: ראשית, בניגוד לאמירות של בכירים ישראלים לאמריקנים, אין מחאה ברחובות טהרן; שנית, למרות הצפי למעורבות של חיזבאללה, נרשמה הפתעה אצל חלק מהעוסקים בנושא, מהיקף המעורבות של ארגון הטרור; שלישית, למרות התחזית שהאיראנים יירו טילים על בסיסים אמריקניים במפרץ, מעטים העריכו שהם יירו ישירות לריכוזי אוכלוסיה אזרחית ביותר מעשר מדינות, כולל באירופה; ורביעית - התפקוד של המשטר, שהצליח להעביר את ההנהגה מעלי חמינאי לבנו באופן מסודר יחסית.
"וגם אצלנו וגם אצלם אף אחד לא עוצר לשאול מה המטרה, ולאן זה הולך למען השם. ישראל לא רוצה לעצור כי המטרה היחידה שיש לה במלחמה היא לגרום כמה שיותר נזק למטרות צבא ומשטר באיראן, ואת זה אפשר למשוך עוד שבועות רבים. אבל מה המחיר? ומה ישיגו? ומי בדיוק עוסק בסגירה של זה? כמה זה יכול להחזיק? המשק פה ממש משלם מחירים עצומים".
זמן קצר אחרי שהדברים נאמרו נודע על הפגיעה הקשה בחוות האנטנות בעמק האלה, נזק כבד מאוד, ואחריו נודע על הפגיעה ברמלה כתוצאה מפגיעה ישירה עצמית של מיירט מהמטח האחרון. ואחרי שבישראל היו בטוחים שארצות הברית נותנת לה יד חופשית לעשות כרצונה בלבנון כמה שתרצה, ולאורך איזה טווח זמן שתרצה, התברר כי האמריקנים לא ממש מרוצים ממה שקורה שם ומפעילים לחץ לסגור את החזית, כמו שלא היו מרוצים מהפצצת מאגרי הדלק שלשום.
סכנת האורניום שלא חולץ
הוכחה נוספת לכך שטראמפ ונתניהו שיקרו לציבור במבצע "עם כלביא" נמצאת בדיוק בנושא המרכזי שעולה באין ספור דיונים בין שני הצבאות, בין הפוליטיקאים הבכירים משני הצדדים ובין הנשיא האמריקני וראש הממשלה הישראלי: 440 ק"ג של אורניום מועשר ב-60% - רק כפסע מהעשרה קרבית - שמספיק ל-10 פצצות אטום, שככל הנראה קבור בתוך בונקר באתר הגרעין באיספהאן, שהכניסות ופתחי האוורור שלו קרסו אחרי שספגו מטח אדיר של טילי שיוט במסגרת התקפה אמריקנית במבצע הקודם. החומר שנמצא במיכלים לא ניתן להשמדה מהאוויר וצריך טיפול כימי מדויק וארוך בידיים אמינות ומקצועיות, והפצצה יכולה רק לאפשר לאיראנים להגיד שהוא אבד, או לחסום לעולמים גישה אליו.
בחודשים האחרונים איתרו לווייני הריגול האמריקנים סימנים ברורים של עבודות חפירה איראניות משמעותיות במקום וכעת סוכנויות המודיעין האמריקניות קבעו כי איראן, או פוטנציאלית קבוצה אחרת, יכולה לחלץ את מאגר האורניום המועשר העיקרי של איראן. גורמים המעורים במודיעין אמרו ל"ניו יורק טיימס" כי איראן יכולה כעת להגיע לאורניום דרך נקודת גישה צרה מאוד. לא ברור באיזו מהירות איראן תוכל להעביר את האורניום, או אם תצליח לחמוק מהמעקב שארצות הברית וישראל שמו על המקום. גורמים רשמיים בארה"ב אמרו כי לסוכנויות הריגול האמריקניות יש מעקב רציף על האתר באיספהאן וכי הן יוכלו לזהות ולהגיב לכל ניסיון של ממשלת איראן להזיז אותו. מאגר אורניום זה עלול להוות חלק משמעותי אם איראן תחליט להתקדם לעבר ייצור נשק גרעיני.
אתר החדשות "סמפור" דיווח כי ארצות הברית וישראל לא ממש סומכות על המעקב ושוקלות לבצע פעולת קומנדו כדי להוציא משם את החומר ולהעביר אותו למקום מבטחים. צעד כזה, אם יבוצע בהצלחה, יהווה פגיעה משמעותית ביכולת של איראן לייצר מתקן גרעיני, אך מילת המפתח פה היא "אם", שכן לפי הדיווח בארה"ב נשקלה אפשרות לבצע את הפשיטה עוד ביוני - אך מפקד פיקוד המרכז האמריקני פסק נגדה כי מדובר בפעולה מסוכנת מדי עם סיכויי הצלחה קטנים מדי.
מבצע כזה, ניתן לדמיין, דורש הנחתה של כוח קומנדו בלב שטח אויב, שבוודאי מסומן על ידי האיראנים כמטרה אפשרית לפשיטה; יצירה של תנאים, שיאפשר לכוח זמן מספק להיכנס ולהוציא את המיכלים, ולסגת משם, כל זאת כשברור שתוך זמן קצר כל העולם יידע על הפעולה.
הפצצה של חיל האוויר בשדה התעופה מהראבאד, בטהרן
(צילום: דובר צה"ל )
כל זה לא משפיע על סיפור הונאת הציבור אז ביוני. כל הסכנה באורניום המועשר ריחפה מעל העולם גם לפני מבצע "עם כלביא", ובמידה שווה אחריו. אותו מבצע לא פגע למעשה ב"שפיץ" של פרויקט הגרעין. ב-27 ביוני אשתקד, אחרי שטראמפ אמר שאתרי הגרעין "הושמדו לחלוטין", ונתניהו אמר כי האיום הגרעיני והטילי הוסרו מישראל לדורי-דורות, כשמצעדי הניצחון עוד הלמו באוזנינו, כתבנו כאן כי "צריך לומר ביושר, מערבבים אותנו, מטשטשים אותנו, מורחים אותנו - הממסד לא אומר לאזרחי ישראל את האמת. לא על מה שהתרחש, מתרחש ויתרחש בעזה, כשמחיר הדמים שם הולך ומאמיר, ולא על מה שקרה באיראן - הנזק שנגרם שם, הסיכונים שנלקחו בשם כולנו לקראת היציאה למלחמה או הנסיבות שהובילו אליה דווקא בעת הזו, ובעיקר - האם האיום הקיומי שבגינו יצאה ישראל למלחמה פג? האם הוא "סוכל", כמו שאומרים דוברי ראש הממשלה, או רק "סוכל משמעותית", כלומר לא לגמרי, כמו שאומר ראש המוסד?".
חשוב לזכור את ההגדרה של ניצחון אז כדי שלא יערבבו אותנו הפעם. מבצע שייקח לאיראנים את האורניום המועשר עשוי לשנות את פני המערכה, אבל מה אם לא?
הצי האיראני כמשל להתנהלות ארה"ב
למרות שבכירים בממשל בארצות הברית בילו את השבוע בניסיון להגדיר בצורה צרה את מטרות המלחמה סביב מניעת כל סיכוי מאיראן להשיג נשק גרעיני, הנשיא טראמפ זגזג בין הסברים שונים בתכלית לגבי מה שהוא מקווה להשיג. בהודעתו הראשונה לאחר פרוץ המלחמה, קרא טראמפ להתקוממות המונית באיראן נגד מנהיגי המדינה. בימים שלאחר מכן, לנוכח אפס תזוזה ברחובות ואפס סימנים שהאיראנים אכן פועלים להפיל את ממשלתם, טראמפ אמר דברים מהם עלה כי אכפת לו מעט מאוד מעתידה של איראן לאחר סיום המערכה הצבאית, כל עוד זו תיכנע.
תיעוד הטבעת הספינה האיראנית מול חופי סרי לנקה, ע"י צוללת אמריקנית
(צילום: Department of War)
מנגד, לדוברת הבית הלבן, כלומר לדוברת של טראמפ, היו מטרות חדות יותר, אך שונות במידה רבה: "הנשיא טראמפ והממשל הגדירו בבירור את מטרותיהם בנוגע למבצע 'זעם אפי' (Operation Epic Fury) - להשמיד את הטילים הבליסטיים של איראן ויכולת הייצור שלהם, להרוס את הצי שלהם, לשים קץ ליכולתם לחמש שלוחים, ולמנוע מהם להשיג נשק גרעיני אי-פעם".
ההתעמקות בגזרה הימית היא המשעשעת ביותר. בחלוקת התפקידים בין ישראל וארצות הברית בתכנון נקבע מסיבות מבצעיות שונות שכל הטיפול בצי האיראני יהיה בידי האמריקנים. "הכוחות של ארה"ב השמידו כמעט את כל הצי של איראן", אומר גורם בכיר המעורה בפרטים, "בהחלט מדובר בהצלחה משמעותית, אבל הוספת הגזרה הימית למיקום משמעותי במטרות המלחמה התרחשה רק אחרי ההצלחה. אף אחד, לא בישראל, לא בארצות הברית, מעולם לא דיבר על הצי כאיזו סכנה לנו או לאמריקנים", הוא טוען. "אז איך פתאום זה מככב? כי לאמריקנים היה הישג חד שיכלו להשוויץ בו, וטראמפ מיומן באיך ליחצ"ן דברים, לכן פתאום הישג מבצעי נכבד, אך שולי בתמונה הכוללת, הופך לאחת מארבע מטרות המלחמה, שווה ערך לפרויקט הגרעין האיראני. זה ילדותי, זה לא רציני וזה בעיקר מראה עד כמה מטרות המלחמה לא ברורות ומשתנות מדי יום, לפעמים מדי שעה", תוקף הגורם.
ככל שחלקו של נתניהו היה משמעותי בקבלת ההחלטה של טראמפ לצאת למלחמה, כך קטן עד זעיר הוא חלקה של ישראל בהחלטה לסיים אותה. אף אחד במערכת הביטחון לא עוסק בקביעת המדדים לניצחון וסיום או בחיפוש הדרך להסכם. ברור לכולם כי העניין כלל לא בידי ישראל, עוד הוכחה לשינוי הדרמטי שעברו יחסי ישראל-ארה"ב מאז שטראמפ נכנס לבית הלבן ולהפיכת ישראל לכפופה של ארצות הברית.
כששני היעדים הברורים שהיו באמת יכולים לשנות את פני המערכה לשנים רבות - הרחקת האורניום המועשר מאיראן ו\או הפלת המשטר הולכים ומתרחקים, אם בכלל היו בהישג יד, הכפיפות הזו עלולה עוד להפוך לנטל על מדינת ישראל.
