כמו במדינות רבות ברחבי העולם, גם בלבנון הסוערת ציינו אתמול (ראשון) את יום האישה הבינלאומי. בעוד חלק מהנשים במדינה פועלות בשנים האחרונות לקידום מעמדן בתחומים השונים, כולל השתלבות בפוליטיקה הלבנונית - ההווה והעתיד של חלק מהן מוכתב על ידי ארגון הטרור חיזבאללה.
כתבת LBCI בלבנון מדווחת מהשטח
מלבד הנשים של פעילי חיזבאללה, לבנוניות רבות לוקחות חלק בפעילות של ארגון הטרור. הן אמנם פחות נמצאות בשטח כחלק מהזרוע הצבאית של הארגון, זו שהוצאה מחוץ לחוק בימים האחרונים, אך הן שותפות מאחורי הקלעים לזרוע האזרחית של הארגון, בתחומים החברתיים והתרבותיים במסגרת "ארגוני הנשים" של חיזבאללה.
בעיתון נידאא' אל-וטן הלבנוני פורסם מאמר תחת הכותרת: "ביום האישה – שתי הופעות של נשות לבנון". הכותבת, אלין אל-חאג', ציינה: "אתמול היה יום האישה הבינלאומי. ברוב מדינות העולם, האירוע צוין בברכות ובחגיגות. אבל בלבנון, המראות היו שונים".
לדבריה, סיבוב בשכונת עין אל-מריסה בביירות מבהיר את הנקודה: מצד אחד, נשים יושבות בבתי קפה בסוף היום עם חברות, ומהצד השני, נשים אחרות ישנות ברכבים או על הרצפה, אחרי שאיבדו את תנאי המחייה הבסיסיים ביותר. אל-חאג' כתבה: "גורלן של הנשים האלה לא נגרם עקב עוני, אלא עקב העקירה והמדיניות של חיזבאללה הנתמך על ידי איראן". היא הוסיפה כי הארגון מאיים על כל הלבנונים ככלל, אך על סביבתו הקרובה בפרט.
מבחינת הכותבת, הדבר הטראגי ביותר הוא שחלק מהנשים ששילמו את המחיר הכבר ביותר עדיין מניפות סיסמאות המהללות את כלי הנשק של הארגון. כלי הנשק שלקחו מהן את בתיהן, ביטחונן וחייהן הרגילים. זאת, כתבה אל-חאג', כאשר הכל קורה "במהלך חודש הרמדאן הקדוש, תקופה שכביכול מלאה במפגשים משפחתיים, שלום ושלווה". היא הזכירה כי חלק מהנשים בסביבת חיזבאללה דווקא מחזיקות בתארים גבוהים ובתפקידים בכירים, אך האידיאולוגיה של הארגון לא מסייעת להן.
אל חאג' סיכמה ואמרה כי יש נשים לבנוניות שלא יקבלו את המצב הזה. אחרי עשרות שנים של אקטיביזם ומאבק כדי להבטיח את מקומן בחברה בחינוך ובכלכלה, הן ימשיכו להילחם למען כל אישה - גם עבור הנשים שהנשק של חיזבאללה קובע את גורלן.
יום האישה במדינה צוין באמצעי התקשורת השונים, אלה המזוהים עם חיזבאללה ואלה שלא. עיתון אל-אחבאר המקורב לארגון פרסם קריקטורה של קריקטורה של אישה אוחזת בנשק. בערוץ LBCI פורסמו חמישה סרטונים קצרים על העיתונאיות בערוץ, אלו שמסקרות את המלחמה מהשטח. לצד פרסום הסרטונים נכתב: "למרות הסכנות והתנאים הקשים, הן ממשיכות בעבודתן להעביר את קול העם ואת האמת מלב האירועים".
בסרטונים הן שיתפו מחוויותיהן. הכתבת רנא ג'וני, במקור מדרום לבנון, אמרה: "לנשים במלחמה יש לב של אריה והן למדו את משמעות הכוח וכיצד להתגבר על הפחד". הכתבת פטרה אבו חיידר הוסיפה: "אין הבדל בין נשים לגברים בעבודת השטח. לנשים יש רצון חזק ומסירות לעבודתן". עיתונאית נוספת, יארא דרגאם סיכמה: "אני אוהבת את עבודתי. תפקידן של נשים הוא חיוני, בהתחשב בנוכחותן בשטח שמגלמת כוח, חוסן וביטחון עצמי".
