דוברת משרד החוץ של רוסיה, מריה זחרובה, האשימה בצהריים (רביעי) כי "שכירי חרב" ישראלים, כפי שכינתה אותם, נלחמים באוקראינה נגד הכוחות הרוסיים לצד אנשי ימין-קיצוני. הצהרתה של זחרובה, שנחשבת לאחת הדוברות החריפות ביותר של הקרמלין נגד המערב, עשויה להסלים עוד יותר את העימות הדיפלומטי שפרץ השבוע בין ירושלים למוסקבה, אחרי ששר החוץ הרוסי סרגיי לברוב העלה את האפשרות שלאדולף היטלר היה דם יהודי וטען כי גדולי האנטישמים היו בעצמם יהודים.
החיילים הישראלים בצבא אוקראינה מודים על הדאגה לאוכל כשר לפסח
(מתוך עמוד הפייסבוק של איליה סוקולוב)
37 צפייה בגלריה
פוטין וההרס באוקראינה. אירופה רוצה לגבות "מחיר יקר"
(צילום: EPA, צילום: AFP PHOTO / Ukrainian State Emergency Service)
37 צפייה בגלריה
חיילים ישראלים בצבא אוקראינה. זחרובה תיארה אותם כ"שכירי חרב"
(מתוך עמוד הפייסבוק של איליה סוקולוב)
בריאיון לרדיו "ספוטניק" הרוסי טענה היום זחרובה: "שכירי חרב ישראלים נמצאים למעשה כתף אל כתף לצד החמושים של גדוד אזוב באוקראינה". גדוד אזוב הוא כוח אוקראיני שהוקם באמצע העשור שעבר על-ידי אנשי ימין קיצוני, אבל במרוצת השנים נטמע במערכת הביטחון האוקראינית הממוסדת. במערב אומרים כי אף שעדיין אפשר למצוא בו יסודות קיצוניים, בפועל משתייכים אליו כעת מגוון רחב של חיילים, ואנשי הגדוד עצמו מדגישים להגנתם כי יש בו גם חיילים לשעבר בצה"ל. רוסיה, שטוענת כי פתחה במלחמה כדי לטהר את אוקראינה מ"ניאו-נאצים", מקפידה לטעון שגדוד אזוב הוא כוח ניאו-נאצי המוכיח את צדקת דרכה.
מאז תחילת המלחמה נענו מאות אזרחים זרים, ואולי אף אלפים, לקריאתו של נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי להגיע לארצו ולהילחם לצד חייליו נגד הרוסים. העובדה שבין המתגייסים האלה יש גם אזרחים ישראלים היא עובדה ידועה, אבל בחירתה של זחרובה לכנותם "שכירי חרב" היא בחירה טעונה. ייתכן שהיא נועדה להציגם כמי שפועלים לא מתוך אמונה בצדקתה של אוקראינה, אלא בעבור בצע כסף ובשליחותם של גורמים אחרים.
לקריאה נוספת: "ניאו-נאצים" או גיבורי מלחמה? זה "גדוד אזוב" האוקראיני
שעות אחדות אחרי הצהרת זחרובה הגיב מיכאילו פודוליאק, יועצו הקרוב של נשיא אוקראינה זלנסקי, ואמר: "משרד החוץ הרוסי טוען ש'שכירי חרב מישראל נלחמים לצד הנאצים באזוב'. במהלך חודש אפריל, 3.5 טונות קוקאין שהוברחו לרוסיה נתפסו באסטוניה. נראה שהמחסור בקוקאין אילץ את משרד החוץ לעבור להשתמש בחומרים קשים יותר".
37 צפייה בגלריה
פוטין ונשיא בלארוס לוקשנקו. גם בפעם הקודמת נשמעו צפירות הרגעה, אבל הן הוכחו כשקריות
(צילום: AFP, AP)
בינתיים גובר היום באוקראינה החשש שהשכנה מצפון בלארוס תיגרר למלחמה שרוסיה מנהלת נגד הממשלה בקייב, אחרי שצבא בלארוס הודיע במפתיע כי פתח בתרגיל גדול שלדבריו נועד לבחון את מוכנותו לקרב. בהכרזה על התרגיל הבוקר טען דובר משרד ההגנה של בלארוס, אנדריי דמצ'נקו, כי מהתרגיל לא נשקפת שום סכנה לשכנותיה של בלארוס, אבל משמר הגבול האוקראיני מסר בתגובה כי הוא אינו יכול לשלול את האפשרות שהכוחות הבלארוסיים יצטרפו למתקפה הרוסית, ולכן אוקראינה ערוכה ומוכנה.
בלארוס היא בעלת ברית קרובה מאוד של ולדימיר פוטין, ולמעשה הרודן הבלארוסי אלכסנדר לוקשנקו חייב במידה רבה לפוטין את הישרדותו בשלטון, אחרי שזה התגייס לסייע לו מול ההתקוממות העממית שפרצה בבלארוס בסוף 2020. גם בפברואר השנה, כשבלארוס אירחה בשטחה המוני חיילים רוסים לתרגיל משותף בצל החשש שמשם יפלשו כוחות רוסיים לאוקראינה, טען הרודן לוקשנקו כי לא תהיה שום פלישה כזו וכי הכוחות הרוסיים יעזבו בקרוב – אבל ב-24 בפברואר הרוסים אכן פלשו משם אל השטח האוקראיני. גורמים בקייב ובמערב מזהירים כבר שבועות כי בלארוס עלולה להצטרף בקרוב למלחמה הזו.
חרם הנפט האירופי: "פוטין חייב לשלם מחיר יקר"
המערב בינתיים ממשיך להגביר את הלחץ הדיפלומטי והכלכלי על מוסקבה. נשיאת הנציבות האירופית אורסולה פון דר ליין הציגה הבוקר רשמית את ההצעה של בכירי האיחוד האירופי להטיל על רוסיה חרם נפט, שייכנס לתוקף באופן הדרגתי. החרם מוצע במסגרת חבילת סנקציות חדשה, שישית במספר מטעם האיחוד האירופי, הכוללת גם עיצומים על "סברבנק", הבנק הגדול ביותר ברוסיה, ואיסור על כלי תקשורת רוסיים לשדר לתוך מדינות האיחוד. במערב מתארים את הסנקציות הללו כחמורות ביותר שיזמה אירופה עד כה כדי להעניש את פוטין על פלישתו לאוקראינה.
37 צפייה בגלריה
זלנסקי מגיש לפון דר ליין את הבקשה הרשמית של אוקראינה להצטרף לאיחוד האירופי. נשיאת הנציבות על חרם הנפט: "אנחנו חייבים"
(צילום: רויטרס)
חבילת הסנקציות שהציגה פון דר ליין צריכה לקבל את הסכמתן של כל 27 המדינות החברות באיחוד האירופי, ואם היא תקבל הסכמה כזו – יהיה זה קו פרשת המים עבור האיחוד, משום שבמשך שנים הוא היה תלוי למדי בייבוא גז ונפט מרוסיה, וכעת יהיה עליו למצוא פתרונות חלופיים. יותר מרבע מהנפט שהאיחוד האירופי מייבא כיום – 26% – הוא ייבוא מרוסיה, וכעת כוללת ההצעה שהציגה פון דר ליין הפסקה של ייבוא נפט גולמי רוסי בתוך שישה חודשים והפסקת הייבוא של מוצרי נפט מזוקק רוסי עד לסוף השנה.
"פוטין חייב לשלם מחיר – ומחיר יקר – על התוקפנות האכזרית שלו", אמרה הנציבה פון דר ליין לחברי הפרלמנט האירופי בשטרסבורג. "היום אנחנו מציגים את ההצעה לאסור לחלוטין ייבוא של נפט רוסי לאירופה", הכריזה לקול מחיאות הכפיים של חברי הבית. אם מדינות האיחוד יסכימו על הצעד, הן יצטרפו בכך לארה"ב ובריטניה, שכבר הטילו חרם על הנפט הרוסי בניסיון לנתק את משטר פוטין מאחד ממקורות ההכנסה הראשיים שלו. "אנחנו מטפלים בתלות שלנו בנפט הרוסי", אמרה הבוקר פון דר ליין. "ובואו נהיה ברורים – זה לא יהיה פשוט, משום שכמה מהמדינות החברות באיחוד תלויות מאוד בנפט הזה, אבל אנחנו פשוט חייבים לעשות את זה".
נציגי 27 המדינות צפויים להצביע על ההצעה כבר בתחילת השבוע הבא, אבל פון דר ליין מודעת היטב לכך שלא כולן נלהבות מהמהלך, והדגישה כי האיחוד יפעל להפחית ככל האפשר את הפגיעה שתיגרם מהחרם לכלכלותיהן של מדינות אירופה. דיפלומטים אמרו הבוקר לסוכנות הידיעות רויטרס כי מסתמן שהונגריה וסלובקיה יוחרגו מהחרם על הנפט הרוסי עד לסוף 2023 בשל התלות הגדולה שלהן באנרגיה הרוסית. שתי המדינות הצהירו בשבועות האחרונים שוב ושוב כי לא יהיו שותפות לשום סנקציות על הנפט הרוסי, וגם אחרי הודעת פון דר ליין הבוקר מסרה הממשלה בבודפשט כי היא אינה מזהה ערבויות כלשהן או תוכנית כלשהי של האיחוד האירופי שיבהירו כיצד יכולה להתנהל ההתנתקות ההדרגתית מהנפט הרוסי. גם מצ'כיה נשמעו ספקות מסוימים, ושר התעשייה והמסחר שלה אמר שלא ברור כיצד יתחלק הנטל על מדינות האיחוד, ושארצו עדיין בוחנת את העניין.
במוסקבה לועגים: "מנהיגי אירופה קצת השתגעו"
פרשנים מזהירים כי בחרם האירופי על הנפט הרוסי טמונה סכנה למדינות האיחוד עצמן, וכי בעוד ההכנסות של רוסיה מהנפט יישארו גבוהות בטווח הקצר, האיחוד האירופי והכלכלה העולמית עלולים לספוג בעקבותיו השלכות שליליות בכל הקשור למחירי הנפט. גם נקמה רוסית בדמות הפחתה של הספקת הנפט והגז לאירופה בטווח הזמן המיידי, שכבר החלה במידת מה עם עצירת זרם הגז לפולין ולבולגריה, היא תרחיש אפשרי.
גורמים רשמיים ברוסיה ניסו בצהריים להמעיט בחשיבות ההכרזה על חרם הנפט, והעריכו שבפועל האיחוד ימשיך לקנות נפט מרוסיה – דרך צד שלישי. חבר הפרלמנט הרוסי הבכיר ולדימיר דז'ברוב אמר: "מנהיגי אירופה קצת השתגעו. הם אומרים שהם לא יקנו נפט מאתנו. בסדר, אל תקנו, לא נדחוף לכם אותו. אתם עדיין תקנו אותו, פשוט דרך מדינות אחרות".
37 צפייה בגלריה
נשיאת מולדובה מאיה סנדו מציגה את בקשת ההצטרפות של ארצה לאיחוד האירופי. מתקרבים למערב
(צילום: EPA )
בתוך כך הודיע הבוקר האיחוד האירופי כי הוא שוקל לשלוח סיוע צבאי נוסף למולדובה, בצל החשש שרוסיה תנסה לפלוש גם אליה. בשבוע שעבר אירעו מתקפות עלומות בחבל הבדלני הפרו-רוסי טרנסניסטריה, ומוסקבה הצהירה – כפי שעשתה בעבר לפני פלישות לאוקראינה ולגאורגיה – כי היא מקווה שלא תידרש להתערב במתרחש שם. מולדובה נמצאת בשנים האחרונות במסלול של התקרבות למערב, ולפני שבועות אחדים הגישה רשמית בקשה להתקבל לאיחוד האירופי.
רוסיה "השביתה" תחנות רכבת: "שיירות עם נשק מנאט"ו – מטרות להשמדה"
בינתיים הלחימה בשטח נמשכת. הבוקר דיווחה רוסיה כי "השביתה" שש תחנות רכבת באוקראינה ששימשו להעברת משלוחים של נשק מערבי לכוחות האוקראיניים במזרח המדינה, ושר ההגנה הרוסי סרגיי שויגו הזהיר את מדינות נאט"ו כי הצבא הרוסי יראה בשיירות המעבירות נשק מנאט"ו בתוך אוקראינה מטרות לגיטימיות שיש להשמידן. משרד ההגנה במוסקבה מסר כי תחנות הרכבת שנפגעו הבוקר הושבתו באמצעות הפצצת ספקי הכוח שלהן בטילים מדויקים מהאוויר ומהים.
37 צפייה בגלריה
ההרס ב"אזובסטל" כפי שנצפה מהאוויר. מערך מפותל של בונקרים ומנהרות
(צילום: AFP PHOTO / Satellite image ©2022 Maxar Technologies)
לדברי מוסקבה, בשעות האחרונות פגעו כוחותיה ב-40 מטרות צבאיות אוקראיניות, בהן ארבעה מאגרים לאחסון נשק ותחמושת. היא מסרה גם כי צוללת רוסית ירתה מהים השחור שני טילי שיוט מסוג קליבר לעבר מטרות באוקראינה. רק לפני ימים אחדים דיווחה רוסיה לראשונה על תקיפות נגד שטח אוקראינה מצוללות, וייתכן שכעת היא מגבירה את השימוש בשיטה הזו.
הבוקר התחדשו הניסיונות לפנות תושבים נצורים מעיר הנמל האסטרטגית מריופול, שרוסיה השלימה מעשית את כיבושה אחרי חודשיים של הפצצות והפגזות, שבהן לטענת האוקראינים נהרגו אלפי תושבים, ואולי אף עשרות אלפים. הבוקר יצאה מהעיר שיירת מפונים שארגנו האו"ם והצלב האדום הבינלאומי, והיא עושה את דרכה אל העיר זפוריז'יה. לא ברור אם יש בה מפונים נוספים ממפעל המתכות "אזובסטל", שבו מתבצרים יותר מ-2,000 בני אדם, רובם חיילים אבל ביניהם גם מאות אזרחים. בימים האחרונים נחלצו מ"אזובסטל" יותר מ-100 בני אדם, בתום חודשיים ויותר שבהם היו לכודים בבונקרים התת-קרקעיים תחת הפצצות רוסיות.
37 צפייה בגלריה
ההיחלצות ממריופול. הצלב האדום מפנה נצורים, אבל רבים נותרו עדיין מאחור
(צילום: רויטרס )
מפעל המתכות נותר כנראה כיס ההתנגדות האוקראינית האחרון בעיר, ובשבועות האחרונים הוא זכה לכינוי "המצודה של מריופול" בשל סירובם העיקש של החיילים האוקראינים המתבצרים בו להיכנע. בימים האחרונים דיווחו האוקראינים כי אף שפוטין הורה להימנע מהסתערות על המפעל, ההפצצות נגדו נמשכות, והבוקר מסרה רוסיה כי הלוחמים הנצורים בו "נחסמו".
תחקיר AP: קרוב ל-600 נהרגו בהפצצת התיאטרון
היום טענו המפקדים האוקראינים בשטח כי הכוחות הרוסיים, בסיוע טנקים, החלו להסתער על המפעל הענקי, הכולל מבוך של בונקרים ומנהרות מפותלות ומתפרס על פני יותר מ-11 קילומטרים רבועים. סגן מפקד גדוד אזוב סביאטוסלב פלמר, הנמצא עם הנצורים במפעל, מסר בהודעת טלגרם: "נעשה כל שביכולתנו להדוף את המתקפה, אבל אנחנו קוראים לנקוט צעדים דחופים כדי לפנות את האזרחים שנותרו בתוך המפעל ולחלץ אותם למקום מבטחים".
37 צפייה בגלריה
סגן מפקד גדוד אזוב סביאטוסלב פלמר. "נעשה כל שביכולתנו כדי להדוף את המתקפה"
(צילום: רויטרס)
37 צפייה בגלריה
אש אחרי תקיפה במתקן נפט באזור שבו שולטים המורדים הפרו-רוסים במחוז דונייצק, במזרח אוקראינה
(צילום: רויטרס)
פלמר מסר שבמהלך הלילה נפגע המפעל מאש שנורתה מהים ומהאוויר, ודיווח ששתי נשים נהרגו ועוד עשרה אזרחים נפצעו. בסרטון שפרסם בלילה אמר נשיא אוקראינה זלנסקי כי בהסתערות שלהם על המפעל הפרו הכוחות הרוסיים את ההסכמים על פינוי בטוח של הנצורים שם. בצהריים עדכן ראש העיר מריופול ודים בויצ'נקו שאבד הקשר עם הלוחמים האוקראינים בתוך "אזובסטל".
היום דיווחה סוכנות הידיעות AP כי מתחקיר שערכה עולה שבהפצצת התיאטרון במריופול בחודש מרץ, אחד האירועים המחרידים ביותר שדווחו מהמלחמה באוקראינה, נהרגו קרוב ל-600 בני אדם – ולא כ-300 כפי שדווח בעבר. כתבי הסוכנות שוחחו עם 23 ניצולים, מחלצים ואנשים הבקיאים מאוד בפרטי האירועים שם, ועל סמך המידע שאספו גיבשו את הקביעה הזו. הם מדגישים כי לפי חלק מהניצולים, סביר שמספר ההרוגים האמיתי גבוה הרבה יותר.
37 צפייה בגלריה
המילה "ילדים" כתובה בגדול משני צדי התיאטרון במריופול לפני שהופצץ בחודש מרץ
(צילום: AFP PHOTO / Satellite image ©2022 Maxar Technologies)
37 צפייה בגלריה
סבטלנה ושני ילדיה, שברחו מאזור חרסון שנכבש על-ידי הרוסים בדרום אוקראינה
(צילום: Gettyimages)
בתוך כך, מושל מחוז דונייצק שבמזרח אוקראינה, שהמורדים הפרו-רוסים שולטים כעת ברובו ומנסים בסיוע רוסיה להרחיב את אזורי שליטתם בו, מסר הבוקר כי לפחות 21 בני אדם נהרגו בתקיפות רוסיות במחוז אתמול – המספר הגבוה ביותר מאז 8 באפריל, אז נהרגו לפחות 59 בני אדם בתקיפה רוסית נגד תחנת רכבת בקרמטורסק שנמצאת במחוז.
משרד הפנים האוקראיני דיווח הבוקר כי בטרגדיה נוספת, במערב המדינה, נהרגו 26 בני אדם בתאונת דרכים שבה היו מעורבים אוטובוס, מיניבוס ומשאית דלק. התאונה אירעה באזור ריבנה, ולפי הדיווחים האוטובוס היה בדרכו לפולין. את הדרך לפולין עשו בחודשיים האחרונים המוני אוקראינים שברחו מהמלחמה באוקראינה, אבל לא נמסר אם באוטובוס שהיה מעורב בתאונה הבוקר היו פליטים כאלה. עוד 12 בני אדם נפצעו בתאונה.
