שיר ותם לב וארבעת ילדיהם, תושבי רמת גן, רק ביקשו להגיע להוריה של שיר ביישוב פסגות בבנימין ולעשות אצלם את השבת. אלא שבדרך ארב לשניים מחבל שיידה לעברם אבנים. הן פגעו בפניה של שיר ובעקבות כך היא נפצעה באורח בינוני ואושפזה בבית חולים. מצבה בינתיים השתפר, אבל ביום חמישי השבוע צפויה שיר לעבור ניתוח מורכב לשיקום פניה.
"50 דקות לפני שבת קיבלתי טלפון מתם בעלה של שיר", סיפר אהרון ממן, אביה של הפצועה. "הוא מספר לי שזרקו עליהם אבנים ושיר נפצעה. 'יביאו לכם את הילדים'. הייתי מזועזע. הרבש"ץ של אחד היישובים הביא לי את ארבעת הנכדים בזמן שבתי פונתה לבית החולים. אי אפשר בכלל להבין את הסיטואציה הקשה הזאת".
פיגוע האבנים אירע ביום שישי האחרון על ציר 60 בין היישובים עלי ושילה ליד הכפר הפלסטיני לובן. שמשות הרכב התנפצו, שיר נפגעה בפניה שהיו מלאות בדם לעיני ארבעת ילדיה. בעלה תם המשיך בנסיעה תוך כדי ניסיון להבין מה מצבה.
השישה הגיעו ליישוב שילה, לשם הוזמנו כוחות הביטחון הביטחון וההצלה. איש הביטחון של שילה אסף הילדים לסבא וסבתא, אהרון ורחל ממן. "זה לא דבר שקולטים, לקח לי זמן להבין מה קרה לבת שלי. פגשתי אותה מאז בבית החולים ואני מזועזע, זה פשוט קשה לתאר. אנחנו תולים תקוות בניתוח. אנשים לא מבינים את עוצמת האירועים. מדווחים על 'פצועה קל, אבל זה חיים שלמים שמתהפכים".
"שאלתי אותה אם היא נושמת"
הבעל תם סיפר: "פתאום שמעתי בום, בהתחלה לא הבנתי מה קרה. שמתי לב שהשמשה בצד של אשתי התנפצה וראיתי אותה מכוסה בדם, הייתי בטוח שירו בה. שאלתי אותה אם היא נושמת והיא ענתה לי שכן. התקשרתי למשטרה והגעתי ליישוב שילה.
"זה אירוע מאוד טראומתי עבור כולנו, כולי כרגע מגויס למען שיר ואני דואג שיהיה לה כל מה שהיא צריכה. אני לא מש ממיטתה. אני חושב שאנשים לא מבינים את המשמעות של יידוי אבנים, בייחוד כשמגדירים את הפציעה כמצב 'קל'".
ישראל גנץ, ראש המועצה האזורית בנימין, אמר: "הדרג המדיני הוא האחראי הבלעדי למצב המחפיר. לראש הממשלה ולשר הביטחון אסור להשלים עם המצב - הם חייבים להחליט למגר את זריקות האבנים בכל מחיר. צה"ל יכול וגם רוצה אך ידיו כבולות. כשזורקי האבנים והאוכלוסייה שבשמה הם פועלים ישלמו מחיר כואב ויפגשו יד ברזל של צה"ל, זה ייפסק. זו צריכה להיות משימה ברורה וחד0משמעית שהדרג המדיני צריך להטיל על הצבא".
לפי נתוני צה"ל, בחודשים האחרונים חלה ירידה בכמות אירועי זריקות האבנים המדווחות באחת הגזרות הגדולות והמרכזיות ביהודה ושומרון - אזור בנימין שמצפון לירושלים שחולש על 147 קילומטרים של כבישים.
בגזרה זו בלבד אירעו בשנת 2020 כ-5,000 תקריות של זריקות אבנים על מכוניות ישראליות, ושנה לאחר מכן זינק המספר לכ-8,000 - ממוצע של כ-50 מקרים מדי שבוע. לפי הצבא, מתחילת השנה ירד המספר לכ-10 תקריות בשבוע. זה קרה בין היתר בגלל הגברת הפעילות המבצעית והמודיעינית, שכוללת יותר סיורים ומארבים של כוחות צה"ל תחת החטיבה המרחבית בנימין.
בנוסף, בצבא הגדילו את כמות המצלמות בחודשים האחרונים באופן דרסטי לאורך כבישי הגזרה, מקרוב ל-250 מצלמות שהיו פרוסות בצמתים, מעקפים ובנקודות רגישות, ליותר מ-400. אלו מנטרות כל תנועה של פלסטיני בגזרה, מזהות מרחוק ברחנים ומסייעות בהקפצה מהירה של כוחות לנקודות האירוע, ובמידת הצורך "מחפות" על לוחמים שפועלים נגד התופעה במרחב סמוך.
"בכך סגירות המעגלים המהירות יותר וניתן להפליל טוב יותר את מיידי האבנים, מבחינת האישום נגדם והעונש שיקבלו", הסבירו במערכת הביטחון.
