בג"ץ דן היום (שני) בשתי עתירות נגד עריכת דוחות הביקורת של מבקר המדינה מתניהו אנגלמן על מחדל טבח 7 באוקטובר. במהלך הדיון, סגן השר אלמוג כהן התפרץ לדברים. השופטת דפנה ברק-ארז אמרה לו כי "אדוני פורע את הסדר", וכהן המשיך - עד שהיא הורתה להוציא אותו. ברק-ארז הוסיפה כי "כאשר ח"כ (טלי - נ"ב) גוטליב ביקשה ניתנה לה האפשרות לדבר, לא כך היה במקרה הזה ויש להצטער על זה".
אלמוג כהן מתפרץ לדיון בג"ץ
(צילום: דוברות הרשות השופטת)
במהלך הדיון השופטים ברק-ארז ואלכס שטיין הקשו על נציגת מבקר המדינה לגבי שאלת סמכותו בחוק לערוך דוחות ביקורת הנוגעים למחדל החמור ביותר מקום המדינה. לטענת העותרים, חוק מבקר המדינה לא מסמיך את המבקר לערוך ביקורת בהיקף כזה. הוא טען מנגד החוק קובע כי בסמכותו לחקור "כל ענין אחר שיראה צורך בו".
השופט שטיין שאל את נציגת המבקר: "איך יכול להיות שאירוע כל כך גדול, בקנה מידה קיומי, נכנס למילים של כל דבר אחר שיש בו צורך? איך יכול להיות שיש רשימה של סעיפים קטנים, ופתאום פצצת אטום? כשאני רואה חוק שכתוב בו שונות, 'כל עניין שיש בו צורך', אז אני לא מבין איך עניין כל כך עצום נכנס ל'עניין שיש בו צורך'. גם במישור העובדתי, זה לא יכול להיכנס ל'שונות'. 7 באוקטובר זה לא שונות".
הילה אביר, אחותו של לוטן אביר שנרצח במיגונית בנובה, דיברה בפני השופטים בקול רועד: "מאז 7 באוקטובר מי שמתחקר פה זה המשפחות, מעולם המבקר לא פנה אלינו. החקירות של כולכם לא בסדר כי אין חקירה הוליסטית. היא ביקשה מהשופטים לעצור את עבודת המבקר, וציינה כי כשחקירה בדלתיים סגורות אין שקיפות.
עו"ד תומר נאור מהתנועה לאיכות השלטון, שעתרה נגד המבקר, אמר במהלך הדיון כי "מי שרוצה לחקור, חייב לחקור כמו שצריך. זה נכון לכל דוח ביקורת, ונכון שבעתיים לביקורת שבודקת את האסון הגדול ביותר בתולדות המדינה". לדבריו, "לא יכולה להיות בדיקה אמיתית בלי לפגוש את כל הגורמים המעורבים. אי אפשר לבסס כך תשתית עובדתית. דרך המלך הייתה ונשארה ועדת חקירה ממלכתית, אבל כל עוד המבקר בודק - הוא חייב לבדוק כמו שצריך".
העותרים, בהם הסנגוריה הצבאית, טוענים כי מבקר המדינה פוגע בזכויות המבוקרים ועליו לחדול מן הביקורת. גם היועמ"שית גלי בהרב-מיארה הצטרפה לעותרים וטענה כי רק ועדת חקירה ממלכתית ראויה לחקור את המחדל הגדול בתולדות המדינה.
מבקר המדינה דחה את הטענות ובתגובה לבג"ץ הזכיר כי הביקורת נערכת לפי הסכמות מוקדמות בין צה"ל ושב"כ בתיווכו של בית המשפט עצמו. על פי עמדת המבקר, "ביקורת המדינה רואה נגד עיניה את מי שקולם נדם, את השבים, את בני משפחותיהם של כל אלה, ואת כלל אזרחי ישראל ונחושה להשלים כלל הביקורות בנושא כשלי 7 באוקטובר ומלחמת 'חרבות ברזל', תוך שמירה קפדנית על זכויותיהם הדיוניות של הגופים המבוקרים ומושאי הביקורת, בהתאם לחוק יסוד: מבקר המדינה, לחוק מבקר המדינה ולנהוג ולמקובל בביקורת המדינה".
הסנגוריה הצבאית לעומת זאת טענה כי "בג"ץ קבע כי אין מחלוקת בדבר הצורך להקים ועדת חקירה בעלת סמכויות חקירה נרחבות, ומשכך ברור שתוקם ועדת חקירה בקרוב. לכן יש להשהות את בדיקת המבקר ולאפשר לממשלה לממש את משילותה כך שהיא תקבע את המנגנון". עוד טענו בסנגוריה הצבאית כי הביקורת של אנגלמן חורגת מסמכויותיו בחוק מבקר המדינה.
היועמ"שית בהרב מיארה ציינה בתגובתה לבג"ץ כי "עד לקבלת החלטת הממשלה ביחס למתכונת החקירה הנדרשת ועיתויה, יש מקום שמבקר המדינה יימנע לעת הזו מהשלמת ביקורת המדינה במתכונת הנוכחית, באופן שיש בה כדי להסיג את גבולה של ועדת חקירה לכשתוקם בכל הנוגע לנושאי הליבה". לדבריה, "על המבקר לשקול מחדש את מתכונת הביקורת ביחס לנושאים הנוגעים ל'ליבת הכשל' של 7 באוקטובר".
