יותר מ-500 בתים ומבנים נפגעו מירי חיזבאללה מאז פרצה המלחמה. מרבית הבתים נפגעו באורח קל יחסית, עקב פגיעות הדף ורסיסים, אך חלקם נחרבו באופן חסר תקנה. כך עולה מנתונים שנאספו בימים האחרונים בידי הרשויות ומס רכוש עבור מנהלת "אופק צפוני" של משרד הביטחון, הפועלת בימים אלה למיפוי הנזקים בעשרות יישובים בגבול הצפון, בתיאום עבודות השיקום הראשוני ביישובים שבהם המצב הביטחוני מאפשר זאת. העבודה נעשית בשיתוף פעולה מלא עם מס רכוש וקרן הפיצויים.
בשבוע האחרון חלה עלייה בשימוש של חיזבאללה בטילים "כבדים" כמו בורקאן ופלק 1. אחד הנפגעים מכך הוא היישוב שלומי בגליל המערבי, שם ניזוקו בשבת האחרונה מעל 50 בתים מטיל בורקאן שנורה לעבר מוצב סמוך. "טילי הבורקאן הופכים תדירים יותר ואנחנו בסכנה ממשית", אמר ראש המועצה גבי נעמן.
מדובר ברקטה כבדת משקל וקצרת טווח, שיכולה לשאת ראש נפץ כבד ולגרום נזק משמעותי. היא נכנסה לארסנל הירי של חיזבאללה בתחילת חודש נובמבר, על פי הצהרות הארגון. "טיל כזה שפוגע באזור מיושב יכול למחוק בניינים שלמים", מתריע נעמן. "ציפיתי מצה"ל שארבעה חודשים מתחילת הלחימה כבר לא תהיה להם האפשרות לירות עלינו ככה. הגיע הזמן שצה"ל ייכנס ויביע את כוחו בדרום לבנון".
בין המבנים שנפגעו מהדף פגיעת הטיל בהר הסמוך נמצאת הפלאפלייה המקומית "פלאפל בללי" שבלב היישוב. רק לפני שלושה שבועות פתח יוני בללי את העסק, אחרי ששיפץ אותו במשך חודשים. "שמעתי את הבום עד נהריה אבל ראיתי במצלמות שהכול בסדר. ביום ראשון הגעתי, הדלקתי מוזיקה ולקחתי את חומרי הגלם שהבאתי לחלק האחורי. קיבלתי שוק. כל התקרה נפלה מההדף. אם זה היה קורה באמצע השבוע היינו היום בסרט אחר לגמרי. אני מתכוון לחזור ולפתוח. קטן עלינו", הודיע.
אירועי הירי לעבר היישובים בגבול לבנון מעמידים את התושבים שפונו מהם בפני סכנה גדולה, מאחר שרבים מבעלי הבתים שנפגעו מבקשים להתחיל בתיקון הנזקים. "ביום ראשון היו פה מאות תושבים שבאו לבדוק את בתיהם וסיכנו את חייהם. כפר שיורים ממנו טילי בורקאן צריך להימחק", אמר נעמן.
בקריית שמונה, בגזרה המזרחית של גבול לבנון, נפגעו מפרוץ המלחמה 43 מבנים ודירות. "העיר מופגזת יום-יום, ואם לא העיר אז היישובים מסביבנו", אמר ראש העיר אביחי שטרן. "סוגי החימוש של חיזבאללה השתכללו, ואלו כבר לא אותם טילים ותחמושת שאנחנו זוכרים ממלחמות עברו". גם הוא סבור כי על המדינה לצאת למערכה להרחקת ארגון הטרור הלבנוני, ולא להמתין להסדרים מדיניים שיעילותם מוטלת בספק. בשונה מיישובים מפונים שבהם הכניסה מורשית רק לאנשים מזוהים, בקריית שמונה נדרשת העירייה לשמור בעצמה על הנכסים ונושאת בעלות הגבוהה הכרוכה בכך: כחצי מיליון שקלים מדי חודש.
"בתים שנפגעו נותרו פרוצים ויתר הבתים נטושים", אמר שטרן. "אנחנו מכירים ממלחמות עבר שכשהעיר מפונה באים הבוזזים. אני נאלץ להחזיק חברת אבטחה, כי המשטרה, עם שתי ניידות בעיר, לא יכולה באמת להתעסק בזה. פניתי לכל משרד אפשרי ואף אחד לא מוכן לממן את העלויות האלו. אם המדינה פינתה את התושבים, היא גם צריכה לדאוג שלא יפרצו לבתים שלהם".
