מסמך חדש של מרכז המחקר והמידע של הכנסת (ממ"מ) מצייר תמונה חריגה: אף על פי שהממשלה טרם פרסמה את דוח הוועדה הרשמי להקמת המשמר הלאומי, הגוף המבצעי כבר מגייס לוחמים, מקים חטיבות, מקבל תקציבים ומבצע פעילות מבצעית - והכול מבלי שגובשו או פורסמו הסדרה חוקית ונהלים שקופים לציבור או שהתקבל האישור להפעיל את המשמר.
המשמר הלאומי הוא אחד המיזמים המרכזיים של השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר. בינואר 2025 נערך טקס חנוכה חגיגי, ובתקציב 2026 כבר שובצו לו סעיפים ייחודיים. לוחמים מגויסים באופן פעיל לחטיבות "דרומית" ו"מרכזית", ובשטח כבר דווח על פעילות מבצעית, בין היתר בפיזור מפגינים במחאות נגד הממשלה.
אלא שלפי מסמך הכנסת, שהתפרסם השבוע, המשמר פועל ללא סמכויות חוקיות בזמן שהמשרד לביטחון לאומי לא שיתף פעולה עם פניות מרכז המחקר. “המשרד לא השיב על פנייתנו, על אף כמה תזכורות חוזרות ונשנות”, כתבה ד"ר נורית יכימוביץ כהן, חוקרת בכירה במרכז המחקר והמידע של הכנסת. המשמעות, כך עולה מהדוח, היא שהכנסת - הגוף המפקח על עבודת הממשלה - אינה מחזיקה במידע מלא על סמכויות הלוחמים, שרשרת הפיקוד או הנהלים המחייבים את היחידה.
במוקד הדוח מוזכרת גם הקמתה של "מינהלת המשמר הלאומי וההגנה האזרחית" באוגוסט 2025. המינהלת, שפועלת תחת המשרד לביטחון לאומי, מרכזת את פעילות המשמר הלאומי לצד כיתות הכוננות ותקציבי המיגון. למרות היקף האחריות והמשאבים שבידיה, קובע הדוח במפורש: "לא מצאנו הסדרה או נהלים לפעילות המשמר הלאומי או לפעילות המינהלת".
הוועדה הממשלתית שהייתה אמורה להתכנס לגיבוש הנהלים של המשמר הלאומי לא כונסה. מעבר לכך, כלל לא פורסמה חקיקה ייעודית שמסדירה אותו כגוף עצמאי, ולא הוצגו נהלים פומביים מקיפים שמבהירים את מעמדו. לצד זאת, הדוח מציין כי המשמר הלאומי כן מוקם ומפקד הלכה למעשה: התקיים טקס הקמה רשמי, הוקצו לו כאמור תקציבים במסגרת המשרד לביטחון לאומי, בוצעו מהלכי גיוס והיערכות, והוא פועל בשטח במסגרת ובכפיפות למשמר הגבול במשטרה.
בהתאם לכך, הגוף קיים ומתוקצב ומבצע פעילות אופרטיבית, אך ללא מסגרת חקיקתית נפרשת וברורה שמסדירה אותו באופן מלא. בנוסף, לא הובהר באופן פורמלי האם המשמר הלאומי הוא גוף עצמאי, יחידה בתוך המשטרה או זרוע נפרדת במשרד לביטחון לאומי. בפועל הוא פועל דרך משמר הגבול והמשטרה, אך ללא עיגון חקיקתי ברור שמגדיר את יחסי הכפיפות והסמכות בין המפכ"ל, השר והדרג המקצועי. כמו כן, אין פירוט פומבי וברור אילו סמכויות מבדילות את המשמר הלאומי מכוחות קיימים, וגם אין הסדרה של גבולות גזרה מקצועיים בין משמר הגבול למשמר הלאומי.
חנוכת המשמר הלאומי בינואר 2025
(צילום: מאיר תורג'מן)
השר בן גביר אמר בטקס חנוכת המשמר הלאומי בתחילת השנה שעברה: "העתיד שלנו דורש לא רק להסתמך על הכוחות הקיימים, אלא לפתח עוד ועוד כוחות שיבטיחו את יציבות המדינה. המשמר הוא תוכנית הדגל – הוא סמל והוכחה לכך שאם תרצו אין זו אגדה. אני מאמין שהמשמר הלאומי יהיה חלק בלתי נפרד מהמערכת הביטחונית שלנו ויספק לאזרחי ישראל את תחושת הביטחון הראויה להם".
גם מפכ"ל המשטרה רב-ניצב דני בירך אז על המהלך: "אנו עומדים בנקודת ציון משמעותית בביטחונה של מדינת ישראל ובעוצמתה של משטרת ישראל. חטיבות המשמר הלאומי הן כוח ייעודי ‘שובר שוויון’, שיתרום לחיזוק ביטחונם של אזרחי המדינה. המשמר הלאומי אינו רק גוף מבצעי נוסף, אלא סמל למחויבות לביטחון הציבור, לחיזוק המשילות ולמאבק חסר פשרות בטרור ובפשיעה החמורה".
אזהרה מפגיעה בעצמאות המקצועית
מנגד, במכון הישראלי לדמוקרטיה הביעו התנגדות להקמת הגוף והזהירו מפני פגיעה אפשרית בעצמאות המקצועית. בחוות דעת שפרסם המכון נכתב כי עצמאות מקצועית היא תנאי יסוד לגוף בעל סמכויות אכיפה, שכן סמכויות אלה כוללות גם אפשרות לפגיעה בזכויות אדם – בהן הזכות לחירות, לפרטיות, לחופש הביטוי ולחופש התנועה. "הפגיעה בזכויות אלו צריכה להיעשות במשורה ורק כאשר אין דרך אחרת להשיג את תכלית החוק”, נכתב.
עוד הזהירו במכון כי ללא שמירה על עצמאות מקצועית מול השר הממונה, עלולה להיווצר סכנה של אכיפה בררנית, ניצול פוליטי של הכוח או שימוש יתר בסמכויות כלפי מתנגדים פוליטיים ומיעוטים.
מהמשרד לביטחון לאומי והמשטרה נמסר בתגובה: "בימים אלו מתקיים שיח ממשלתי בין המשרד לביטחון לאומי לבין משרד הביטחון ומשרדים נוספים, על-מנת לקדם החלטת ממשלה שתקבל את מסקנות הוועדה להסדרת המשמר הלאומי".
