נתונים שמפרסם היום (ד') המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) מעלים כי בארבעת הימים הראשונים של המלחמה ירתה איראן לעבר מדינות המפרץ פי 2.5 טילים ופי 20 כטב"מים מכפי ששיגרה לעבר ישראל: בעוד לישראל שיגרה הרפובליקה האיסלאמית כ-200 טילים וכ-100 כטב"מים (ב-123 גלי תקיפה), את מדינות המפרץ היא תקפה בכ-500 טילים וכ-2,000 כטב"מים. נראה אפוא כי אף שהיא מחשיבה את ישראל לאויבת הראשית, את כוח האש הרב ביותר שלה ממקדת טהרן דווקא בשכנותיה הקרובות יותר, שעם חלקן, דוגמת קטאר, אף יש לה בדרך כלל יחסים טובים.
התקיפה האינטנסיבית של איראן נגד מדינות המפרץ נובעת בראש ובראשונה משיקול אסטרטגי: טהרן מבקשת לגרום למפרציות ללחוץ על ארה"ב להפסיק את המלחמה או לפחות לקצר אותה בצורה משמעותית. זהו מנוף הלחץ האפקטיבי היחיד שיש בידי האיראנים ולכן הם עושים בו שימוש ללא הבחנה. איראן מנסה ליצור איום מתעצם והולך על כלכלתן של המפרציות, שעושרן ועושר המשפחות השולטות בהן (ויכולתן להשקיע בארה"ב ובעסקי טראמפ) תלויים לחלוטין במשאבי הנפט והגז והתעשיות הנלוות שלהם.
השיקול השני שמוביל את הרפובליקה האיסלאמית להרבות כעת בירי על המפרציות הוא הטווח: לאיראן יש הרבה יותר טילים (אלפי טילים) לטווח של 300 עד 600 קילומטרים, שמגיעים למפרציות ולמתקני הנפט שלחופי המפרץ הפרסי, ויש להם גם אלפי כטב"מים תוקפים ומתאבדים שהם מדויקים יותר מהטילים, והרבה יותר קשים ליירוט באמצעות סוללות טק"א אמריקניות.
השיקול השלישי הוא אופי המטרות "הרכות" של תעשיית הנפט והבנייה במפרץ, שקל לפגוע בהן באמצעות כמה עשרות ק"ג של חומר נפץ שיש בכטב"מים המתאבדים מדגם שאהד 136. למטרה זו איראן אינה זקוקה לטילים בליסטיים כבדים ויקרים, ובמקרים רבים היא משתמשת בטילי חוף-ים שהיא יורה מהחוף האיראני או מסירות תקיפה מהירות שמשייטות במי המפרץ.
קיים כמובן גם שיקול צבאי, והוא הרתעת המפרציות מלאפשר לאמריקנים לפעול משטחן הן בצורה הגנתית (גילוי והתרעה) והן התקפית. היא מבקשת למנוע למשל המראת מטוסי תקיפה מסעודיה, מקטאר, מכוויית וממדינות אחרות.
לפי נתוני המכון למחקרי ביטחון לאומי, בארבעת הימים הראשונים של המלחמה שיגרה כאמור איראן לעבר מדינות המפרץ ומדינות ערב הסובבות כ-500 טילים וכ-2,000 כטב"מים: לאיחוד האמירויות שיגרה איראן 812 כטב"מים ו-186 טילים; לבחריין 92 כטב"מים ו-74 טילים; לקטאר 46 כטב"מים ו-116 טילים; לירדן 36 כטב"מים ו-13 טילים; לעומאן 5 כטב"מים; לכוויית 178 טילים ו-384 כטב"מים; לקפריסין 2 טילים ו-3 כטב"מים; לסעודיה 13 כטב"מים ו-2 טילי שיוט; ולכורדיסטן העיראקית 70 טילים וכטב"מים.
מספרי הנפגעים מהירי האיראני אל המדינות השונות היו כלהלן: בעיראק 11 הרוגים ו-5 פצועים; בכוויית 4 הרוגים ו-35 פצועים; באיחוד האמירויות 3 הרוגים ו-68 פצועים; בעומאן 3 הרוגים ו-4 פצועים; בקטאר 16 פצועים; בבחריין הרוג אחד ו-4 פצועים ובירדן 5 פצועים. לפי הערכת ה-INSS, נכון לאתמול הוציא חיל האוויר הישראלי מכלל שימוש 300 משגרים באיראן ויותר מ-100 טילים בליסטיים, וצבא ארה"ב השמיד 17 ספינות וצוללות איראניות.
