"למרות שעברו 15 שנה זה לא מרגיש ככה, זה מערער אותנו יום-יום". כך שיתפה הבוקר (שלישי) בכאב בת שבע, אימו של לוחם האש רב-סמל דני חייט שנפל באסון הכרמל. חייט שסבל מכוויות קשות, נאבק במשך שבועיים אך לבסוף נפטר בבית החולים רמב"ם בחיפה, והיה להרוג ה-44 באסון.
15 שנה לאסון הכרמל - ריאיון לאולפן ynet
(צילום: ליאור שרון)
באסון הכרמל נספו 44 בני אדם, בהם 37 צוערי קורס קצינים בשירות בתי הסוהר שהיו באוטובוס שנקלע ללהבות. בת-שבע סיפרה בריאיון לאולפן ynet כי החיסרון של בנה מורגש כל הזמן: "הוא היה דמות דומיננטית במשפחה, גם בסביבה שהוא גדל בה, בעבודה. הוא היה הלב, הבן הבכור, הנכד הבכור, מוכשר, בעל אוהב ואבא נהדר".
בנוסף, היא ציינה כי טבח 7 באוקטובר וכאב המשפחות שאיבדו את יקיריהן במלחמה - הציפו בה אף יותר את התחושות הקשות. "הכאב של אובדן הצעירים שהקריבו את עצמם למען המדינה חוזר אלינו עם כל חלל שנפל, היה לנו צער על כל מי שהצטרף למשפחת השכול", אמרה.
לצד הכאב, תיארה בת שבי את "החיים החזקים מהכול", ואת הרצון להמשיך לשרת. "כשדני נהרג, הבן שלו הבכור קורן היה בכיתה א', שבימים אלה השתחרר מהצבא - ובעוד שבועיים אחיו האמצעי איתי יתגייס לצה"ל. נכון, אנחנו הורים שכולים, אבל ממשיכים את החיים, ובני המשפחה הולכים בדרכם וממשיכים את המורשת שלהם", הסבירה.
הילאל ביסאן, שאחיו ג'לאל ביסאן היה אחד מצוערי השב"ס שהאוטובוס שבו נסעו נקלע ללהבות, שיתף לצד בת שבע: "אנחנו חברים מאז, אחים ממש". המשפחות הכירו במהלך הטיפול בקרוביהן ברמב"ם. "זה מחזיר אותנו לאותו יום קשה שבו אתה מקבל את הבשורה", אמר הילאל.
לדבריו, "יום כזה שאתה צריך להבין, לעכל, ולהבין איך אתה יוצא לדרך הזאת. הסיטואציה קשה לכל המשפחה, אבל אנחנו מצליחים לאסוף את עצמנו עם תקווה לצד הכאב העצום". הילאל שהוא התאום של ג'לאל מתוך שלישייה סיפר: "אחי ואני הרגשנו אותו וחווינו את הכאב שלו, התפללנו שהוא ישרוד מתוך תקווה שהוא איש חזק, אמיץ". לדבריו, ג'לאל היה איש משפחה עם שאיפות לעתיד: "הוא היה אבא מדהים, בעל שאוהב את אשתו - הם זוג שתכנן תוכניות והכול נגדע".
הילאל סיפר כי התגייס בעקבות אחיו לשב"ס. "אני קיבלתי את ההחלטה להמשיך אותו ולשים את הדרגות במקומו כדרך להגשים אותו", אמר. "אבל לצערי נפצעתי באירוע ירי בכלא רימונים, הייתי פצוע קשה ממש - הוגדרתי נס רפואי. היום אחרי השיקום אני מנציח אותו בדרך אחרת".
כמו בת שבע, גם ג'לאל סיפר על השפעת המלחמה על האובדן האישי שלו, ביתר שאת כשהוא נמנה עם העדה הדרוזית. "לפני שבוע בדיוק העברנו את החללים מבית קברות אזרחי לצבאי החדש בכפר, וזה פתח ממש את הפצע שלא הגליד", אמר. "איבדנו גם שלושה מהיישוב, סגן אלוף סלמאן חבקה, סגן אלוף עלים סעד וסגן אמיר סעד. אני בעצמי קצין נפגעים במילואים, ומלווה משפחות שכולות - וכשאני שם אני מרגיש איזו שליחות ג'לאל השאיר לי פה - לתת למשפחות תקווה".
על רקע מאבק המשפחות השכולות כעת להקים ועדת חקירה ממלכתית, ציינה בת שבע כי במקרה של אסון הכרמל: "כן הייתה חקירה, דוח של מבקר המדינה, הפקת לקחים ומערך הכבאות עבר שינויים, ורואים תוצאות חיוביות משמעויות". לדבריה, "אני מקווה שתהיה חקירה, אין ספק שהכול צריך להיחקר, גם בצבאי וגם במדיני".
הילאל התייחס גם הוא לצורך להקים ועדת חקירה ממלכתית. "צריך לתת נחת למשפחות. אנחנו יוצאים מנקודת הנחה שאיש לא שלח אותם בכוונה למות, אבל פה היה מחדל שצריך להיחקר, צריך לקבל אחריות כמו שצה"ל וכל מיני גופים עשו. גדולתו של מנהיג היא לקחת אחריות גם על הדברים לא טובים", אמר.
השריפה הגדולה שגבתה עשרות קורבנות נמשכה מ-2 עד 6 בדצמבר 2010, וקרתה בזמן חג החנוכה. קרוב ל-25 קמ"ר עלו באש שהוצתה בעקבות גחל נרגילה שלא כובה ממערב לעספיא. הלהבות כילו שטחים נרחבים של יער, חורש ובתי מגורים מתוך פארק הכרמל והיישובים שבסביבתו, שטח המשתרע בין עספיא, שכונת דניה בחיפה, טירת כרמל, מגדים, כפר האמנים עין הוד, כפר צבי סיטרין ועין חוד. אוטובוס צוערי שב"ס שנסע לכלא דמון נלכד באש ונשרף, וכל נוסעיו נספו.
