הקרב על ליבם של כ-140 אלף מתפקדי הליכוד הכשרים להצבעה ביום הפריימריז עובר להתנהל במתח גבוה, כשתשעת השיריונים של ראש הממשלה בנימין נתניהו לא מותירים הרבה מקומות פנויים. הלו"ז של השרים וחברי הכנסת לקראת יום שני צפוף במיוחד: הם חורשים את הארץ לאורכה ולרוחבה עד השעות הקטנות של הלילה, מקיימים עשרות שיחות טלפון כדי לוודא ששמם נמצא בכל רשימות התומכים, ועורכים מפגשי אווירה בחופי הים, בשווקים, במרכזי הערים, בכנסים ובחוגי בית.
שאלה אחת מרכזית עולה בכל פריימריז מחדש: מה גורם למתפקדים לבחור אילו פוליטיקאים הם רוצים ברשימה, ואיך הם מחליטים להציב בה נבחר ציבור אחד על פני אחר?
"העליון מצווה - ואוחנה מצפצף": הקמפיין של יו"ר הכנסת
מפת הקולות בליכוד מורכבת משני חלקים מרכזיים. "הדילים", כ-40% מהקולות. הסכמים מאורגנים של פוקדים גדולים וחברי כנסת, שדאגו שמאחוריהם יעמוד מפקד גדול שיציית להם ביום פקודה. עם בנק התומכים שלהם, אפשר גם לסחור היטב ולקבל בתמורה תומכים של מועמד אחר. בדרך כלל כדי להתברג גבוה מאוד בצמרת, זה לא מספיק.
בנוסף, ישנם המתפקדים החופשיים (כ-60%), שנחשבים כמי שמצביעים לא בגלל דיל כזה או אחר אלא לפי סדר יום של נבחרי הציבור, שמדי יום בכהונה קשובים אליהם, לפעמים אפילו יותר מדי.
נתניהו, שככל הנראה חושש מתוצאות הפריימריז, דרש וקיבל מספר גבוה וחריג של שיריונים כדי לאזן את הרשימה באנשים מתונים יותר, כחלק מקמפיין "הממשלה הלאומית הרחבה" - ומתוך הבנה שבציבור הרחב נתפסים רבים מחברי הקואליציה הנוכחית כקיצוניים ובוטים. אז מה משפיע על מתפקדי הליכוד, וגורם לנתניהו ככל הנראה לדחוק אחורה ברשימה חלק ניכר מהמתמודדים? כדי להבין מה מעניין את אותם 60% ומהי "הבטן הרכה" שאיתה הם יוצאים לקלפי, ערכו לאחרונה מתחת לרדאר שרים וחברי כנסת סקרים פנימיים שבעזרתם עיצבו את דף המסרים שלהם.
תוצאות חד-משמעיות
כ-80% מהמתפקדים בליכוד סימנו את הנושא המשפטי כדחוף והבהול ביותר שמפריע להם. מערכת המשפט, היועצת המשפטית לממשלה, אכיפה בררנית ופעילות של בג"ץ בחוסר סמכות הם האירוע הגדול ביותר מבחינתם. זאת גם הסיבה לכך שרוב חברי הכנסת והשרים הצטרפו בשלב כזה או אחר למתקפה על המערכת. למעשה, שרים מספרים כי כמעט שאין חוג בית או כנס שבו לא עולה הנושא המשפטי; מסרים שפעם היו נחלתם של הקיצוניים ביותר הופכים שגרים בפיהם של שרים בכירים בליכוד, שבין היתר קוראים לא לכבד פסיקה של בית משפט וטוענים ש"גלי בהרב-מיארה היא הסיבה לצאת להצביע".
בראשית ימיו, היה יריב לוין פוליטיקאי צעיר עם מסרים לא פופולריים. אבל הקו שבו התחיל הפך - בצל משפט נתניהו - לשדרה המרכזית שבה כולם עוברים, כולל ראש הממשלה עצמו. מי שידבר מגרונם של המתפקדים יקבל את תמיכתם - וזו גם הסיבה להתחזקות המטאורית של ח"כ טלי גוטליב, בכיבוש הצמרת של לוין ואמיר אוחנה.
המסרים ש"בג"ץ מבטל חקיקה", "מבצע אכיפה בררנית" ו"רודף אחר אנשי ימין בלבד" - הם שמניעים את המתפקדים להצביע. "מתפקדי הליכוד פיתחו שנאה אמיתית ליצחק עמית ולגלי בהרב-מיארה והם מרגישים ששניהם פועלים נגדם", אמר ל-ynet שר בכיר בליכוד.
שר אחר הסביר כי "במובנים מסוימים הכעס הגדול על מערכת המשפט והעובדה שזה הנושא שעליו אנשים מגבשים את דעתם בפריימריז תלויים במלחמה תרבותית. זה לא רק התהליך והתוצאה שקורים בתוך אולם בית המשפט. זאת פשוט המערכת שמייצגת בעיניהם את האליטה שבזה להם".
לדבריו, "זו מלחמה תרבותית יותר מאשר משפטית. היא לא רק אידיאולוגית אלא ממש מערבת קשת של רגשות קשים. שנאה היא מילה קשה, אבל זה בעולמות האלה. הם מרגישים שהילדים שלהם לעולם לא יוכלו להיות חלק מהמערכות האלו וחוסר הגיוון לאורך השנים חידד את התחושה. זה נשאר הגוף האחרון בשליטה מלאה של החונטה האשכנזית".
הוא הוסיף כי "אם פעם המזרחים היו מקופחים מהצבא, מהתקשורת, מהמשטרה, מארגוני העובדים, מהחינוך - עם השנים זה השתנה עם השינוי הדמוגרפי. בעיניהם, מערכת המשפט זו מערכת סגורה שמסתכלת עליהם מלמעלה. על זה אפשר להוסיף את הקמפיין הממוקד של נתניהו נגד מערכת המשפט מרגע פתיחת התיקים, והשאר היסטוריה. לפעמים נראה שהגולם קם על יוצרו. מרוב ששילהבו אותם, המתפקדים כבר מצפים לצעדים קיצוניים ולא ריאליים".
כך בין היתר נולד גם הקמפיין של יו"ר הכנסת - עד לא-מזמן תפקיד ממלכתי - שמוקדש כולו למתקפה על בג"ץ ונשיא העליון יצחק עמית שבו הוא לא מכיר. בסרטון השקת הקמפיין שלו הוא מתהדר במאבקו בבית המשפט העליון, ומהדהד כותרות על איומיו שלא לכבד פסיקות בג"ץ ועל החרמת נשיא העליון והיועצת המשפטית לממשלה. "נאבקנו במערכת המשפט יותר מכל קודמינו", אמר.
הסרטון של יו"ר הכנסת אוסף בתוכו כמה רגעי "שיא" בקדנציה האחרונה, ובהם איומים שלא לכבד את פסיקת בג"ץ, התנגדות לקיים בחירות חוזרות למבקר המדינה למרות פסיקת בג"ץ, שלגביה הדהד אוחנה את דבריו של ח"כ גלעד קריב בנושא במליאה: "בית המשפט העליון מצווה - ואמיר אוחנה מצפצף".
ישבת בקבינט? הרווחת
הנושא השני שהכי מעניין את המתפקדים נוגע לענייני ביטחון, ובתת נושא - הסוגיה האיראנית. כ-60% מהמתפקדים בסקרים סימנו את הנושא הזה כחשוב מבחינתם, גם אם לא במקום הראשון, וככזה שעליו הם יוצאים להצביע.
לאורך השנים ועד לטבח 7 באוקטובר נתניהו מיתג את הליכוד בראשותו כמפלגה שנותנת את המענה המנוסה ביותר לנושאי ביטחון, והיה גם מהראשונים לדבר על הנושא האיראני. לכן הנתונים לא מפתיעים, ובדרך כלל היכולת להיבחר של שרים בכירים בעלי ראייה אסטרטגית וכאלה שתפסו מקום בקבינט - משמעותית טובה יותר משל היתר.
חורשים את הארץ לאורכה ולרוחבה. ביסמוט בכנס של הליכוד
(צילום: שאול גולן)
נתון מפתיע נוגע דווקא ליוקר המחיה בישראל. המפלגה שלאורך השנים הייתה מפלגה חברתית שהתהדרה בחמשת המ"מים של ז'בוטינסקי: מזון, מעון, מלבוש, מרפא, מורה - עוסקת עם השנים פחות ופחות בנושא.
רק 40% מהמתפקדים בסקרים האחרונים סימנו את הנושא כחשוב מבחינתם ברמה כזו או אחרת, וככזה שעל בסיסו הם מגבשים את דעתם. כאן ניצבת שאלת הביצה והתרנגולת - האם זו המפלגה וחברי הכנסת שלה שנטשו את הנושא ובעקבותיהם גם המתפקדים? או שהמתפקדים איבדו עניין בנושא ובהתאמה התרחקו ממנו גם חברי הכנסת?
הרחק מאחור בנושאים שמעניינים את המתפקדים נמצאים מערכת החינוך, חיזוק ההתיישבות, תמיכה בעסקים קטנים ובינוניים, חיזוק הפריפריה וחיזוק השיוויון.
בשורה התחתונה, מפת האינטרסים של מתפקדי הליכוד משרטטת תמורה עמוקה ב-DNA של מפלגת השלטון. המודל החדש שמראים הסקרים פשוט: הדרך המהירה והבטוחה ביותר לצמרת עוברת בהתנגשות חזיתית וחסרת פשרות עם מערכת המשפט, וכשזה מה שנמצא בראש סדר העדיפויות של הבוחרים - ספק אם נתניהו יצליח לייצב רשימה שתקרוץ למרכז כפי שהיה רוצה.
