יום העצמאות ה-78 למדינת ישראל בצל הפסקות האש בגזרות הלחימה: נשיא המדינה יצחק הרצוג ורעייתו מיכל אירחו במשכן הנשיא בירושלים את הטקס המסורתי שבו הוענקו אותות ל-120 החיילות והחיילים המצטיינים. על-רקע הפסקת האש בלחימה, הטקס הוקלט מראש בנוכחות משפחות המצטיינים בלבד, ונערך תחת מגבלות ביטחון המידע של צה"ל וללא חשיפת פני המצטיינים. בטקס נחשף כי אחת המצטיינים היא שורדת השבי מיאה ליימברג ששוחררה אחרי 53 ימים בעזה.
נאומי הנשיא והרמטכ"ל
(צילום: לע"מ)
הטקס נפתח במטס כבוד, בהשתתפות מבנה מטוסי ומסוקי הקרב של חיל האוויר, בהצדעה לחיילות ולחיילים המצטיינים המייצגים את כלל זרועות הצבא. לאחר המטס, החלו הנשיא והרמטכ"ל רב-אלוף אייל זמיר בסקירת שורות המצטיינים, ולאחר מכן הטקס עבר לבמה המרכזית.
"כולנו כאן משתחווים לכם בקידה עמוקה ומצדיעים לכם", אמר הנשיא הרצוג בתחילת נאומו שהוקדש ל-120 המצטיינים. "בתוך החג הלאומי שלנו - אין יפה מחגכם, הצנוע. קשה להיזכר בעוד תקופה בה המצטיינים שלנו הם חיילים שרוב שירותם עבר עליהם במלחמה. כל מצטיין תמיד מתמודד מול אתגרים רבים. בזמן מלחמה, הם גדלים שבעתיים. מצטיין בשנה רגילה מתעלה על כולם, בזמן מלחמה הוא עושה זאת תחת אש. מצטיינת בשנה רגילה מפגינה מקצועיות ותושייה, בזמן מלחמה היא עושה זאת אחרי שלא יצאה הביתה שלושה חודשים".
הרצוג אמר עוד: "מצטיינים בשנה רגילה נלחמים בחזית, בזמן מלחמה הם עושים זאת מעבר לקווי האויב. מצטיינים בשנה רגילה לומדים את קרבות העבר, אבל אתם נלחמים את הקרבות עליהם ילמדו הדורות הבאים. זה הרי מטורף מה שעברתם בשנתיים וחצי האחרונות. כולנו גדלנו על סיפורי גבורה, אך הדור הזה - מתעלה על כולם. אני רואה את הגאווה בעיניים הנוצצות של ההורים והמשפחות וברור לי שאור שכזה לא זורח סתם. שצריך המון אהבה והמון אמונה כדי לגדל אורות שכאלה. תודה לכן, משפחות מופלאות בזכותכן עתידנו מונח בידיים הכי טובות".
שורד השבי אלון אהל ולוחם גולני דביר בובליל שנפצע קשה בקרב במוצב ארז ב-7 באוקטובר ביצעו יחד את השיר "שיר ללא שם", ולאחר מכן קיימו שיח מרגש בסימן חוסן, גבורה וצמיחה מתוך כאב. "הייתי שם 50 מטר מתחת לאדמה, קשור רגליים, נראה ממש כמו גופה - ויכולתי רק לחלום על הרגעים האלה, לשבת פה ביום העצמאות ולנגן מולכם", סיפר אהל.
הוא הוסיף: "כדי להעביר את הזמן הייתי מדמיין את עצמי יושב על במה בדיוק כמו הזאת ושר, כדי שאולי אני אקבל איזושהי אופטימיות שאני אחזור הביתה. והנה, זה קורה, אני פה על הבמה הזאת, זה לא נתפס. אני לא הייתי חשוף לשום דבר ולא ידעתי כל כך מה קורה פה, ולחזור ולגלות שלא הפסיקו להילחם עליי - זה פשוט מטורף. מילואימניקים, אותם אנשים עם ילדים, משאירים אותם בבית והם יוצאים להילחם כדי שאני אחזור הביתה. אז עכשיו לשבת פה ולנגן, זו סגירת מעגל עבורי".
בובליל שיתף על ההתמודדות הקשה לאחר פציעתו, ועל תחושת האובדן לצד הרצון להשתקם: "קמתי לשבר מאוד גדול של תשעה חברים שנפלו בלי שידעתי, כולל אותו הבחור שבו טיפלתי תחת אש. בסוף, ברוך ה', השתקמתי, ואני עדיין משתקם - הצלחתי לחזור לנגן - עוד לא כמו פעם, בכוונה אני אומר עוד לא - כי זה יהיה כמו פעם. זו סיטואציה שנכפית עליך. אתה נפצע, אתה לא בוחר להיפצע או להיות גיבור ישראל, ובסוף גם גיליתי שיש 251 חטופים, שזה היה מספר שהוא לא נכון, וזה מאוד מאכזב, אתה לא אשם, אבל בתחושה נכשלת".
בשל האיסור על חשיפת זהות המצטיינים, גם סיפוריהם תוארו בקצרה בלבד. על אחד מהם, סמ"ר ע', נכתב: "ע' בוגר מסלול ההכשרה בחטיבת גולני, גדל על ערכי אחריות ומנהיגות. במהלך המלחמה שימש כמפקד כיתה, הוביל את חייליו ברגעים מורכבים והתמודד עם אובדן, ובין היתר השתתף בהשבת אורון שאול ז"ל. לצד פציעה נפשית שחווה, פעל בנחישות לשוב ליחידתו וממשיך לשרת מתוך תחושת שליחות ומחויבות עמוקה".
על סמ"ר י', מצטיין נוסף, נכתב: "י', בוגר מסלול ההכשרה בחטיבת הנח"ל, התחנך לערכים של מנהיגות ועשייה ציבורית כבר בנעוריו. במהלך שירותו נפצע קשה בפעילות מבצעית בה נפלו מפקדיו, ולאחר תהליך שיקום ממושך פעל בנחישות לשוב ללחימה. מתמודד עם אובדן אישי וממשיך לפעול מתוך מחויבות עמוקה לשירות".
"הגיעה ככוח ראשון לזירת פיצוץ מטען במבנה"
מצטיינת נוספת היא סגן ע'. עליה נכתב: "בוגרת מסלול ההכשרה לרפואה צבאית בתוכנית 'צמרת', כיום היא משרתת כקצינת הרפואה הגדודית של סיירת נח"ל וכמפקדת בהשלמת קציני הרפואה. לקחה חלק בלחימה ברצועת עזה, שם ניהלה אירועים רפואיים מורכבים ואירועי רב-נפגעים תחת אש ותנאי שטח קשים, באחד המקרים הגיעה ככוח ראשון לזירת פיצוץ מטען במבנה, עם 11 פצועים ו-5 הרוגים, וניהלה יחד עם הצוות את הטיפול והפינוי תחת תנאי שטח מורכבים ע' בולטת בניסיונה המבצעי העשיר, במקצועיותה וביכולת הפיקוד שלה בזמן אמת, ומוערכת על ידי מפקדיה כקצינה מסורה המביאה לידי ביטוי שילוב של ידע רפואי מתקדם וחוסן אישי גבוה".
כמה מהמצטיינים הם עולים חדשים. על אחת מהם, סגן מ', נכתב: "בוגרת מסלול ההכשרה וקצונה באגף התקשוב והגנה בסייבר, עלתה לישראל לבד מרוסיה מתוך רצון להתגייס ולתרום למדינה. במהלך שירותה בחרה לצאת לקצונה מתוך תחושת שליחות ורצון להשפיע. כיום משרתת כמפקדת מחלקת המחשוב בחטיבה 460. במסגרת תפקידה, הובילה מהפך מקצועי משמעותי בתחומי המחשוב והתקשורת בחטיבה. מפגינה יכולות מנהיגות, מקצועיות גבוהה וחתירה מתמדת למצוינות".
השיחה של מיאה ליימברג עם רעיית הנשיא הרצוג
(צילום: לע"מ)
כאמור, בטקס נחשף כי אחת המצטיינים היא רב"ט מיאה ליימברג, שנחטפה ב-7 באוקטובר מביתה בקיבוץ ניר יצחק, והוחזקה בשבי חמאס במשך 53 ימים לצד אמה ודודתה. בתיאור על בחירתה צוין: "בוגרת מסלול ההכשרה באגף המודיעין, כיום משרתת כאנליסטית מידע ביחידת אופק 324 בחיל האוויר. עם שחרורה מהשבי וחזרתה לישראל בחרה להתגייס לשירות משמעותי בצה"ל ולהשתלב במערך הטכנולוגי-מבצעי של חיל האוויר. מוערכת על-ידי מפקדיה כחיילת איכותית ומקצועית המהווה סמל של גבורה, בחירה בחיים ותרומה ללא פשרות".
שם נוסף שנחשף הוא של סגן בארי עמר שנשא דברים בשם המצטיינים. עליו נכתב: "בוגר מסלול ההכשרה והקצונה בחיל הלוגיסטיקה והאחזקה, בתחילת דרכו שירת כלוחם בחיל השריון וכיום משרת בתפקיד לוגיסטי בגדוד 12 של חטיבת גולני. במהלך שירותו לקח חלק פעיל במבצע 'מרכבות גדעון' ובתעסוקה המבצעית בגבול לבנון, תוך הפגנת יכולת פיקודית ועצמאות בניהול מצבים מורכבים ואירועי קצה בגדוד. מפגין חיבור עמוק למורשת החטיבה ומחויבות בלתי מתפשרת לעשייה ופועל במסירות רבה".
אלון אהל ודביר בובליל בטקס החיילים המצטיינים של יום העצמאות ה-78
(צילום: בית הנשיא )
הרמטכ"ל זמיר אמר למצטיינים: "כאן בחצר בית הנשיא, אנחנו זוכים לעצור לרגע להפוגה מימי הלחימה העצימה ומהעמל הממושך. 120 המצטיינות והמצטיינים הניצבים כאן, המייצגים את 'החורשים' ו'הקוצרים' למען ארצנו כולה, עמלים למען ביטחון ישראל לילות כימים, ומבטיחים את מעגל החיים ואת הביטחון לאזרחי ישראל כולם. מצטיינים ומצטיינות, אתם עושים את עבודתכם לצד משרתי צה"ל כולם, אך הגיעכם לכאן היום הוא עדות לקומה נוספת שאליה הצלחתם להעפיל בדרך שבה אתם פועלים ומובילים את פקודיכם".
זמיר אמר עוד: "מצוינות איננה מושג מופשט, היא פעולה ממשית של בנייה. אני מביט בכם ויודע שאתם אבני הראשה של צה"ל - ייצוג ראוי של משרתי צה"ל כולם. לכל אחד ואחת מכם סיפור דרך, וכמו לכם, כך לרבי מחיילינו העומדים כעת על משמרתם. המצטיינים שלנו הגיעו מכל קצוות תבל ומכל קצותיה של המדינה המיוחדת שלנו: עולים חדשים שבחרו לקשור את גורלם בעם ובארץ הזו, וחיילים בודדים שהפכו את כולנו למשפחה אחת גדולה. 120 המצטיינים העומדים כאן היום - אתם העידית שבעידית של דור המשרתים והמשרתות שלנו בצה"ל כיום".
הרמטכ"ל הודה להורי המצטיינים ולמשפחותיהם, ובהתייחסות לגזרות השונות אמר: "מאז תופת 7 באוקטובר אנו עמלים לביסוס מחודש של עוצמתנו הצבאית בלחימה רציפה. ב'חרבות ברזל' ו'מרכבות גדעון' הכרענו את הלחימה מול חמאס ועמדנו בציווי לא להשאיר אף אחד מאחור. לוחמי צה"ל הובילו בנחישות לביצוע המשימה הבלתי נתפסת והשיבו את כל החטופים מעזה.
"ברגעים אלה ממש אנו מנהלים לחימה עצימה בלבנון לחיזוק ההגנה על יישובי הצפון. כך גם בלחימה באיראן ב'עם כלביא' וב'שאגת הארי'. ברגעים אלו צה"ל משמר דריכות ומוכנות גבוהה וערוך לחזור באופן מיידי ועוצמתי ללחימה בכל הגזרות. שנות הלחימה הממושכות הללו עיצבו מחדש את ביטחון ישראל וביצרו את קיומנו במרחב. היום, לאחר שהכרענו אויבים קרובים ורחוקים ושינינו מן היסוד את המציאות הביטחונית בכל הגזרות, מדינת ישראל בטוחה יותר וחזקה יותר".
את האירוע המרכזי הנחו הדר מרקס ומיכאל אלוני, ובמהלכו בוצעו שירים ישראליים לציון 20 שנה ללכתה של הזמרת שושנה דמארי, ובסימן תקווה ואחדות ישראלית, בביצועם של הלהקות הצבאיות והזמרים ירדנה ארזי, יובל דיין, אברהם טל, עברי לידר, בר צברי ונעם קליינשטיין.
