"כי שקט הוא רפש", כתב זאב ז'בוטינסקי, ולא יכול היה לחזות לאן עוד יוליך שר המשפטים יריב לוין את המשפט הזה. בתום 10 ימים מאז שנחשפה "פרשת הפצ"רית", שרויה מערכת אכיפת החוק באי-וודאות, בקרבות משפטיים ופוליטיים. מה שהיה בעבר תהליך פשוט - ניהול חקירת משטרה - הפך לכאוס.
חוות דעת סותרות שמקורן בצמרת מקבלי ההחלטות המשפטיות נשלחו, מלוות בנאצות וגידופים. מאחוריהן עומד סכסוך על סמכויות, שהוא למעשה מאבק אימתני על כוח. זה איננו עוד "סתם" מאבק כוחני - תוצאותיו עלולות לשנות מן היסוד את דמותה של מערכת אכיפת החוק ואת מעמד שומרי הסף. לא רק בפרשה הזו, אלא לתמיד.
דיון בכנסת על חקירת הפצ"רית
(צילום: ערוץ כנסת )
3 צפייה בגלריה
לוין והיועמ"שית. פרשת הפצ"רית כמו הוזמנה מממשלת נתניהו, ועוד עשויה לשנות את המערכת כולה
(צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
אין ספק שהפצ"רית, האלופה יפעת תומר ירושלמי, גרמה ל"פיגוע אסטרטגי" באחד העקרונות החשובים ביותר של השירות הציבורי בישראל ושומרי הסף - אמירת אמת למוסדות החוק ולדרג הפוליטי. הבעיה היא שהפיגוע הזה התרחש על רקע מלחמה קשה, שיצרה אי-אמון עומק ופגעה בחוזה שבין האזרח למדינה שלא הגנה עליו, ובין חלקי העם שכבר לא מסכימים על כללי המשחק שחיברו ביניהם במשך כל שנים.
בפרשת הפצ"רית בולטת ביתר שאת אחת הבעיות המרכזיות שילוו אותנו בשנים הקרובות: אין עוד "אמת אחת" המבוססת על עובדות. אם בעבר נחלק הציבור בפרשנות, כל אחד על פי ערכיו והשקפת עולמו, כיום אין הסכמה בסיסית אפילו על המציאות.
בפרשה הזו, כמו בנושאים שהיה עליהם קונצנזוס בעבר, אין הסכמה גם על עובדות היסוד. החל במי שטענו במשך זמן ארוך שבכלל לא הייתה התעללות במחבל חמאס בשדה תימן, וכלה בתיאוריות קונספרציה על שלבי התפתחות ההדלפה והיקף השקר לכאורה של הפצ"רית והצוות שלה לרמטכ"ל, ליועצת המשפטית לממשלה ולבג"ץ.
אחד מתוצרי הפרשה הוא סדק עמוק במערכת אכיפת החוק שמוביל לכאוס – וניסיון לשנות את ההיררכיה והנוהג של קבלת ההחלטות. מדובר ביחסים בין אגף החקירות במשטרה לבין המפכ"ל, בין צוותי החקירות לפרקליטות והייעוץ המשפטי לממשלה – מערכות שקיימו לאורך שנים ממשק מקצועי גם כשהיו חילוקי דעות. כעת נזרע פילוג בין הפרקליטות ל"שופט החוקר" שהוצנח על-ידי שר המשפטים - גורם פוליטי - לפקח על חקירת משטרה מקצועית. השבוע ייכנס גם בג"ץ למחול השדים, באמצעות ניסיון להשפיע על פסיקתו בנושא. והכול נראה כמו "חד גדיא" - רק שזה לא מצחיק.
הכאוס הזה הגיע משמיים, כאילו בהזמנה, מצמרת ממשלת נתניהו. בעיצומה של חקירתו הנגדית של ראש הממשלה, שאליה הוא שונא להגיע, הפכה פרשת הפצ"רית לכלי כדי להעמיק את אי-האמון במערכות האכיפה. לאחר שנכשל הניסיון להדיח את היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה, היא כבר סומנה כ"משת"פית" של הפצ"רית - ומשם אצה הדרך להכרזה כי היא מצויה בניגוד עניינים ועליה להסיר ידיה מהחקירה.
מינויו של נציב התלונות על השופטים, השופט בדימוס אשר קולה, בידי שר המשפטים כ"שופט חוקר", עלול או עשוי לפתוח פתח למינוי דומה גם בפרשות ראש הממשלה. אם בג"ץ יאשר את המהלך, תיווצר למעשה חותמת כשרות לכך, ובהמשך לפירור מוסד היועץ המשפטי לממשלה - גם בלי חקיקת חוק פיצול התפקיד.
מאז קום המדינה התקיים הסדר היררכי ברור לניהול חקירות המשטרה ולקבלת החלטות על ידי הפרקליטות, ובמידת הצורך - היועץ המשפטי לממשלה. הסדר זה, המעוגן בחקיקה, בפסיקות בג"ץ ובתקדימים, היה מקובל על הכול ויצר ביטחון לא רק בקרב הציבור, אלא גם בקרב מקבלי ההחלטות עצמם.
ההתפתחויות האחרונות פוררו את הסדר הזה ויצרו כאוס. לאחר שהיועצת המשפטית של משרד המשפטים קבעה שעל בהרב-מיארה לזוז הצידה בשל חשש - לא חשד - לניגוד עניינים, מינה שר המשפטים את קולה כחוקר מיוחד לפרשה. הוא אמור לפעול מעל ומתחת לסמכות היועצת המשפטית ולצוות החקירה של מחלקת החקירות במשטרה.
החוקר המיוחד קולה כבר ביקש להתחיל בעבודתו ופנה ישירות לראש אגף החקירות בועז בלט, מעל ראשו של המפכ"ל רב-ניצב דני לוי, בבקשה לקבל מידע. המפכ"ל סירב - עד להכרעת בג"ץ. באופן מסורתי, ה"בוס" שלו לענייני חקירות אינו השר לביטחון לאומי, אלא היועץ המשפטי לממשלה. ובינתיים, יש גם חקירה אינטנסיבית שעתה מופסקת ונגזרת על המשטרה דממת אלחוט עד להכרעת בית המשפט.
בשבוע הקרוב שוב תתגלגל פרשה נפיצה לפתחו של בג"ץ. במסגרת הניתוחים השטחיים כבר החלה לפעול בורסת הספקולציות בסגנון "הרכב שמרני" או לא. בית המשפט ייתן גיבוי ליועצת? לשר המשפטים? למחלקת החקירות? אין ספק ששוב, כמו בעתירות על הדחת היועמ"שית, פיטורי ובחירת ראש שב"כ וחוק הפטור מגיוס - מדובר בתיק נפיץ מהסוג ששופטי בג"ץ לא אוהבים לטפל בו. ובדיוק כשהכול כבר הפך פוליטי וכוחני וכשיש סכנה גם לפגיעה בסמכויותיו, בית המשפט נכנס בעל כורחו למלכודת לא פשוטה.
