המשטרה הודיעה הבוקר (יום רביעי) על פענוח רצח נביל ספיה בן ה-15 בכפר יאסיף, שאירע ב-26 בנובמבר. עם זאת, בפועל עצרה המשטרה רק אדם אחד - בשאר ב- כשחשוד נוסף שהיה עימו על האופנוע לא נתפס. לפי המשטרה, נביל שנרצח ביריות היה "נער תמים נורמטיבי, קורבן נוסף לסכסוכי הדמים בחברה הערבית. היעד לחיסול, לפי החשד, היה בן משפחתו שהיה איתו".
תיעוד רצח נביל ספיה
(צילום: דוברות המשטרה)

1 צפייה בגלריה
זירת הרצח בכפר יאסיף בה נרצח נביל
זירת הרצח בכפר יאסיף בה נרצח נביל
נבילה ספיה וזירת הרצח
בתיעוד הרצח שפרסמה המשטרה, ניתן לראות את החשוד ואדם נוסף מתקרבים באופנוע אל הרכב החונה שבו ישבו נביל ובן משפחתו, כשאחד מהם פותח באש - ואז הם נמלטים במהירות.
המשטרה מסרה כי לאחר הרצח, "חוקרי היחידה המרכזית פתחו בחקירה אינטנסיבית שבמסגרתה הצליחו לפענח את הפרשה. לפי ממצאי החקירה, הנער פגש במקרה את בן משפחתו ועלה אליו לרכב, אז כאמור הגיח החשוד וירה לעברם, ושם הוא מצא את מותו באופן טראגי".
בשאר חואמדה, בן 23 מאבו סנאן, נעצר בפשיטה משטרתית על דירתו עם התקדמות החקירה. לפי המשטרה, חוקרי הימ"ר הצליחו לגבש נגדו תשתיות ראייתיות והוגשה נגדו הצהרת תובע. בימים הקרובים צפוי להיות מוגש נגדו כתב אישום בליווי בקשה למעצרו עד תום ההליכים.
אביו של נביל מדבר
(צילום: חסן שעלאן)

אביו של נביל, רופא השיניים אשרף ספיה, סיפר אחרי הרצח: "הבן שלי בכיתה י', התכונן לבחינה בביולוגיה ביום שני. הוא כל היום הוא למד את החומר, אפילו הפסקה אחת לא עשה. אז הוא ביקש מהאמא לעשות הפסקה בערב, אמר לי 'אבא, אני יוצא להליכה'. אמרתי לו: 'בלי איחורים, יש לך בחינה'. הוא אמר לי 'עד שתגיע הביתה אני אהיה בבית'.
"הנסיעה שלי מהעבודה, מירכא עד הבית, זה שבע דקות. התקשרתי אליו, ענה לי ואמר 'כמה דקות, אבא, ואני מגיע'. הגעתי, ואז מתקשרים לבן הקטן שלי, שבכיתה ו', ואומרים לו - 'אח שלך מת, הרגו אותו'. התקשרתי אליו, הוא לא ענה, הלכתי לזירה, ואמרו לי שהעבירו אותו לבית החולים בנהריה. אחר כך קיבלתי את ההודעה.
"הבן שלי היה בזמן הלא נכון ובמקום הלא נכון ובעיתוי הלא נכון", הוסיף ד"ר ספיה. "אחרי הרציחות במגזר אמרו שהחינוך בבית הוא הפתרון היחיד, לדעת איפה הילדים שלך נמצאים ומה הם עושים. הבן שלי נרצח ב-20:20, באמצע הכפר, כי עשה הליכה. זהו, נגמר, זה כבר לא בעיה של חינוך. אני רופא, מי ששומר עלינו במדינה זו המשטרה. את חובתי אני עושה כאזרח, אבל מה שאני מקבל מהמדינה - זו גופה".
הוא סיפר כי "החלום של נביל היה ללמוד רפואה. הוא רצה להמשיך ברפואת שיניים, כמו אבא שלו, אבל לצערי הרב הלך מוקדם". הוא פנה לבנו ואמר: "'נביל, אתה נשאר בלב שלי, בנשמה. אתה הבן שאני גידלתי ואהבתי וחינכתי שתהיה'. אני יודע שהוא עכשיו במקום טוב יותר, וזה מה שמנחם אותי".