5 נעצרו בעקבות התפרעויות בהפגנה בגשר המיתרים בירושלים
(צילום: חדשות כל העולם )
טענות למעצרי שווא, קנסות קורונה וחקירות קטינים. אחרי חצי שנה של גל מחאות על מותו של הנער אהוביה סנדק במרדף משטרתי, עשרות תביעות הוגשו נגד המשטרה בסך של כחצי מיליון שקלים. במהלך ההפגנות נעצרו עשרות נערים ונערות וכעת הגיע השלב המשפטי: כ-30 תביעות הוגשו נגד המשטרה בשבועות האחרונים.
הפגנות בעקבות מותו של אהוביה סנדק בצומת שילת ובאריאל
הנער אהוביה סנדק, נזכיר, נהרג בדצמבר 2020 לאחר שרכב שבו נסע התהפך במהלך מרדף באזור בנימין. בלשי ימ"ר של מחוז יהודה ושומרון, שהיו בפעילות מבצעית, קראו לנוסעי המכונית לעצור כיוון שחשדו כי אותם נערים מיידים אבנים. לאחר שהרכב לא עצר - פתחו השוטרים במרדף אחריו. במהלך המרדף התנגש רכב המשטרה ברכב של הנערים וגרם להתהפכות שבה נהרג סנדק. לאחר התאונה הוקם צוות חקירה משותף למח"ש ולימ"ר תל אביב שחוקר את נסיבות מותו של סנדק.
מאז התקרית הטראגית החלו כאמור מחאות בכל חלקי הארץ שחלקן הפכו לאלימות - ומאות מפגינים נעצרו. לאחר מכן הוגשו עשרות תלונות שהפכו בימים האחרונים לתביעות נגד חוקרים, שוטרים ואנשי שירות בתי הסוהר.
בין היתר הוגשה תביעה של כ-25 אלף שקלים על-ידי מאיר שהם, תושב רמת גן, שטוען כי נעצר בידי כמה שוטרים בעת שחצה את הכביש מתחת לגשר המיתרים בירושלים באור ירוק. לפי כתב התביעה, שהם שאל לפשר מעצרו - אך לא נענה. כעבור שעות ספורות הוא שוחרר ללא הגבלות.
במקרה אחר הגישו הוריה של קטינה בת 14 תלונה בסך של כ-12 אלף שקלים לאחר שבתם נעצרה בהפגנה בגבעת התחמושת בעת שהיא וחבריה ניסו לחסום את ציר התנועה. השוטרים עצרו את הנערה והיא הוכנסה לתא מעצר יחד עם עוד כמה עצורים ללא ידיעת הוריה, כך לפי כתב התביעה, וכמו במקרה של שהם היא שוחררה כמה שעות מאוחר יותר.
ההפגנות התקיימו בעיצומו של הסגר השלישי - בעת שהתחלואה בקורונה עלתה - בשטחים פתוחים, בצמתים מרכזיים כמו הכניסה לירושלים, מול המטה הארצי של המשטרה בבירה וכן ביהודה ושומרון. רבים מהעצורים טוענים שנקנסו בגין הפרת מגבלות הקורונה, חרף היותם מפגינים על פי היתר בית משפט.
המפגינים בהר חוצבים הפכו ניידת של המשטרה
אלעדי ויזל מארגון "חוננו", שהגיש את חלק הארי של התביעות, אומר כי "מדובר בהתנהלות מקוממת ושערורייתית שבה ביצעה משטרת ישראל באופן שיטתי מעצרי שווא נטולי כל עילה ותכלית; מעצרים החושפים במעט את השימוש הפגום שעושה משטרת ישראל בדיני המעצרים ככלי הרתעתי למיגור הפגנות שאינן לרוחה, ולא ככלי חקירתי כנקבע בחוק. מרבית העצורים כלל לא נחקרו אלא רק 'נקטפו' לתחנה, 'יובשו' שם לילה שלם מבלי שנעשתה עמם פעולה שיטורית כלשהי - ושוחררו בבוקר בלא כלום".
ממשטרת ישראל נמסר: "משטרת ישראל פעלה במהלך הפרות הסדר האלימות על מנת לשמור על הסדר הציבורי. במצב שבו מחאה הופכת אלימה וכוללת חסימת צירי תנועה תוך פגיעה פיזית בשוטרים, אזרחים או רכוש, פועלת המשטרה בהתאם כלפי אותם פורעים ומבצעת את כל פעולות האכיפה הנדרשות במטרה להפסיק את ההתפרעות האלימה ולמצות את הדין עם הפורעים.
"משטרת ישראל מאפשרת חופש מחאה כחוק ומאידך לא תאפשר הפרת הסדר הציבורי, גרימת נזק ואלימות כלפי הציבור. באשר לכתב ההגנה - ככל שנתבקש אנו נגיב לבית המשפט כמקובל בהליך משפטי".
