כשגלית בן חמו נשאה ברחמה את הבן הבכור, היא ביקרה את אמה חולת הסרטן וסיפרה לה על ההיריון. "היא בהתחלה לא האמינה לי, אחר כך האמינה ואז לצערי מסרה את נשימתה. לכן החלטנו לקרוא לו לִיאֵַם (Liem), שזה בעצם לי-אמא", סיפרה גלית. היום (חמישי) בשעה 12:25 נשמעה דפיקה על דלת בית המשפחה עם הבשורה הקשה: ליאם, לוחם בגדוד 13 של גולני, נהרג מפגיעת רחפן נפץ בדרום לבנון.
סמל ליאם בן חמו וחבריו במסע הכומתה של גולני
גלית הייתה בבית כשאנשי קצין העיר הגיעו לבית המשפחה בהרצליה. "הייתי בחופשת מחלה ואמרתי לעצמי שלא צריך להגיע אף אחד", סיפרה האם. "פתחתי את המצלמה, ראיתי את הקצינים וכשפתחתי את הדלת אמרת להם 'אני יודעת מה אתם רוצים להגיד לי'".
שני רחפני נפץ שוגרו על-ידי חיזבאללה לעבר כוחות צוות הקרב החטיבתי 7 שפועלים במרחב הכפר קנטרה בדרום לבנון. רחפן אחד נפל בסמוך לכוח וגם למותו של סמל בן חמו (19). לוחם נוסף נפצע בתקרית באורח בינוני. מלבד את האם גלית, ליאם הותיר אחריו את האב משה, את האח קורן ואת האחות דניאלה.
גלית סיפרה כי ליאם היה ילד שובב, אבל תמיד עטוף בחברים שחלקם הגיעו לבית המשפחה. "הבן שלי ידע שאני רגישה ולכן לא תמיד סיפר לי הכול, אבל לחברים הוא כן היה מספר", ציינה האם. "הוא תמיד ידע לכבד אותנו ההורים וכל אחד אחר".
עם הגעתו לחטיבת הביניים, הוא החל להצטיין בלימודים. לדברי האם, "הוא היה ילד מיוחד. לא היה צריך להכין שיעורי בית, אבל משיג ציונים מצוינים. גם בתיכון הוא היה תלמיד טוב, ולא הייתי שומעת עליו דברים רעים".
באופן טבעי, גלית חששה לקראת גיוסו של ליאם ולא רצתה שילך לקרבי. "פחדתי עליו, אין לי כבר הורים ואחים. ניסיתי להוריד לו פרופיל, אבל הוא ביקש להיות בגולני, בגדוד 13 של גולני, וזה מה שהוא קיבל". אחרי הגיוס, גלית החלה לנהל את קבוצת הוואסטאפ של הורי הגדוד.
"הייתי בקשר עם המ"פ, ידעתי איפה הוא בכל רגע. אפילו ארגנו להם מימונה בבית של המ"פ לפני חודש. לכל אמא ששולחת את הבן שלה לקרבי יש תחושות, פחדתי על המשפחה הגרעינית שלי. רציתי רק שייצא הביתה, רק שיהיה בסדר".
חברים של ליאם מילדות, חלקם מכירים מהגן, הגיעו לבית המשפחה במדים. ליאם היה הראשון מביניהם שהתגייס לצבא, בדיוק כפי ששנה קודם לכן היה הראשון שהחזיק בידו רישיון נהיגה. החברים התלוו לליאם כשסיים את מסע הכומתה לפני שלושה חודשים. "ראינו אותו בהערצה, והלכנו איתו את שני הקילומטרים האחרונים", סיפר החבר עידו בן זאב.
החברים אמרו עוד: "הוא היה האח הגדול שלנו, האבא שלנו, תמיד ילד חיובי וחייכן. אחד שיעשה עבורך הכול, ולא משנה מה - תמיד החברים שלו ראשונים לפניו". החברים סיפרו עוד כי ליאם תמיד רדף צדק: "אם שני חברים רבים, הוא יהיה תמיד בצד של הצודק. הוא היה עושה הכול בשביל לנצח, אבל בלי לשקר, כי הוא תמיד אהב את הצדק".
על הגיוס לגולני סיפרו החברים: "היה לו חשוב להגיע לשם, הוא לא פחד מכלום. הוא תמיד אמר 'אני הולך בראש מורם ללבנון לשמור על המדינה'. הוא עוד לא שנה בצה"ל, זה משוגע". כמה מהחברים סיפרו על השיחה האחרונה עם ליאם לפני יומיים: "הוא סיפר שעוד שעה הוא נכנס ללבנון, אמרנו לו שישמור על עצמו כי זה לא משחק". החבר בן זאב הוסיף: "כתבתי לו בוואטסאפ שישמור על עצמו, והוא ענה שיעשה את זה".
שלומי, דודו של ליאם, סיפר בכאב: "קשה לי מאוד לדבר על ליאם בלשון עבר. ילד טוב, ילד מקסים, שתמיד דאג לסבא וסבתא שלו. אף פעם לא שמעת ממנו תלונה. ליאם היה דוגמה ומופת לכל החבר'ה שלו. תלמיד מצטיין, ובחור עם ערכים וחוש הומור. ליאם התנדב לשרת בגולני, הוא הלך בעקבות הבן שלי שגם הוא שירת בגולני. זה אסון נוראי".
סמל בן חמו יובא למנוחות מחר בשעה 11:00 בבית העלמין הצבאי בהרצליה. ראש העיר יריב פישר אמר: "כולנו משתתפים באבלה הכבד של משפחת בן חמו האהובה, האם גלית, האב משה והאחים קורן ודניאלה, על נפילתו של ליאם בן חמו ז"ל, בן העיר ובוגר תיכון היובל.
"רק לפני פחות משנה ליאם סיים את לימודיו, עוד כשהיה במסדרונות בית הספר, עם החברים, עם חלומות לעתיד - ליאם בחר לשים את טובת המדינה לפני הכול ולהתגייס לשירות קרבי. כזה היה ליאם, שחייו נגדעו באחת. ליאם היה אחד משלנו. עם החיוך הענק שלו, ילד שכאן גדל, כאן למד ומכאן יצא להגן על הבית של כולנו. והיום, הבית הזה כואב. משפחה איבדה עולם, הקהילה איבדה חבר יקר ועיר שלמה מרכינה ראשה".
