השר במשרד האוצר והאחראי על שיקום הצפון והדרום, זאב אלקין, התייחס הבוקר בפתח ועידת "העתיד של המדינה" של ynet, "ידיעות אחרונות" והאוניברסיטה הפתוחה לפיגוע הירי הרצחני בצומת רמות בירושלים. "עברתי בצומת הזה עשר דקות לפני", אמר. "זה אירוע מאוד קשה. התגובה לפיגוע צריכה להיות לפני שהוא מתרחש, לא אחרי. זו עבודה יומיומית של כוחות הביטחון".
הריאיון עם אלקין
(צילום: סנטרל הפקות)
לדברי השר אלקין, "יש כל הזמן ניסיונות לבצע פיגוע, אנחנו לא מודעים לכך כי ברוך השם רובם נעצרים לפני שמבשילים. אבל לצערי זה קרה, וצריך להמשיך בעבודה הסיזיפית של שב"כ וצה"ל כדי שבסופו של דבר לנסות לחסום כמה שיותר פיגועים".
על כך שהמחבלים הגיעו מיהודה ושומרון אמר: "יש שם פעילות אינטנסיבית מאוד של צה"ל. בשנתיים האחרונות העיניים שלנו על עזה אז פחות שמים לב לזה, אבל הפעילות הזו הרסה לא מעט קיני טרור, במיוחד בצפון השומרון, בין השאר במחנה הפליטים ג'נין ואחרים. אבל למרות הישגים חסרי תקדי בהיקפי הפעילות שם בשנים האחרונות, עדיין מדי פעם קורה פיגוע - והבוקר זה קרה גם לצערי".
כשנשאל אם צריכה להיות תגובה מדינית כמו למשל החלת ריבונות או בניית יישובים, השיב אלקין: "דווקא כאיש ימין אני חושב שצריך לבנות ביהודה ושומרון וגם להחיל ריבונות כי זה חשוב - ולא בגלל פיגוע זה או אחר. פשוט כי אני מאמין שזה הדבר הנכון".
בהתייחס לרצועת עזה ולכך שיו"ר מפלגתו, שר החוץ גדעון סער, אמר בקבינט כי הוא תומך בסיום המלחמה - השיב אלקין: "לא אתייחס למה שנאמר בקבינט. במבצע 'צוק איתן', כשהייתי ראש ועדת חוץ וביטחון, ראיתי כמה מודיעין סיפקנו לאויבינו בזה שכל דיוני הקבינט היו בחוץ. לצערי לא נגמלנו מהדבר הזה".
לאחר מכן אמר: "בוודאי שלמדינת ישראל יש אינטרס לסיים את המלחמה, אין לנו מה להרוויח ממלחמות ארוכות. בוודאי שהמטרה של מדינת ישראל היא להחזיר את החטופים, ובוודאי מטרה של מדינת ישראל לסיים את המלחמה הזו כך שחמאס לא יוכל לאיים עלינו, לא בגבולנו הדרומי ומבלי שיוכל להשתלט על ערים פלסטיניות ביהודה ושומרון. אז יש פה מספר מטרות מאוד חשוב להגיע אליהן, ומעבר לזה - אני את דעתי אגיד בדיונים בקבינט".
אלקין שהתנגד לעסקת שליט, מסביר למה תמך בעסקאות החטופים הקודמות ויתמוך גם בעסקה הבאה: "מדינת ישראל כשלה קולוסאלית ב-7/10, באופן חסר תקדים. זה אולי הכישלון הגדול בהיסטוריה של מדינת ישראל. ולא יכול להיות שרק האנשים שגרו בגבול רצועת עזה או הגיעו למסיבה באופן חוקי יישאו בכישלון הזה לבדם וכל המחיר יהיה על הכתפיים שלהם ושל המשפחות שלהם. כולנו צריכים לשאת את המחיר, ויש לזה משמעויות. המחיר כואב, אני גר ביו"ש ונוסע בכבישים האלה, אבל כולנו כחברה וכצה"ל צריכים לקחת סיכונים".
"היו חיילי צה"ל שנהרגו בגלל הסכם שהצבעתי בעדו", הוסיף. "זה עליי, באחריות שלי, אני הרמתי יד בעד. אבל בסופו של דבר אלה החלטות לא פשוטות, אתה לא ישן הרבה בלילות כשאתה מקבל אותן, כי אתה לוקח אחריות על חיים ומוות של אנשים. אבל בגלל האירוע החריג הזה אין למדינת ישראל ברירה אלא לקחת סיכונים על כולנו, כולל חייליינו, כדי לשחרר את האזרחים שלנו מהשבי".
שיקום ופיתוח
על שיקום היישובים שנחרבו במלחמה אמר: "המדינה נתנה הרבה מאוד כסף ליישובים עצמם, ואמרה להם לנהל את השיקום בעצמם בקצב שלהם. כמובן שזה נעשה בתיאום כדי שלא יימרח לנצח, אבל מי שמנהל את זה הוא כל יישוב בתקציבים שניתנו לו. נכון לעכשיו, מלבד חמישה יישובים שלא יכולים עדיין לחזור בדרום - כמעט כולם כבר חזרו. גם ביישובים שאי אפשר לחזור אליהם, זה יקרה במהלך השנה הקרובה. לדעתי בספטמבר נגיע החודש כבר ל-95% חזרה. ב-1 בספטמבר הלכו לבתי הספר בחבל תקומה (עוטף עזה; י"ק) 2,000 תלמידים וזה יותר ממה שהתחילו בשנת 2023".
הוא הדגיש: "פתחנו את המלחמה הזו עם 60,000 תושבים בחבל תקומה - ובעוד שמונה שנים, עשור מתחילת המלחמה אנחנו רוצים להגיע ל-120 אלף".
על הצפון אמר כי לפי הנתונים, נראה שמשפחות עם ילדים חזרו לבתים באחוזים גבוהים יותר מאחרים - וכי השאיפה היא בעתיד להוסיף עוד 100 אלף תושבים לאזור. הוא הוסיף כי גם בצפון וגם בדרום, המטרה היא לא לחזור למצב שהיה לפני 7/10 - אלא גם לפתח את חבלי הארץ האלו. "אנחנו רוצים להשקיע בפרויקטים אסטרטגיים", אמר. "מקימים עכשיו אוניברסיטה בקריית שמונה על בסיס מכללת תל-חי, מפתחים אזורי הייטק ומחפשים השקעות בכל אזור הקו הצפוני. אלה דברים שישנו דרמטית את חיי התושבים בצפון".
