ראשי הרשויות ביישובים הסמוכים לגבול הצפון צפויים להיפגש היום (שישי) בצהריים עם מפקד פיקוד העורף, אלוף שי קלפר, ולשמוע ממנו על הכוונה להאריך את זמני ההתרעות הניתנות בזמן ירי מלבנון לעבר יישובי הגדר - בשל הרחקת חיזבאללה אל מעבר לליטני והאפשרות לזהות את השיגורים מוקדם יותר.
ראש המועצה האזורית מטה אשר ויו"ר פורום קו העימות, משה דוידוביץ', שיגר הבוקר הודעה דחופה לראשי הרשויות בצפון, שבה פתח במתקפה חריפה נגד כוונת פיקוד העורף - שאמורה להקל על התושבים ולאפשר להם זמן התמגנות ארוך יותר. הוא חושד כי מדובר בניסיון ציני, ולדבריו, המדינה מנסה "לעבוד על הציבור" כדי לחמוק מהאחריות למיגון פיזי של היישובים.
על פי התוכנית המסתמנת, זמן ההתגוננות בישובי גדר "יימתח" מ-0 שניות ל-15 שניות, וביישובים סמוכי גדר מ-15 ל-30 שניות. דוידוביץ' טען בפני ראשי הרשויות כי "זהו ישראבלוף מסוכן שגם נערי האוצר שותפים לו. אסור לנו לתת לפיקוד העורף להטעות את הציבור, למרוח ולברוח מהאחריות! אומרים לא לטיוח!"
דוידוביץ' דורש מפיקוד העורף לאפשר "זמן התרעה מוקדמת" כפי שהם עושים מול ירי איראני, מיד עם זיהוי הירי ליישובי קו העימות - ולהשאיר את זמני האזעקות המיידיות כפי שהן כיום. הוא חושש מכך שבמקרה של ירי מכפרים קרובים או בעת ירי פצמ"ר, לא יוכלו בפיקוד העורף להתריע מראש והתושבים עלולים להתבלבל ולחשוב שיש להם זמן התגוננות ארוך יותר.
"רק אתמול נהרג אדם יקר בנהריה כי לא הספיק להגיע למרחב מוגן בזמן, ולו היה מקבל התרעה מוקדמת על הירי מלבנון היה מספיק להתמגן", אמר. "אבל אסור שזה יהיה במחיר הפקרה של אפשרות לירי מטווח קרוב יותר!
"שינוי ההגדרה בניירת לא ישנה את המציאות בשטח, שבה יש גם איומים לירי מטווח שאין עליו אפשרות לתת התרעה מספקת. המהלך עלול להוביל להרג ולפגיעה ממשית בחיי אדם רק כדי לחסוך בתקציבי מיגון ולמצוא סיבות לקצץ בהטבות ליישובים שמחזיקים את הגבול".
לפני מספר חודשים נחשף במוסף "7 ימים" כי במהלך מלחמת חרבות ברזל נהרגו 69 ישראלים כי לא הספיקו להתמגן - בשל מדיניות פיקוד העורף.
פיקוד העורף מחלק את הארץ לאזורי התגוננות ומגדיר לכל אחד מהם זמן התרעה קבוע מראש. לא משנה מאיזה מרחק שוגרה הרקטה, לא משנה כמה מוקדם גילה חיל האוויר את השיגור – האזעקה תישמע במשך הזמן הקבוע מראש. הסיבה המוצהרת היא "יציבות האיום".
פיקוד העורף רוצה לוודא שהאזור שלגביו הוא מתריע הוא אכן האזור המאוים, ולכן ממתין לוודאות מספקת, גם אם המתנה זו עולה בשניות יקרות. בפועל יש עוד סיבה, שאותה אפשר לכנות "יציבות ההתרעה": פיקוד העורף מוביל מדיניות התרעות קבועה, אחידה ומפורסמת, כך שכל תושב יכיר פרק זמן קבוע הנדרש ממנו להתמגנות.
אלא שמאז הצטרפו חיזבאללה למלחמה מול איראן ושיגרו אלפי רקטות לעבר ישראל, כמעט בכל המקרים השיגורים מתבצעים מעומק לבנון - אבל לתושבי קריית שמונה, מטולה ויישובי הגבול זמן ההגעה למקלט מוגדר מיידי, והאזעקה נשמעת בטווח של 15 עד 30 שניות בלבד, אף שברוב המקרים אפשר יותר.
"אין בהחלטה הזאת שום בשורה"
מי שעומד מאחורי המאבק ומזה חודשים נלחם בפיקוד העורף והגיע עד לכנסת, הוא יצחק שינובר, מהנדס אלקטרוניקה ומורה לפיזיקה, וגם רס"ן במילואים ששירת מעל ל-28 שנים בחיל האוויר ובמשרד הביטחון. הוא היה שותף לפיתוח מערך הגילוי להתרעה מפני ירי תלול-מסלול ובמסגרת עבודתו תיחקר אלפי שיגורים של רקטות וטילים. הוא זה שהצביע שוב ושוב על האפשרות לתת "התרעה מקדימה" לתושבים בקו העימות, בדומה לזו שמקבלים במרכז הארץ.
שינובר הסביר כי גם בירי אתמול לנהריה, שהביא למותו של אורי פרץ ז"ל, וגם בירי למחניים שהביא למותה של נוריאל דובין ז"ל, ניתן היה לתת התרעה מקדימה מיד עם שיגור הטיל שיצא מלבנון, כדקה וחצי לפני שפגע בפועל בקרקע. מאחר וזמני ההתרעה המקדימה הם לא זהים אלא תלויים במיקום המשגרים, הוא מציע את מודל "ההתרעה המקדימה" כפי שעושה פיקוד העורף בירי איראני.
באותה מידה שניתן להאריך את זמני ההתרעה ליישובים הסמוכים לגבול, שינובר טוען כי יש להאריך את זמן ההתרעה גם ליישובים "מרוחקים" יותר כמו עכו וכרמיאל, שיכולים לקבל התרעה מקדימה של דקות ארוכות - שיכולות לאפשר לתושבים נכים ולתושבים ללא מיגון להגיע בזמן ארוך יותר למרחב מוגן ולהתמגן.
כמו ב"התרעה המקדימה" לירי מאיראן, גם ההתרעה המקדימה מלבנון צפויה להיות נרחבת יותר ופחות ממוקדת אך היא יכולה להציל חיים, ואת האזעקה על פי קבועי הזמן הקבועים מציע שינובר להפעיל כרגיל רק באזורים מצומצמים יותר שבהם האפשרות לפגיעה מדויקת יותר.
בשיחה הבוקר עם ynet אמר שינובר כי "אין בהחלטה הזאת שום בשורה, כי מה שחשוב זה לא זמן ההתגוננות שמוגדר לאזרח אלא זמן הפצת ההתרעה. כל אזרח בצפון יודע שהוא צריך להגיע מיידית למרחב מוגן. הליקוי הוא שהפיצו את ההתרעה רק בזמן של 30 שניות. צריך להפיץ אותו בזמן המקסימלי שיכול להגיע לדקה וחצי ויותר במקרה של רקטה כמו גראד.
"התרעה מקדימה מקסימלית חוסכת את החשש של פיקוד העורף מבלבול בין זמני הפגיעה האפשריים לזמן השיגור בפועל. אם הבשורה היא על העלאה מזמן מיידי ל-15 שניות אין בה כלום. הבשורה צריכה להיות על התרעה מוקדמת".
