בעיצומה של המלחמה ובצל האתגרים הביטחוניים העצומים שמולם ניצבת ישראל, חוזר אל סדר היום הציבורי נושא החנינה לראש הממשלה בנימין נתניהו. למעשה, מדובר לא רק בשאלת חנינה אלא בבקשה להפסקת ההליך הפלילי המתנהל נגדו. אלא שהשיח הזה מתנהל כעת במקביל ללחצים חיצוניים חסרי תקדים.
נוכח מסיבת העיתונאים שקיים רה"מ נתניהו אמש נראה כי הוא אינו מבין שהקריאות להטלת סנקציות אמריקניות על גורמים במערכת המשפט הישראלית, והלחצים הפומביים שמפעיל נשיא ארה"ב דונלד טראמפ על נשיא המדינה יצחק הרצוג להעניק חנינה, משיגים בדיוק את התוצאה ההפוכה מזו שמבקשים יוזמיהם. לא רק שהן אינן מקרבות את האפשרות לחנינה, אלא שבמידה שימשיכו הלחצים החיצוניים – ובוודאי אם חלילה יוטלו סנקציות – הן עלולות לקבור כל אפשרות ריאלית להפסקת משפט נתניהו.
לפי הדיווחים האמירות של טראמפ כלפי הנשיא הרצוג היו חריפות. הוא קרא להעניק לנתניהו חנינה באופן מיידי ותקף את הנשיא בטענה כי הוא "חלש ופתטי". נתניהו עצמו נמנע מלהתייחס ישירות להתקפות, אך הסביר כי הדברים "מגיעים מדם ליבו" של הנשיא האמריקני.
במקביל מתנהל קמפיין ציבורי שמוביל ידידי פרופ' משה כהן אליה הקורא לממשל האמריקני להטיל סנקציות על נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית ועל היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה. המשנה לנשיא העליון, השופט נעם סולברג, הגיב לכך אמש במכתב חריג והזכיר פרק היסטורי מן התקופה החשמונאית שבו פנייה לגורם זר, למצביא הרומי פומפיוס, להכרעה במאבק פנימי הובילה לאובדן העצמאות המדינית של בית חשמונאי והפכה את יהודה למדינת חסות רומית. המסר שלו היה ברור: גם כאשר המחלוקות קשות, הפתרון צריך להימצא בתוך הבית.
דווקא מי שמעוניין באמת בקידום האפשרות לחנינה לנתניהו צריך להבין כי הלחצים החיצוניים הללו עושים בדיוק את ההפך. החלטה על חנינה בשלב זה היא החלטה חריגה ממילא. כאשר היא מתקבלת תחת לחץ חיצוני של מנהיג זר או תחת איום בסנקציות, היא עלולה להיראות כהחלטה שנעשתה משיקולים זרים ואסורים, ולא משיקולים ענייניים, ואף להביא לביטולה על ידי בג"ץ.
הדברים מקבלים משנה תוקף לאור חוות הדעת שגיבשה לאחרונה מחלקת החנינות במשרד המשפטים. לפי חוות הדעת, הבקשה הנוכחית לחנינה של נתניהו היא חריגה ביותר שכן היא מבקשת להפסיק הליך פלילי המתנהל בעיצומו של שלב שמיעת הראיות, ללא פרישה או הודאה בעבירות. מחלקת החנינות מציינת כי חנינה ניתנת בדרך כלל בצירוף הודאה או לכל הפחות הכרה מסוימת במעשה הפסול, וכי בהיעדר הודאה קיים קושי מהותי בהפעלת מוסד החנינה, שכן אין מעשה פסול שניתן להעניק בגינו חנינה. לפי חוות הדעת, גם ההשוואה לפרשת קו 300 אינה מסייעת לנתניהו, ולכן המליצה שלא לקבל את הבקשה.
אני סבור שעמדת מחלקת החנינות אינה בהכרח נכונה משפטית, אך אין זה משנה את העובדה כי בקשת החנינה של נתניהו ניצבת כעת בפני מכשלה משמעותית
אני סבור שעמדת מחלקת החנינות אינה בהכרח נכונה משפטית, אך אין זה משנה את העובדה כי בקשת החנינה של נתניהו ניצבת כעת בפני מכשלה משמעותית. דווקא משום כך, כל ניסיון להפעיל לחץ חיצוני על נשיא המדינה, על היועמ"שית או על בית המשפט רק מחזק את הטענה כי החלטה על חנינה תיראה ככניעה ללחץ פוליטי בינלאומי – שיקול זר לתהליך, שיוביל כמעט בוודאות לפסילת ההחלטה בבג"ץ אם זו תתקבל בשל לחצים מסוג זה.
הניסיון בעולם מלמד שגם יעילותן של סנקציות אמריקאיות במטרה להשפיע על מערכת משפט במדינה מסוימת מוטלת בספק. בברזיל, למשל, ממשל טראמפ הטיל לאחרונה סנקציות על שופט בית המשפט העליון שעמד בראש המשפט נגד הנשיא לשעבר ז'איר בולסונארו. למרות הלחץ האמריקני, ההליך המשפטי נמשך, בולסונארו הורשע ונשלח לכלא ל-27 שנים, ולבסוף הסנקציות על מערכת המשפט בברזיל הוסרו מבלי שהשיגו את מטרתן.
מדינה ריבונית אינה מנהלת את ענייניה המשפטיים הפנימיים באמצעות לחץ של מנהיג זר, גם אם מדובר בידיד הקרוב ביותר
בסופו של דבר, אסור למדינת ישראל להפוך למדינת חסות. אין חולק שטראמפ הוא החבר הגדול ביותר שהיה לישראל בבית הלבן, ואין גם ספק שהקשר האישי בינו לבין נתניהו חשוב לביטחון המדינה. אך מדינה ריבונית אינה מנהלת את ענייניה המשפטיים הפנימיים באמצעות לחץ של מנהיג זר, גם אם מדובר בידיד הקרוב ביותר.
בעוד כמה שנים טראמפ כבר לא יהיה בבית הלבן ונתניהו לא יהיה ראש ממשלה. אך התקדים המסוכן שבו נשיא אמריקני מתערב בהליך משפטי פנימי בישראל ומטיל סנקציות על גורמי ממשל, עלול להישאר עוד שנים רבות.
אם נתניהו באמת מבקש לקדם מתווה שיביא לסיום משפטו, הדרך הנכונה אינה לחץ חיצוני אלא אמירה ברורה לנשיא טראמפ: תודה, אבל לא תודה. את הסוגיה הזו צריך לפתור כאן, בישראל. כמו בפרשת קו 300, הפתרון יכול להימצא רק בשיח פנימי בין ראש הממשלה לנשיא המדינה ובגיבוש מתווה חוקתי של פשרה לאומית.
הדרך הנוכחית לא מקרבת את החנינה. היא הדרך הבטוחה לקבור אותה.
ד"ר מתן גוטמן הוא דוקטור למשפטים, עורך דין, הפרשן המשפטי של אולפן ynet ומומחה למשפט חוקתי ומינהלי אוניברסיטת רייכמן
