מפת הסנקציות המלאה נגד ישראל - וקרב הבלימה במשרד החוץ כדי למנוע הידרדרות נוספת ביחסים הבינלאומיים: המכון למדיניות העם היהודי (JPPI) השיק מאגר מידע חדש הממפה את הסנקציות והצעדים המגבילים שננקטו נגד ישראל במדינות ברחבי העולם. המיפוי כולל 121 צעדים ב-62 מדינות. 93 מהצעדים מוגדרים כצעדים שבתוקף, 19 כצעדים היסטוריים ותשעה כצעדים שהם כרגע מוצעים או מתוכננים. צפו במפה:
במשרד החוץ אמרו כי הנתונים המוצגים בדוח אינם משקפים במדויק את תמונת הסנקציות, וגורמים מדיניים הוסיפו כי "בסוף, אין סנקציות מהותיות על ישראל. האם זה ימשיך ככה? לא בטוח שלעולם חוסן. יכול להיות שבעוד תקופה, זו לא תהיה התוצאה".
מפת הסנקציות נגד ישראל של JPPI
מאגר המידע מאפשר לבחון את הצעדים לפי מדינה, סוג הצעד והסטטוס שלו, ולהציג את התפשטות הצעדים על גבי מפה עולמית. הנתונים מצביעים על כך שהלחץ המופעל על ישראל אינו מתרכז בתחום אחד בלבד. הקטגוריה הגדולה ביותר במיפוי היא התחום הפיננסי, עם 40 צעדים – כשליש מכלל הצעדים שתועדו. אחריה נמצאים תחומי הביטחון וההגנה והסחר, עם 24 צעדים בכל אחד. בנוסף מתועדים 14 צעדים בתחום הדיפלומטי ו-12 בתחום המשפטי.
לדברי מנכ"ל המכון למדיניות העם היהודי, ד"ר שוקי פרידמן, הנתונים צריכים להיבחן לא רק לפי מספר הסנקציות, אלא בעיקר לפי האפשרות שהן ייצרו אפקט מצטבר ורוחבי על כלכלת ישראל ועל יכולתה לשמור על קשרי מסחר, השקעות ושרשראות אספקה בינלאומיות: "מי שחושב שסנקציות נגד שרים, יחידים ביהודה ושומרון או מוצרים מהאזור ייעצרו בקו הירוק - טועה. לסנקציות יש אפקט היקפי. כאשר הן מצטברות, הן עלולות להשפיע על בנקים, חברות, משקיעים ושותפי סחר שאינם קשורים כלל לאדם או לגוף שעליו הוטלה הסנקציה. הסכנה האמיתית היא המעבר מסנקציות נקודתיות לפגיעה במערכות שהכלכלה והביטחון הישראלי תלויים בהן".
המיפוי מאפשר לזהות גם את המדינות שבהן תועד המספר הגבוה ביותר של צעדים: ספרד בראש הרשימה עם 10 צעדים, ואחריה ארצות הברית (8 צעדים, לעת עתה כולם רק בעולם האקדמי - ועוד שני "צעדים היסטוריים" וחמש הצעות למניעת אספקת נשק לסוגיו), בריטניה (7), בלגיה (5) וטורקיה (5).
עם זאת, מספר הצעדים אינו מהווה מדד לחומרתם או לעוצמת השפעתם. צעד אחד יכול להיות משמעותי בהרבה מכמה צעדים אחרים, ולכן המפה נועדה בראש ובראשונה להמחיש את היקף התופעה ואת התפשטותה הגיאוגרפית. בהקשר זה יצוין כי לצד מדינות אירופה, שבהן מרוכז חלק ניכר מהצעדים, מופיעים במיפוי גם צעדים מצפון אמריקה, אמריקה הלטינית, אסיה, אפריקה ואוקיאניה.
"המספר 121 הוא רק נקודת הפתיחה", מעריך ד"ר פרידמן. "השאלה החשובה היא מה יקרה אם המגמה תימשך. סנקציה בודדת יכולה להיות נקודתית. 121 צעדים ב-62 מדינות כבר מצדיקים הסתכלות מערכתית. ישראל צריכה לבחון את הסיכון הזה כמו שהיא בוחנת כל סיכון אסטרטגי אחר - למפות אותו, להיערך אליו ולפעול כדי למנוע הידרדרות. יש צורך במנגנון לאומי להתמודדות עם הסיכון, שיבחן את השלכות הצעדים על המערכת הפיננסית, הסחר, ההשקעות, שרשראות האספקה והתעשייה הביטחונית. ההתמודדות אינה יכולה להסתכם במענה לכל סנקציה בנפרד, אלא מחייבת הסתכלות כוללת".
גורמים מדיניים אמרו כי במפה יש הטיה, כשהסנקציות של האיחוד האירופי למשל נספרות גם ברמה המדינתית, וטענו כי איסור כניסה על אישים לאיחוד אינו דומה לסנקציות על ישראל. "בסוף אין סנקציות מהותיות על מדינת ישראל, וזה לא היה מובן מאליו", אמרו. "הייתה אפשרות ריאלית לתוצאה אחרת, והיינו גומרים את 2026 בסנקציות על ישראל באיחוד האירופי. הרבה מהאנרגיה במשרד החוץ הוקדשה לסכל את הדברים האלה".
הם ציינו כי "היו סנקציות שנמנעו. האירוע הגדול סוכל. אם האיחוד היה מקבל החלטה לפגוע בהסכם הסחר, כל אזרח בישראל היה מרגיש אותו. המשמעויות הכלכליות דרמטיות - אבל זה נמנע. כיפת הברזל המדינית הזאת המשיכה לעמוד. כשאתה בכיפת ברזל ויורים עליך הרבה טילים, אז חלק נכנסים - אבל ראש הנפץ של טון נפץ מדיני וכלכלי לא חדר. בסוף מצליחים כי יש ידידות שמפעילים כמו גרמניה, איטליה, צ'כיה. זה לא רק הונגריה. היא השתנתה וכיפת הברזל המדינית עומדת על תילה".
"נכון, סמוטריץ' ובן גביר לא יכולים להיכנס לאיחוד ויש סנקציות נגד מתנחלים - אבל בסוף בסופרמרקט ברמת גן ובתל אביב לא מרגישים את התותח הגדול שזה הסכם הסחר. גם הסכמי ההורייזן והשמיים הפתוחים נשמרים", הם הוסיפו - אבל הבהירו שבעתיד זה עלול להשתנות. "האם זה ימשיך ככה? לא בטוח שלעולם חוסן. יכול להיות שבעוד תקופה, אם הווקטורים ממשיכים באותו כיוון - יכול להיות שזו לא תהיה התוצאה".
לדבריהם, "בהולנד, ספרד ואירלנד מתוסכלים שהם לא מצליחים להגיע לתוצאה שהם רוצים בבריסל. בכינוס שרי החוץ האירופיים האחרון הייתה התמרמרות שזה לא עובד. אז בלית ברירה הם מוציאים ערוצים אחרים, כגון הסנקציות של הולנד. את הליבה אנחנו מצליחים לשמור, וגם לקחנו אחורה צעדים שליליים במדינות סלובניה וקולומביה. זאת עבודה סיזיפית וכפוית טובה כי לא רואים מה סיכלנו". אבל הם הבהירו כי צעדי ספרד, אירלנד ובריטניה על סחר עם ההתנחלויות "אינם חיוביים, ותופעת הלוואי היא שזה עובר לפסים מדינתיים".
ממשרד החוץ נמסר בתגובה: "הנתונים המוצגים בדוח אינם משקפים במדויק את תמונת הסנקציות, מדיניות וכלכליות כאחד. משרד החוץ פועל כל העת ומשקיע מאמצים כבירים בחזית המאבק בסנקציות נגד ישראל. כך, לדוגמה, במאמץ רציף של שנה וחצי בלמנו את הסנקציות נגד ישראל באיחוד האירופי ובמדינות רבות נוספות. כמו כן אנו משקיעים מאמצים רבים בביטול סנקציות שננקטו על ידי ממשלות עוינות עם חילופי שלטון. כך עשינו בהצלחה רבה בין היתר בקולומביה, סלובניה, ועוד. מדינות המקדמות או נוקטות סנקציות נגד ישראל פוגעות במעמדן ובהשפעתן באזור. כפי שהוכחנו מול מדינות שונות ובאחרונה מול הולנד ובריטניה - ישראל תגיב בנחישות ובעוצמה לכל מדינה שתנקוט נגדה צעדים כאלה".
