איראן חוזרת לתקוף מהאוויר? באמירויות טוענים כי תחנת כוח גרעינית הותקפה בכטב"ם - זמן קצר לאחר שבאיראן פרסמו את הדרישות האמריקניות במשא ומתן התקוע. באבו דאבי אמרו כי פרצה שריפה בגנרטור חשמלי ליד תחנת הכוח בראכה שבאזור אל-זפרה.
"לא דווח על נפגעים ולא הייתה השפעה על רמת בטיחות הקרינה", אמרו באמירויות - ולא האשימו עד כה מפורשות את איראן. בינתיים, ועל רקע האפשרות לחידוש המלחמה, הקבינט המצומצם יתכנס הערב ב-18:00.
היום (ראשון) פרסמה סוכנות פארס האיראנית, המזוהה עם המשטר, את מה שכינתה "דרישות ארצות הברית מאיראן במשא ומתן". לפי הדיווח, "התנאים העיקריים של וושינגטון הם: אי-תשלום פיצויים או נזקים מצד ארצות הברית; הוצאה והעברה של 400 ק"ג אורניום מאיראן לארצות הברית; השארת רק מתקן גרעין אחד פעיל באיראן; אי-תשלום אפילו 25% מנכסי איראן המוקפאים; והפסקת המלחמה בכל האזורים במשא ומתן". פרטים אלו פורסמה לאחר שאיראן דחתה את ההצעה האמריקנית, ובעקבות איומיו של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ - והאפשרות הממשית לחידוש המלחמה.
"גם אם איראן תעמוד בתנאים אלה, איום התוקפנות האמריקנית והישראלית יישאר בעינו", נכתב בפארס. "ההצעה האמריקנית, במקום לפתור את הבעיה, מבקשת להשיג מטרות שהיא לא הצליחה להשיג במהלך המלחמה. לעומת זאת, איראן התנתה כל משא ומתן במילוי חמישה תנאים מוקדמים, בוני אמון, שהם: סיום המלחמה בכל החזיתות, ובמיוחד בלבנון, הסרת הסנקציות נגד איראן, שחרור כספים איראניים, פיצוי על נזקים שנגרמו עקב המלחמה וקבלת ריבונות איראן על מצר הורמוז".
5 צפייה בגלריה
טראמפ וחמינאי. איראן פרסמה את "תנאי ארה"ב"
(צילום: lev radin/shutterstocל, חיים גולדברג/פלאש 90)
כבר חודשיים וחצי, מתחילת התקיפות האמריקניות והישראליות, איראן חוסמת את מעבר הספינות ומכליות הנפט במצר הורמוז - מהלך שהוביל לזינוק חד במחירי הנפט והדלקים במדינות רבות בעולם. ברקע המשא ומתן התקוע בין וושינגטון לטהרן על התנאים לסיום הלחימה והאיומים של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, נראה שברפובליקה האיסלאמית מתכננים מהלך נוסף שעלול לגרום לנזק רב לכלכלה העולמית.
לפי דיווח ברשת CNN, איראן מעוניינת כעת לגבות מס מחברות הטכנולוגיה העולמיות הגדולות בגין שימוש בכבלי האינטרנט התת-קרקעיים שהונחו מתחת למצרי הורמוז. כבלים אלו משמשים להעברה של אינטרנט ומידע פיננסי רב שזורם באמצעותם במהירות בין שווקים באירופה, אסיה ומדינות המפרץ הפרסי.
דובר משמרות המהפכה, אברהים זולפג'רי, אמר בשבוע שעבר: "נגבה עמלות על כבלי אינטרנט". כלי תקשורת איראניים המזוהים עם משמרות המהפכה פירטו ואמרו שטהרן תדרוש מחברות כמו גוגל, מיקרוסופט ואמזון, לציית לחוק האיראני ובין היתר לשלם דמי שימוש עבור הכבלים.
במקביל, חברות שעוסקות בהנחה הפיזית של הכבלים תת-ימיים, יידרשו לשלם מס על מעבר הכבלים במצר, כשזכויות התיקון ותחזוקת הכבלים יוענקו באופן בלעדי לחברות איראניות. בתוך כך, שיגרו כלי התקשורת האיראניים אזהרה מעורפלת שלפיה זרימת המידע באמצעות הכבלים עלולה להיפגע - אם החברות לא ישלמו את הסכומים שאיראן עומדת לדרוש מהן.
בדיווח ברשת CNN צוין כי כלל לא ברור אם הכבלים התת-קרקעיים עוברים במים הטריטוריאליים של איראן. פרט לכך, גם אם חברות הטכנולוגיה יחליטו להיענות לסחיטה האיראנית, הן מנועות מלהעביר כספים לרפובליקה האיסלאמית, עקב הסנקציות האמריקניות החמורות המוטלות עליה.
בדיווח האמריקני הודגש כי פגיעה בכבלים התת- קרקעיים לא תחבל אך ורק במהירות האינטרנט, אלא בענפים כלכליים רבים - כולל המערכת הבנקאית העולמית, תקשורת צבאית ותשתיות ענן של חברות העוסקות בפיתוח בינה מלאכותית. עוד ייפגעו האפשרות לעבודה מרחוק, תחום המשחקים המקוונים ושירותי סטרימינג שונים.
בשבוע שעבר נטען בסוכנות פארס כי "חלק משמעותי מהכבלים התת-ימיים המעבירים נתונים לאירופה, למזרח התיכון ולאסיה עוברים דרך הורמוז - ודרכם עוברות עסקאות בשווי של יותר מ-10 טריליון דולר. המיקום הגיאוגרפי של המצר מאפשר איראן להפעיל סמכות שיפוט ריבונית על תשתית זו, כלומר לגבות עמלות".
עסקאות ענק ייפגעו
לדברי מוסטפא אחמד, חוקר בכיר במרכז המחקר חבטור שבסיסו באיחוד האמירויות, צוללות קטנות וכטב"מים תת-ימיים של משמרות המהפכה יוכלו לפגוע בכבלים התת-קרקעיים, והוסיף שכל תקיפה שכזו יכולה לגרום ל"אסון דיגיטלי מדורג" על פני מספר יבשות. לדבריו, שכנותיה של איראן למפרץ הפרסי עלולות להתמודד עם שיבושים חמורים בחיבור לאינטרנט, דבר שיכול להשפיע על ייצוא נפט וגז חיוניים לחלקים אחרים בעולם. במקביל, תשתית האינטרנט של הודו עלולה להיפגע - דבר שיאיים על תעשיית מיקור החוץ (Outsourcing) העולמית. נזכיר שהודו נחשבת למעצמה בתחום וחברות עולמיות רבות מקימות בה שלוחות כדי לצמצום עלויות תפעול במיוחד בתחומי ה-IT, פיתוח תוכנה ושירותי לקוחות.
אחמד המשיך ואמר שהמצב מהווה למעשה "מסדרון דיגיטלי" בין מרכזי נתונים באסיה לאירופה, כך שפגיעה בכבלים עלולה להאט באופן משמעותי את המסחר הפיננסי ולפגוע בעסקאות בין שתי היבשות. הוא הוסיף שחלקים ממזרח אפריקה יכולים להיתקל בשיבושים קשים באינטרנט.
יש לציין כי חברות שהניחו את הכבלים הביאו בחשבון, על סמך ניסיון עבר, אפשרות של מתיחות צבאית בין איראן למערב. לדברי אחמד, "רוב הכבלים התת-קרקעיים באזור הונחו ברצועה צרה לאורך הצד העומאני של נתיב המים. עם זאת, לפי אלן מולדין, מנהל מחקר בחברת מחקר טלג'יאוגרפיה, "שניים מהכבלים הללו, פלקון וגשר גולף אינטרנשיונל (GBI), בכל זאת עוברים דרך המים הטריטוריאליים של איראן".
לדברי איריני פאפניקולופולו, פרופסור למשפט בינלאומי באוניברסיטת SOAS בלונדון, "עבור כבלים קיימים, איראן כמובן שצריכה לעמוד בחוזה שנחתם בעת הנחת הכבל, אבל עבור כבלים חדשים, כל מדינה, כולל איראן, יכולה להחליט אם ובאילו תנאים אפשר להניח כבלים בים הטריטוריאלי שלה".
גורמים אמריקניים רשמיים טרם התייחסו לאפשרות של פגיעה ב"מסדרון הדיגיטלי" מצד איראן. אך ככל שהמו"מ בין הצדדים תקוע, כך כמובן עולה האפשרות שאיראן תממש את איומיה.
