בשנים האחרונות עלו לכותרות כמה מקרים שבמסגרתם הפעילה המשטרה רוגלות, בין היתר ב"פרשת פגסוס" שנחשפה ב-2022 ב"כלכליסט" ותיארה כיצד נעשה שימוש בתוכנה ללא אישור משפטי. בדוח מבקר המדינה בנושא, המתפרסם אחר הצהריים (שלישי), נמצאו ליקויים יסודיים ומשמעותיים בשימוש בכלים טכנולוגיים לצורכי אכיפה.
המבקר מתניהו אנגלמן אומר כי "הביקורת חשפה ביצוע פעולות אסורות על ידי המשטרה בתחום האזנות הסתר והשימוש בכלים טכנולוגיים". עם זאת, הדוח שמתייחס לשנים 2021-2011 לא מפרט באילו פרשות מדובר ולא מזכיר שמות של אחראים.
המבקר אנגלמן על הפעולות האסורות בתחום האזנות הסתר:
(צילום: משרד מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור)
לאורך השנים האחרונות רכשה המשטרה ופיתחה כלים טכנולוגיים מתקדמים המאפשרים לה לבצע האזנות סתר ולקבל נתוני תקשורת, כגון נתוני מיקום מטלפונים. לכלים אלה יש יכולות חדשניות שמאפשרות לאסוף מידע רב. בשנים אלו חל גידול ניכר בשימוש בכלים הללו, והפעלתם מציבה אתגר מורכב ורגיש באיזון בין הצורך להגן על ביטחון הציבור לבין החובה לשמור על הזכויות לפרטיות.
על היקף השימוש בהאזנות סתר אפשר ללמוד מהנתונים שהמבקר מפרסם. בשנים 2021-2019 ביקשה המשטרה כ-14 אלף פעמים צווי האזנות סתר. 12,937 (יותר מ-90%) בקשות אושרו על ידי בתי המשפט. בנוסף, בשנים אלה אושרו יותר מ-1,000 בקשות להאזנת סתר לתקשורת בין מחשבים, ויותר מ-1,000 התקנות של כלים טכנולוגיים על אמצעים מואזנים.
בפרק העוסק בהסדרה חקיקתית ומשפטית של הנושא נמצאה שורת הכשלים הבאים בפרשות שכאמור לא צוין מהן:
- כלי אחד להאזנת סתר, ושתי פעולות בתחום האזנת סתר, אושרו על ידי הפרקליטות מבלי להישען על חוות דעת של גורמי הייעוץ המשפטי לממשלה.
- שני כלים להאזנת סתר ושתי פעולות בתחום האזנת סתר שאושרו לשימוש על ידי הייעוץ המשפטי למשטרה בלבד, נמצאו על ידי גורמי הייעוץ המשפטי לממשלה (צוות מררי שבדק את הנושא) כחורגים מסמכות המשטרה.
- שלושה כלים להאזנת סתר ולקבלת נתוני תקשורת אושרו לשימוש על ידי חטיבת הסייבר במשטרה ללא הישענות על חוות דעת של הייעוץ המשפטי למשטרה ושל גורמי הייעוץ המשפטי לממשלה.
- ארבעה כלים להאזנת סתר וקבלת נתוני תקשורת, וחמש פעולות להאזנת סתר, אושרו לשימוש על ידי הייעוץ המשפטי של המשטרה ללא יידוע גורמי הייעוץ המשפטי לממשלה.
- פעולה אחת להאזנת סתר אושרה לשימוש על ידי היועץ המשפטי לממשלה ללא נימוקים וללא חוות דעת משפטית מתוך הכלים והפעולות שהובאו לאישורו.
- במשך שנים הפעילה המשטרה כלי טכנולוגי להאזנת סתר לתקשורת בין מחשבים שהיועצת המשפטית לממשלה קבעה בדיעבד, ולאחר שהוצגו בפניה מלוא יכולותיו, כי חלקן חורגות מסמכות המשטרה לפי חוק האזנת סתר, ולכן אסור לה להשתמש בו עד לניוון אותן יכולות.
בחלק מהמקרים שבהם הוצגו בפניהם כלים טכנולוגיים, ועל אף המשמעויות המשפטיות המורכבות, גורמי הייעוץ המשפטי לממשלה לא גילו מעורבות בבחינתם, ולעיתים לא היה בידם מידע טכנולוגי רלוונטי או פירוט יכולות. במקרים אחרים ההכרעה בעניין כלים טכנולוגיים התעכבה זמן ממושך. בעניין זה נמצא כי במהלך השנים לא התקיים בייעוץ המשפטי לממשלה דיון עקרוני בנוגע לעצם הטמעת כלים אלו בעבודתה של המשטרה.
כמו כן התעכבה ההכרעה בעניין שני כלים ושלוש פעולות (בין שנה לחמש שנים), אף שהם נדרשו לעבודת המשטרה. במקרה אחד החליט היועמ"ש דאז להגביל את השימוש במתווה הפעולה ללא פירוט של הנימוקים העומדים בבסיס החלטה זו.
העמדה של גורמי הייעוץ המשפטי לממשלה היא כי יש מקרים שבהם ראוי להסדיר את השימוש בכמה כלים אמצעות חקיקה ראשית. חרף זאת, נמצא כי הטיפול בהסדרה החקיקתית לא קודם שנים רבות מכמה סיבות, בהן היעדר דיון מעמיק בקרב נוגע ליכולות הטכנולוגיות של כלים אלו אל מול הפגיעה בזכויות; היעדר דיון בשאלה אם התשתית החקיקתית מאפשרת שימוש; ומחלוקת בין עמדת הייעוץ המשפטי לממשלה לבין עמדת הדרג המדיני בנוגע לעבירות שלגביהן תינתן למשטרה סמכות בנושאים אלו.
בעניין זה נמצא כי חקיקה בנושא צילום סתר חזותי לא קודמה משנת 2012; סמכות המשטרה לבצע חיפוש סמוי לצורך האזנת סתר לא קודמה משנת 2018 (המועד שבו ועדת חוקה חוק ומשפט סיימה את דיוניה בנושא); חקיקה בנושא איסוף מודיעין וניטור מידע במרשתת לא קודמה ממאי 2021; תיקון החקיקה המקיף שנדרש לחוק האזנת סתר לא קודם מינואר 2023; תיקון החקיקה הנדרש להסדרת פעולות מסוימות בכלי טכנולוגי לא קודם מאפריל 2023.
המבקר העיר כי אי-ההסדרה החקיקתית הובילה לשתי תוצאות. האחת, שימוש בכלים הפוגעים באופן ניכר ביותר בפרטיות בלי שהוסדרה בחקיקה ראשית הסמכות להשתמש בהם כמתבקש. השנייה, צמצום היכולת של המשטרה למצות את פעולות האכיפה באמצעות כלים אלו לצורך מאבק בפשיעה.
בסיכום הפרק כתב המבקר כי קיים ליקוי מערכתי ויסודי בהליכי הבחינה והאישור שהתקיימו קודם השימוש בשורה ארוכה של כלים טכנולוגיים בעלי יכולות עוצמתיות ופוטנציאל פגיעה נרחב בזכויות הפרט. הליכי הבחינה המשפטית של הכלים והליכי אישור השימוש בהם היו לקויים, חסרים ובלתי סדורים.
מה זה משנה, עד או קורבן
הפרק השני בדוח עוסק בביצוע האזנות הסתר עצמן. חוק האזנות סתר מחייב לציין בבקשה שלושה נדבכים כדי להצדיק את הפעולה - עילת האזנה, יעד האזנה והעבירות הרלוונטיות. משרד המבקר ביצע בדיקה הנוגעת לכ-14 אלף שלל המשטרה בקשות ולאופן המילוי בשנים 2021-2019, ומצא שלא הייתה הקפדה על מילוי הבקשות כראוי.
נמצא כי אי-ציון ממוקד של עילת האזנה אחת מקשה על הגורם המאשר לבחון את נחיצותה ואת יעילותה, ולבדוק אם איסוף הראיות צלח בהתאם. המבקר מציין שהמשטרה לא נוהגת לסמן בבקשה עילה אחת ממוקדת ורלוונטית, אלא כמה.
כיצד משתמשת המשטרה בכלים טכנולוגיים להאזנות סתר?
(צילום: משרד מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור)
ברוב המכריע של הבקשות (12,642, שהן 89%) צוינו יותר מעילה אחת מתוך שלוש עילות ההאזנה (גילוי עבירות, גילוי עבריינים וחילוט רכוש הקשור בפשע). בכמעט מחצית מהבקשות (5,977) היא ציינה את כל השלוש יחד. רק ב-1,642 בקשות (11% מהן) צוינה עילת האזנה יחידה.
ליקויים נמצאו גם לגבי מילוי העבירות הרלוונטיות לבקשה. המבקר אנגלמן העיר כי אי-ציון עבירה ספציפית פוגע בשיקוף מצב הדברים לגורם המחליט ופוגם ביכולתו לשקול שיקולים רלוונטיים, בפרט בנוגע לחומרת העבירות המצדיקות האזנת סתר.
האזנת סתר נעשית לחשודים בביצוע העבירה, אבל גם למי שאינם כאלה. הם מוגדרים "מואזנים", והכוונה למשל לשותף עקיף, עד, מעורב או קורבן. המבקר מצא שהמשטרה נוהגת לרשום בראש טופס הבקשה המוגשת לבית המשפט את שמות החשודים גם אם היא אינה מתכוונת להאזין להם. לעומת זאת, המשטרה רושמת "מואזנים" שאינם חשודים רק בנימוקי הבקשה. המבקר העיר כי דפוס זה בעייתי שכן מדובר באי-רישום יעדי האזנה וזיקתם לעבירות בפרשייה.
בדוח נכתב כי בשל כך אין בפני בית המשפט טופס שבראשו מרוכזים כל יעדי ההאזנה - חשודים ומואזנים. במקביל, הבקשות היו נרחבות מדי ברישום העבירות ועילת ההאזנה ולא שיקפו את הצורך הענייני והברור בהאזנת הסתר.
לדברי המבקר, דפוס התנהלות זה הפך את מילוי הבקשה לתהליך טכני, אף שמדובר בצעד מהותי ורגיש. הוא ציין כי הגשת הבקשות באופן זה פוגעת ביכולת של בית המשפט לבחון את מהות הבקשות ואת נחיצותן. יוצא אפוא כי הבקשות לא ענו על השאלות - לָמָּה צריך להאזין? למי צריך להאזין? והאם העבירות המיוחסות ליעד ההאזנה חמורות דיין כדי להצדיק את הפגיעה בפרטיותו?
עוד נמצא בביקורת כי דפוס הפעולה של המשטרה ברישום הבקשות פוגע במיוחד בשותפים עקיפים, בקורבנות עבירה ובקטינים. זאת משום שהמשטרה לא נדרשה לפרט מה הם הטעמים המיוחדים להאזנה דווקא לגורמים אלו ולא למעורבים אחרים בפרשייה; האם האזנה זו מצדיקה פגיעה במי שזכאים להגנה מוגברת מפני פגיעה בפרטיותם; או מדוע יש להעדיף פעולת חקירה זו על פני חלופות חקירה אחרות.
כך, למשל, מתוך 32 בקשות להאזנת סתר הנוגעות לקורבן העבירה, ב-30 מהן נרשמו בראש טופס הבקשה העבירות העיקריות שנוגעות לחשדות נגד החשוד בלבד ולא לקורבן; כמו כן, ב-20 בקשות אף שהתבקשה האזנה לחשוד ולקורבן ופורטו אותן העבירות העיקריות, בפועל ההאזנה התבצעה לקורבן בלבד.
כמו כן, נמצא בביקורת, כי חרף השימוש הגובר של קטינים במכשירי קצה שהם אמצעים מואזנים פוטנציאליים, המשטרה לא הסדירה בנהליה הגנה ייחודית לקטינים בדומה להגנות שמעניק להם הדין בשלבי החקירה, המעצר החיפוש וכן הליכי העדתם.
כמה זמן מותר להאזין?
מבקר המדינה בדק גם את נושא האזנה לבעלי חיסיון מקצועי או דרג מדיני. בביקורת נמצא כי במשך כ-13 שנים הנחו משרד המשפטים והמשטרה שהאזנה כזאת דורשת אישור מראש. הסדר זה הגביל את המשטרה להאזנה רק בנסיבות שבהן יש חשד לביצוע עבירה חמורה וחריגה הנכללת ברשימה סגורה בחוק, והוא נשען על מודל ההיתרים של צוות לבנת משיח מ-2005, אשר המלצותיו אושרו על ידי היועמ"ש דאז.
ב-2018 שינתה הפרקליטות את ההסדר במהלך ניהול הליכים פליליים קונקרטיים: אם התבצעה האזנה לאדם שאינו בעל חיסיון, וקיימת הסתברות גבוהה שישוחח עם בעל החיסיון, די בקבלת אישור בדיעבד (ולא מראש) להאזנה לשיחות, ותוך השמטת מגבלת העבירות החמורות הקבועה בחוק. יוצא אפוא, כי הוסרה ההגנה הרחבה הקבועה בדין לבעל חיסיון. ההסדר שונה בלי שמשרד המשפטים והמשטרה ביצעו עבודת מטה ובלי שהוכנה חוות דעת משפטית המסבירה את הסטייה הניכרת ממסקנות הוועדה.
משרד מבקר המדינה איתר שלוש פרשיות מהשנים 2022-2015 שבהן הוגשו בקשות לאישור בדיעבד לבעלי חיסיון מקצועי שניצלו את תפקידם לרעה בעבירות סחר באיברים, שוחד ומרמה. אם הבקשות בפרשיות הללו היו מוגשות מראש, בהתאם למודל לבנת משיח, הן לא היו עומדות במגבלת העבירות הקבועה בחוק והיו נשללות על הסף.
בדגימה של כמה יעדי האזנה בדרג ב' ו-ג' נמצא כי לגבי 57% מהם וב-37% מהבקשות בעניינם – לא אותר אישור ראש אח"מ לביצוע ההאזנה, או מזכר המעיד על יידוע שלו, כנדרש בנוהל. לגבי יעד אחד לא אותר כל אישור בכל אחד מהצווים שהוצאו נגדו.
ב-2017 קבעה המשטרה הסדר לחישוב משך ההאזנה, שלפיו מניין הימים לגבי ייספר בנפרד לגבי כל פרשייה שבה הוא מעורב היעד. לפיכך, המשטרה אישרה – ללא אישור פרקליט מחוז - האזנות ממושכות למשך יותר משנה ליעד שמעורב בכמה פרשיות.
ומה עם אישור של מפכ"ל המשטרה? דרך המלך להאזנת סתר היא קבלת צו שיפוטי הנחתם על ידי שופט, אבל לפי החוק, במקרים דחופים ניתן לקבל היתר מנהלי שתקף ל-48 שעות ומאושר על ידי המפכ"ל. בביקורת נמצא כי מסלול קבלת האישורים הללו אינו מיושם: המשטרה לא ביצעה עבודת מטה לייעול מנגנון אישור היתרי מפכ"ל ואף לא נעשה ניסיון לקבל היתר מפכ"ל. לעומת זאת, המשטרה עיגנה בנהליה מנגנון חלופי המכונה "צו חריג ב'", שמאפשר לעקוף את הצורך בקבלת היתרי מפכ"ל: הוצאת צו כללי בחתימת שופט, ולאחריו הוצאת אישור מנהלי לפני כל אירוע להוספת יעדי האזנה על ידי סגן ראש חטיבת הסייבר בדרגת ניצב-משנה.
בדוח המבקר נמצא שהמשטרה עשתה שימוש כה נרחב בצווים חריגים, עד שהוא הפך שגרתי. מתוך 14,284 בקשות לצווים שהמשטרה הכינה בשנים 2021-2019, כ-6,300 (43%) היו להוצאת צווים חריגים. אנגלמן העיר כי אמנם שיעור צו חריג ב' הוא רק 2% מתוך סך הצווים, אך מדובר בצו פוגעני המחייב שימוש מידתי וסביר. השיעור היחסי של הצווים החריגים מתוך הצווים להאזנה לתקשורת בין מחשבים (89%) גדול משיעורם של הצווים החריגים להאזנת סתר רגילה (39%).
אינפלציית נתוני התקשורת
המבקר מצא כי חרף הצורך הברור בהסדרה משפטית של איסוף תוצרי ההאזנה, בשנים 2024-2014 הסדירו הייעוץ המשפטי לממשלה והמשטרה באופן חלקי בלבד את איסופם של שלושה סוגי מידע כתוצרי האזנת סתר מתוך 14. זאת משום שהם התייחסו באופן חלקי למהות המידע, נחיצות איסופו וחוקיות איסופו. על פי אנגלמן, התייחסותם לסוגי מידע אלו הייתה חלקית, בין היתר בזמן הכנסת הכלים לשימוש ובמהלך ההסדרה המשפטית בדוח צוות מררי.
ב-11 מתוך 12 יעדי האזנה שמשרד המבקר בדק את השימוש בתוצרים שנאספו לגביהם באמצעות כלי מסוים, עלה כי המשטרה ביצעה לכל הפחות פעולה אחת אסורה - ייצוא התוצרים, עיון בהם, הפקתם בפועל, שימוש בהם או התקנה של כלי טכנולוגי בהם. בשבעה יעדים נוספים עלה חשש שנעשו הפקה או שימוש בתוצרים שאיסופם אסור. מתוכם אותרו שלושה יעדים שבהם בוצעו הפקה ושימוש אסורים בתוצרים אסורים.
משרד מבקר המדינה איתר מקרים שבהם הפקת תוצרים אסורים או שימוש בהם פגעו בזכות לפרטיות. ההקפדה בעניינים אלו נדרשת כדי למנוע ריבוי הליכי גילוי ראיה, סיכון חשיפה של כלים ואמצעים, היפוך נטל הראיה בנוגע לתקינות הגשת ראיות, פסילת ראיות וחזרה מכתבי אישום. יותר מכך, צוין, הפקה של תוצרים אסורים ושימוש בהם פוגעים באורח אנושה באמון הציבור במשטרה.
נושא נוסף שנבדק הוא שימוש בנתוני תקשורת – מידע שניתן לקבל מחברות סלולר וספקיות אינטרנט ונוגע למיקום הגולש, היעדים שאיתם התקשר או התכתב, אתרי אינטרנט שבהם ביקר ועוד. נמצא כי לאורך השנים 2021-2017 חל גידול של 40% בסך הצווים השיפוטיים וההיתרים המינהליים לקבלת הנתונים (מ-40,783 ל-57,283). עם זאת צוין ששליש מהם היו היתרים מינהליים, שמיועדים על פי רוב להצלת חיי אדם.
בביקורת נמצא כי אף שבחוק נקבע שהיתר מינהלי יינתן "ככל הניתן בכתב", הרי שבפועל האישורים של הקצינים המוסמכים ניתנים רק בעל פה, ומתועדים רק בדיעבד. משרד המבקר ביצע בדיקה מדגמית של 275 מקרים שבהם נעשה שימוש בנתוני תקשורת על סמך היתרים מינהליים, וגילה ליקויים ב-273 מהם (99%).
בעניין הפיקוח על המשטרה במסגרת הליך החיסיון של חומרי החקירה נמצא כי כשש שנים מאז דרש בית המשפט להסדיר את העניין, הפרקליטות לא סיכמה ואישרה הנחיה בנושא. המבקר העיר כך לא ניתן לבחון אם הפרקליטות מבצעת הליכי פיקוח ממשיים ואם המשטרה מבצעת כראוי את תהליך סיווג השיחות.
עד "פרשת פגסוס" ב-2022 לא זו בלבד שהפרקליטים המטפלים בתיקים שבהם התבקשו חסיונות לא הכירו את מלוא היכולות של הכלים הטכנולוגיים שבהם השתמשה המשטרה, אלא שאפילו פרקליטי המחוזות לא הכירו אותן. המשטרה לא נהגה לעדכן אותם בישיבת החסיונות בנוגע לשימוש בכלים טכנולוגיים, להתקנתם במכשירי קצה לצורך האזנות סתר לתקשורת בין מחשבים, ולצורך הפקת תוצרים המשמשים חלק מחומרי החקירה. הדבר פגע ביכולת של הפרקליטים לבחון את החומרים.
כרסום גובר בריסון הכוח
בסיום הדוח נכתב כי מסקירת תהליכי העבודה בתחום האזנות הסתר במשטרה עולים פערים תפקודיים משמעותיים ויסודיים. אלו הביאו לביצוע פעולות חמורות ופוגעניות בתחומי הגשת בקשות, התקנה של כלים טכנולוגיים על מכשירי קצה, איסוף תוצרי האזנת סתר, הפקתם, השימוש בהם ועוד. ביסוד הבעיה עומדים פערים משמעותיים בתחום האסדרה.
המבקר מדגיש כי אין זה ראוי להגביל את הדיון בנושא השלכות הפעולות האסורות רק למקרים שבהם הן השפיעו על הליך פלילי ספציפי (למשל, משיכת הראיות בתיק שנוהל בפרקליטות ב-2023). לדבריו ראוי שגופי אכיפת החוק יתייחסו בחומרה לפעולות אסורות בכל מצב.
על פי הדוח, לאורך שנים נרשם כרסום גובר בעקרון ריסון הכוח בתחום האזנות הסתר, מה שמערער את יסודות חזקת המינהל התקין שאמורה לעמוד למשטרה: אם אין עיגון של הפעולה בהוראה מחייבת, אזי גם אין נורמה בסיסית, ברורה ומוסכמת. לכן מחויבים המשטרה והייעוץ המשפטי לממשלה במתן מענה יסודי ומקיף לצורכי המשטרה בתחום אכיפת החוק והמאבק בארגוני הפשיעה באמצעות כלים טכנולוגיים והגדרת סמכויות ברורות ומפורשות.
לסיכום כתב אנגלמן כי על שר המשפטים, השר לביטחון לאומי, היועצת המשפטית לממשלה, פרקליט המדינה, מפכ"ל המשטרה וראש אגף חקירות ומודיעין להבטיח את תיקון הליקויים.
תגובות
גורמים משפטיים אמרו כי במסגרת דוח המבקר גובשה המלצה להסדיר את עניין הרוגלות בפרשנות משפטית או בחקיקה. הייעוץ המשפטי לממשלה הביע את דעתו כבר לפני יותר משנתיים כי ראוי להסדיר את נושא השימוש ברוגלות בחקיקה על מנת לייתר את כל סימני השאלה, ומכיוון שהחקיקה הקיימת היא בת עשרות שנים ולא מתאימה למציאות הטכנולוגית. בהתאם, נוסחה על ידי הייעוץ המשפטי לממשלה הצעת חוק ממשלתית להסדרת השימוש ברוגלות, אך ביחס אליה התגלה ויכוח עם הדרג המיניסטריאלי שסירב לאפשר שימוש ברוגלות לחקירת עבירות שחיתות שלטונית, למשל שוחד.
בהמשך הועלתה הצעת חוק פרטית על ידי ח״כ צביקה פוגל (עוצמה יהודית) להסדרת שימוש ברוגלות לצורך האזנות סתר. ההצעה עברה ועדת שרים לחקיקה לפני יותר משנה, אך עד היום לא הופנתה לוועדה בכנסת ולא קודמה על ידי הממשלה. הייעוץ המשפטי לממשלה שב והבהיר בדיונים רבים כי דרך המלך להסדרת הנושא היא באמצעות חקיקה שתבהיר את המותר והאסור ותסדיר את הפיקוח על הרוגלות. חקיקה כזו כבר נוסחה וניתן לאמץ אותה בזמן קצר יחסית, והעניין מסור להחלטת הממשלה והכנסת.
מהמשטרה נמסר בתגובה: "משטרת ישראל הינה גוף אוכף חוק, וככזה כלל האירועים שנבדקו במסגרת הביקורת בוצעו על ידי המשטרה כחוק, מכוח צווים שיפוטיים ועלי פי פרשנות משפטית. דוח המבקר עוסק רובו ככולו באירועים ישנים מהשנים 2016-2021 ובסוגיות שכולן כבר נבחנו לעומק במסגרת עבודת ועדת מררי. כלל לקחי דוח מררי שפורסם באוגוסט 2023 יושמו ותוקנו לאחר פרסומו עוד בשנת 2023, ואף המבקר מתייחס לכך. בתוך כך, פותחו מנגנוני פיקוח ובקרה משופרים, פנים ארגונית וגם בין ארגוניים, המיושמים בדקדקנות, וכן הובהרו נהלים ותהליכי עבודה.
"אשר להתייחסותו של המבקר בנוגע לצורך המהותי בהחזרת הכלים הטכנולוגיים שנלקחו מהמשטרה בשנת 2022 וטרם הוחזרו, ואשר להתייחסותו להיעדר חקיקה מותאמת, נצטרף ונדגיש כי מצב זה פוגע בחברה כולה וחייב להשתנות. היעדר כלים טכנולוגיים והיעדר חקיקה המותאמת להתפתחות יכולות הסייבר של ארגוני הפשיעה כובלים את ידי המשטרה במאבקה בפשיעה החמורה ופוגעים קשות בסיכול אירועי אלימות חמורים ובחקירתם.
"נוסיף ונציין כי הביקורת בחרה להציג תמונה חלקית ביותר ולא להתייחס לעשייה החיובית של המשטרה להצלת חיי אדם ולאתגרים יוצאי הדופן עמם מתמודדת המשטרה במאבקה נגד הפשיעה החמורה, כל זאת במשאבים חסרים וחקיקה ארכאית שאינה תואמת למציאות. משטרת ישראל תמשיך לפעול לקידום חקיקה רלוונטית ולהחזרת הכלים הטכנולוגיים לשימושה ותשתף פעולה בשקיפות מלאה עם ביקורות, מתוך מחויבות לפעול על פי חוק ולהציג תהליכים מקצועיים הנהוגים בארגון".
טובה צימוקי ומאיר תורג'מן השתתפו בהכנת הכתבה
