לפני מספר ימים התקיים דיון בבית המשפט הגבוה לצדק בנוגע לאי כינוס הוועדה לבחירת שופטים, הוועדה שממנה את השופטים בישראל – בכל הערכאות. מזה תקופה ארוכה הוועדה הזו לא מתכנסת ופועל יוצא מכך – לא מתמנים שופטים לערכאות השונות. לדבר השפעה ישירה על העומס בבית המשפט, לעיכוב במתן החלטות, עיכוב במתן פסקי דין ועוד. בפועל מי שסובל זה אותו אזרח קטן, הציבור, על כל גווניו, שנזקק למערכת המשפטית. כולם נפגעים מהעומס על בתי המשפט, מהסחבת, מהעיכובים וכו'. כולם, גם מצביעיו של השר לוין, נפגעים כתוצאה מכך שלא ממנים שופטים. וכמובן, אמון הציבור במערכת המשפטית ממשיך להיחלש.
בפועל, במקום לכנס את הוועדה לבחירת שופטים, במקום למנות שופטים לכל הערכאות, במקום להוריד את העומס מבתי המשפט, להקל על הסחבת אנו עדים למאבק משפטי סביב מינוי הוועדה. פשוט לא להאמין. חשוב לזכור - המחסור החמור בשופטים בישראל הוא משבר עומק שפוגע בלב ליבה של הזכות הבסיסית לגישה לערכאות. כאשר הדיונים נדחים חודשים ארוכים ולעיתים שנים, כאשר פסקי דין מתעכבים וכאשר תיקים נערמים על שולחנות עמוסים, נפגעת לא רק היעילות – נפגע גם האמון הציבורי במערכת המשפט עצמה. צדק מאוחר הוא לא צדק.
כאמור, הסחבת בבתי המשפט היא עיוורת. היא אינה בודקת למי הצביע המתדיין בקלפי, מהן השקפותיו או באיזה מחנה פוליטי הוא מזוהה. בעל עסק קטן מהפריפריה שממתין להכרעה בתביעה כספית, אם הוא מצביע ימין מובהק, נפגע בדיוק כפי שנפגע עובד שכיר מתל אביב המזוהה עם השמאל וממתין לפסק דין בתיק עבודה. משפחה שמנהלת הליך ירושה, הורים שמנהלים מאבק משמורת, נאשם שמבקש את יומו בבית המשפט – כולם תלויים באותה מערכת, וכולם משלמים את מחיר העיכובים.
ריאיון אולפן עו"ד בוקי כצמן
(צילום: ליאור שרון)
הנזק איננו רק רגשי או תודעתי. הוא כלכלי וממשי. עיכוב בפסק דין מסחרי עלול לשתק פעילות עסקית, למנוע השקעות ולהוביל לקריסת חברות. דחיית דיונים בתיקי נזיקין משאירה נפגעים ללא פיצוי ראוי לאורך שנים. ניתן להמשיך ולהיאבק בנוגע לרפורמות כאלו ואחרות. ניתן להמשיך ולנסות "לשנות" את מוסד היועץ המשפטי לממשלה, לדוגמא. ניתן להמשיך ולחוקק חוקים שונים שהציבור חלוק בנוגע אליהם. הכל, לכאורה, לגיטימי ונתון לפרשנות כזו או אחרת. אבל אסור, אסור לפגוע בכלל הציבור על ידי אי מינוי שופטים. זה בלתי מתקבל על הדעת.
מערכת משפט יעילה היא אינטרס ציבורי משותף, חוצה מחנות. כך צריך היה להיות. לכן, כינוס סדיר של הוועדה לבחירת שופטים ומילוי מהיר של התקנים החסרים אינם סוגיה פוליטית אלא צורך ציבורי ראשון במעלה. מי שמבקש לחזק את אמון הציבור במערכת המשפט – מימין ומשמאל – צריך להבין שהצעד הבסיסי ביותר הוא להבטיח שהמערכת פשוט תוכל לעבוד. הצדק, כדי להיעשות ולהיראות, זקוק לזמן סביר, לשופטים מספיקים ולמנגנון מתפקד. בלי אלה, כולנו – ללא יוצא מן הכלל – משלמים את המחיר.
אי כינוס הוועדה לבחירת שופטים אינו רק תקלה מנהלית – אלא מחדל של ממש. הוועדה היא הכלי המרכזי למינוי שופטים חדשים, והימנעות מכינוסה משמעה הקפאה בפועל של המערכת. זהו מצב בלתי מתקבל על הדעת במדינה דמוקרטית. מערכת המשפט אינה יכולה לתפקד ללא חידוש שורותיה, ללא תגבור, וללא התאמה לצרכים המשתנים של הציבור. אסור להמשיך ולהשלים עם המצב הקיים. אי כינוס הוועדה, אי מינוי שופטים לערכאות השונות פוגע בלב ליבה של המערכת המשפטית, מביא לנזקים אדירים מהם סובלים כולם – מכל המפלגות והמחנות. פשוט כך.
עו"ד ברוך (בוקי) כצמן עוסק בליטיגציה אזרחית ומסחרית במשרד עוה"ד AYR - עמר, רייטר ז׳אן שוכטוביץ ושות׳. מכהן במספר תפקידים ציבוריים, משמש כבורר ומגשר, ובעבר כיהן כסגן ראש לשכת עורכי הדין
