בצל החלטת הקבינט על הרחבה המלחמה, שתכליתה השתלטות וכיבוש מאה אחוז משטחה של הרצועה והיא כוללת כניסה של מספר אוגדות למחנות המרכז והעיר עזה, אנו ממתינים למתווה המתווכות החדש. מתווה שלטענתן יכול לעצור את המהלך הצבאי המתוכנן ולהביא לעסקה, שדה פקטו, תעצור את המלחמה, גם אם באופן זמני, ותשיב את החטופים, את חלקם או כולם.
אלברט איינשטיין אמר "לא נוכל לפתור בעיות באמצעות אותה צורת חשיבה שהשתמשנו בה כשיצרנו אותן", ונדמה שהציטוט המדובר רלוונטי גם למקרה נוכחי. ישראל מתעקשת ללכת על עסקאות חלקיות, בעוד שניתן לקיים עסקה מלאה ועדיין לשמור על האינטרסים המרכזיים שלנו.
ישראל מפעילה כוח בעצימות משתנה, מזה 22 חודשי מלחמה, הכוח מייצר "מחיר הפסד" לחמאס ובאמצעותו הצלחנו להשיב עשרות חטופים חללים ושבעה חטופים חיים, במבצעים הירואיים ונועזים. את ה-50 הנותרים כוח לא ישיב, ונידרש להגיע להסכם עם הארגון המחזיק בהם, שהוא חמאס.
חמאס עבר את נקודת האל חזור שלו. מנהיגיו ברצועה לא יוותרו על החטופים בלי סיום מלחמה שיעניק להם סיכוי לחיים ברצועה; החטופים מהווים נכס ל"יום שאחרי" ומשמשים "מגן חי" לשמירה על חיי ההנהגה והשובים במנהרות; מפקד כוח חמאס ברצועה, עז א-דין אל-חדאד, עוטף עצמו בחטופים חיים וכמוהו גם מח"טים אחרים במנהרות, כמו ראאד סאעד ומחוד עודה, כי הם ראו מה קרה ליחיא סינוואר שמסר 104 חטופים בנובמבר 2023 ומה קרה למוחמד סינוואר, אחיו, אחרי שמסר 33 חטופים בינואר 2025 - שניהם סוכלו חודשים מאוחר יותר.
על ישראל להידרש לגיבוש הסכם כולל, תוך בחינת מספר הנחות יסוד רווחות, והפרכתן: חמאס לא יסכים לצאת מהרצועה; חמאס לא יסכים להעביר את השלטון; וכל עוד קיימים כוחות חמאס – יישובי העוטף לא ישובו להתקיים בביטחון
על ישראל להידרש לגיבוש הסכם כולל, תוך בחינת מספר הנחות יסוד רווחות, והפרכתן: חמאס לא יסכים לצאת מהרצועה; חמאס לא יסכים להעביר את השלטון; וכל עוד קיימים כוחות חמאס – יישובי העוטף לא ישובו להתקיים בביטחון. הפרכת הנחות אלה מחייבת בחינה מעמיקה של המציאות האזורית, האינטרסים של חמאס, והאפשרויות המדיניות והביטחוניות העומדות בפני ישראל.
לגבי סוגיית ההגלייה של בכירי חמאס, היא יכולה לשמש עבורם ערובה לביטחונם האישי. אפשרות להעבירם לדוחא, קטאר, בתמורה להתחייבות ישראלית שלא לפגוע בהם שם, עשויה להוות תמריץ ממשי. לעומת זאת, הישארותם ברצועה כמוה כגזר דין מוות מבחינתם.
לגבי השלטון האזרחי "ביום שאחרי", ישראל חייבת לגבש, עוד לפני הגעה לשולחן המו"מ, החלטה ברורה בנוגע לשלטון האזרחי ברצועה. חמאס מצהיר מזה זמן רב כי אינו מעוניין בניהול תחומי החיים האזרחיים - בריאות, חינוך, תשתיות ושירותים חיוניים אחרים - שלא היו בראש סדר יומו אף בעבר. המצב ההרסני ברצועה כיום רק מעצים חוסר עניין זה. הצעות לסיוע כבר עלו מצד מצרים, גורמים פלסטיניים ומדינות ערב נוספות. במסגרת יצירת "מחירי הפסד" לחמאס, על ישראל לפעול להקמת מנגנון אזרחי לניהול החיים ברצועה, ולהימנע מהשארת הסוגיה המורכבת הזו בידי צה"ל.
גורמי צבא, כולל הרמטכ"ל, הצהירו כי משימת הכרעת חמאס הושגה וכי בידי צה"ל היכולת להגן על התושבים. עם זאת, לאחר מחדל 7 באוקטובר, ברור שיש לשנות את תפיסת ההגנה
לגבי חזרת תושבי העוטף, זו סוגיה מרכזית. גורמי צבא, כולל הרמטכ"ל, הצהירו כי משימת הכרעת חמאס הושגה וכי בידי צה"ל היכולת להגן על התושבים. עם זאת, לאחר מחדל 7 באוקטובר, ברור שיש לשנות את תפיסת ההגנה. סביב הרצועה נדרש פרימטר חיץ שימנע חדירה ליישובים. הפתרונות האפשריים כוללים פריסת כוחות ישראליים בשטח הרצועה לתקופה מוגבלת, הצבת כוחות בינלאומיים בהסכמה, כמובן לצד עיבוי כוחות צה"ל לאורך הגבול, שהיו מצומצמים מאוד באותה שבת שחורה.
בנוגע לסוגיית הפירוז, פירוק חמאס מנשקו נוגע לא רק להיבט הצבאי אלא גם לשיקולים תרבותיים של כבוד והשפלה. צה"ל השמיד את מרבית האמל"ח של חמאס והג'יהאד האסלאמי. עם הקמת שלטון חלופי, בסיוע מדינות נוספות והכוונה ישראלית, ניתן יהיה להשמיד עוד מהאמל"ח שנותר. המודל המיושם בלבנון יכול לשמש השראה גם כאן. ישראל למדה שעליה לנטוש את מדיניות נ"הכלה" שלפיה "שקט יענה בשקט", ולהמיר אותה במדיניות של סיכול התעצמות ומניעת יכולות מהאויב. אין להסתמך על הבנת כוונות האויב או על התרעות מודיעיניות מקדימות בלבד. נדרשת גישה יזומה, רציפה ואפקטיבית לשמירה על ביטחון ישראל.
דורון הדרצילום: איליה מלניקובהסוגיות שלפני ישראל ניתנות לפתרון. על ישראל להוביל לעסקה כוללת מתוך עמדת כוח, שתשיב את כל החטופים. ללא השבתם – 20 חיים ו-30 חללים – לא ניתן יהיה להגדיר את המלחמה כניצחון.
אל"מ (מיל') דורון הדר הוא לשעבר מפקד יחידת המו"מ וניהול המשברים בצה"ל
