בזמן שבישראל ובארה"ב יש מי שממתינים לרגע שבו מתנגדי המשטר באיראן יאזרו אומץ, ייצאו לרחובות וינסו לנצל את ההישגים הצבאיים של צה"ל והאמריקנים כדי להפיל את שלטון האייתוללות, אזרחים מן השורה בטהרן ובערים אחרות ברפובליקה האיסלאמית מספרים כי הם עסוקים יותר בהישרדות יום-יומית – ומבועתים מההפצצות שרודפות אותם כבר קרוב לשלושה שבועות.
7 צפייה בגלריה
צה"ל תוקף את אנשי הבסיג' של משמרות המהפכה בטהרן. "כשמתחילה מתקפת כטב"מים אף אחד לא מעז לצאת"
(צילום: דובר צה"ל)
פרגאל קין, השליח המיוחד של ה-BBC, מספר כי הצליח בימים האחרונים לשוחח עם כמה מתושבי איראן ולגבות מהם עדויות על הסבל הקשה שאיתו הם מתמודדים, ועל היחס האמביוולנטי שלהם למעשי ישראל וארה"ב. באראן, אשת עסקים בשנות ה-30 לחייה, סיפרה לו למשל שבמהלך ההפצצות היא וחבריה מתכתבים ומתעדכנים היכן נמצא כל אחד, אבל הפיצוצים עצמם אינם היחידים שמעוררים חרדה: "גם כשאין שום קול, השקט עצמו מבעית. אני עושה כל מה שאני יכולה כדי להישאר בחיים ולחזות במה שעוד מצפה לנו בהמשך".
באראן סיפרה לקין כי היא הולכת בפחד לעבודה: "כשמתחילה מתקפת כטב"מים אף אחד לא מעז לצאת. אם אני פותחת את הדלת ופוסעת החוצה, זה כאמור הימור על החיים שלי". לעתים קרובות הכלבים הם המזהים ראשונים את ראשיתה של מתקפה, ונביחותיהם מקדימות בכמה שניות את פיצוצי הענק.
7 צפייה בגלריה
ניסיונות חילוץ בבניין מגורים שהותקף בטהרן. "האם אשאר בכלל בחיים כדי לראות את מחר?"
(צילום: Majid Asgaripour/WANA (West Asia News Agency))
ל-BBC סיפרה באראן שכמו צעירים איראנים רבים תקוותיה לשינוי התרסקו בחודשים האחרונים, אחרי שהמשטר טבח באלפי בני אדם שיצאו להפגין נגדו בינואר: "אני לא יכולה אפילו לזכור איך חייתי בעבר בלי להיזכר ביקירים שאיבדתי במהלך ההפגנות. אני פוחדת ממה שיביא המחר. אני פוחדת מהאדם שאהיה מחר. היום אני שורדת איכשהו, אבל איך אעבור את מחר? זו השאלה האמיתית. האם בכלל אשאר בחיים כדי לראות את מחר?".
"אתה יודע מה ההבדל בין השמיים שלנו לשמיים של שאר העולם?", שאלה באראן. "הם ישנים תחת הכוכבים בלילה, ואנחנו ישנים תחת טילים. בשני המקרים בוקע מהשמיים אור, אבל אור מסוג אחר". היא חוששת שהמלחמה תימשך שנים ושההשפעות הפסיכולוגיות יהיו ארוכות אף יותר: "המלחמה הזו לא תיגמר בקרוב, כי היא בתוך הבתים שלנו והמשפחות שלנו. היא נכנסה לנו לדם ולחיים".
אויב בשמיים ותקווה קטנה בלב
שליח ה-BBC קין מציין כי באיראן של ימי המלחמה הדיכוי של כל סימן לאופוזיציה פנימית הוא מוחלט, וגילויי התנגדות מבית בלתי אפשריים, משום שעינו של המשטר פקוחה בכל מקום: "בצילומים שהגיעו לידינו נראו תומכי המשטר נוסעים ברחבי העיר בלילה ומניפים דגלים ממכוניותיהם – מסר לכל מי שעשוי להתפתות לצאת למחות", הוא מדווח. "הנרטיב הרשמי הוא היחיד שמותר, והטלוויזיה הממלכתית משדרת צילומים מהפגנות תמיכה במשטר ומהלוויות. בראיונות עם פקידי משטר ועם מפגינים נשמעים רק גינויים חוזרים ונשנים לארה"ב וישראל. בתעמולה של הממשלה העם האיראני מהולל כמי שמוכן להקריב את עצמו כשהיד".
7 צפייה בגלריה
תומכי המשטר חוגגים ביום שישי בטהרן את יום ירושלים האיסלאמי, המנוצל למפגני שנאה לישראל. "חטפו לנו את הרחובות"
שליח הרשת מציין כי עיתונאים עצמאיים עדיין מנסים לאסוף עדויות המעידות על דעות אחרות אמינות, אך הם מסתכנים במעצר, עינויים ואולי גרוע מכך. אחד מהם אמר לו: "בתנאי מלחמה אתה באמת לא יודע מה הם מסוגלים לעשות". קין מציין כי רק בבתיהם חשים חלק מתושבי טהרן שהם יכולים לשתף בתחושותיהם, ומביא כדוגמה את עלי, גבר בשנות משכיל בשנות ה-40 לחייו המשתייך למעמד הביניים. עלי קיווה שחיסול המנהיג העליון עלי חמינאי בתחילת המלחמה יביא שינוי, אבל עכשיו רואה את הרחובות סביבו מלאים באנשי כוחות הביטחון ובעמדות בידוק שהקימו גברים חמושים ורעולי פנים.
"כואב לי כשאני יוצא לרחוב. העיר נראית כמו עיר המתים", הוא אומר. הוא סיפר שהוא נוטל כדורים נוגדי דיכאון "כדי לשמור על עצמי נורמלי", והעיד: "אני רואה ברחוב קבוצות של אנשים שלא באים מאתנו בכלל, אלה תומכי משטר ואנשים שלמעשה חטפו מאתנו את הרחובות".
7 צפייה בגלריה
הלוויית מחוסלי מתקפת הפתיחה, בהשתתפות תומכי המשטר בטהרן. "זה לא שאנחנו תומכים בארה"ב וישראל, אנחנו רק מקווים לשינוי"
(צילום: Atta KENARE / AFP)
קין מספר כי איראנים ששוחחו אותו ביטאו רגשות סותרים – מצד אחד רצון בנפילת המשטר ומצד שני קושי עם העובדה שהם ומדינתם נמצאים תחת התקפה. "המצב מפחיד", אמר עלי לרשת. "שמי המדינה שלך נשלטים על-ידי כוחות אויב, אבל בו בזמן תמיד יש לאנשים תקווה בלב. זה לא שאנחנו תומכים בארה"ב או ישראל, אנחנו פשוט מקווים שמתישהו אולי יקרה משהו שישים סוף למשטר האיראני הנוכחי ושאנשים יוכלו ליצור שינוי".
איטום חלונות וערימת כריות: "אתה אף פעם לא מתרגל לזה"
גם ב-PBS האמריקנית הביאו עדויות של איראנים, שאיתם דיברה כתבת הרשת ליילה מולאנה-אלן. הם סיפרו לה שלפי שעה הם מתמקדים בהישרדות. איראנית צעירה, אם לילד בן 3, סיפרה שהדביקה סרטי דבק על החלונות ושהיא עורמת כריות מסביב לילד הקטן שלה כשהוא ישן בניסיון נואש להגן עליו מפגיעה. "אני לא יכולה להשאיר אותו לבד בחדר בלילה. אני ישנה לידו כי אני לא מפסיקה לחשוב על כך שאם משהו יקרה לו אני רוצה להיות לצדו".
7 צפייה בגלריה
הפצצה לילית ישראלית בטהרן. "אלה אותם שמיים כמו בכל העולם, אבל האור אחר"
(צילום: ATTA KENARE / AFP)
לצעירה ולבני משפחתה אין גישה למקלט, וכשההפצצות מגיעות הם תופסים מחסה במסדרון ומתכווצים באימה: "הבאתי לו כמה סמוסות לאכול. פתאום שמענו קול של מטוסי קרב חולפים ממש מעלינו. זה היה מפחיד מאוד, ואז שמענו שלושה פיצוצים. הם היו כל כך חזקים שחשבתי שהחלונות יתנפצו ויעופו לתוך הבית. עכשיו כשאני אומרת לבן הקטן שלי 'בוא, אני אתן לך סמוסות לאכול' הוא אומר 'אני רוצה, אבל אני לא רוצה ששוב יהיה רעם והוא יפחיד אותי'".
מרואיינים של מולאנה-אלן סיפרו שהם אגרו מזון, אבל כעת כשישראל וארה"ב תוקפות יותר ויותר תשתיות הם פוחדים מאוד שהספקת החשמל תיקטע והאוכל יתקלקל. תושב טהרן אמר לה שההפצצות כל כך אינטנסיביות שאי אפשר להסתתר מהן. יש מי שניסו לברוח צפונה ממרכז טהרן צפוף האוכלוסין, אבל הכבישים עמוסים והדלק מועט.
7 צפייה בגלריה
שלט הצדעה למנהיג העליון המחוסל של איראן עלי חמינאי בטהרן. "שהתוצאה הפוליטית של המלחמה תתאם את האינטרס של העם, לא של הפוליטיקאים והמערב"
(צילום: AFP)
"כשמפציצים אותך הרעש של זה באמת מחריד. לא משנה כמה אתה חושב שאתה מתרגל לזה, בכל פעם שאתה שומע את זה זה רודף אותך", סיפר אותו תושב ל-PBS. הוא הסביר שאנשים צריכים לבחור כעת בין מוות בידי המשטר לבין מוות מהפצצות של צבאות זרים, והם מתפללים שאם הם כבר נאלצים לעבור את המלחמה הזו – לפחות יבוא שינוי בסופה. "בסופו של דבר אנחנו רוצים שאנשים יסבלו פחות, יתמודדו עם פחות צער, שפחות אנשים ייהרגו. אנחנו רוצים שהתוצאה הפוליטית של המלחמה תהיה בהתאם לאינטרס של העם, לא רק לתועלת הפוליטיקאים או המערביים".
מלחמה בלי מנצחים
עריקים שהצליחו לברוח מאיראן ממש לאחרונה שוחחו גם הם עם PBS, בהם שאהין, מאפּר שממשיך לקבל איומים מהמשטר גם עכשיו, ומעיד שזמן קצר אחרי שעזב את איראן אלמונים התייצבו בפתח ביתו. "לפעמים הם שולחים אימיילים או הודעות טקסט או מתקשרים בטלפון, לפעמים הם מאיימים עליך באופן לא ישיר, אלא מאיימים על המשפחה שלך או על יקיריך. הם תמיד מוצאים דרך להשתיק אנשים. זה לא משנה מי אתה".
לדבריו המצב כעת קשה יותר מכל מצב שהיה עד לו לפני כן, כשאנשים מתמודדים עם הפצצות מתמשכות וניתוק מוחלט מהאינטרנט, שנחסם שוב על-ידי המשטר ביום הראשון למלחמה: "אין גישה לעולם שבחוץ. אין חופש ביטוי. מעולם לא היה, אבל עכשיו הוא נמצא עוד יותר תחת מגבלות ופיקוח, ויש יותר לחץ, יותר סיכונים".
מהרזאד, עיתונאית שנמלטה מאיראן אחרי שהוטרדה ונחקרה בשל דברים פוליטיים שכתבה על מחאת הנשים נגד המשטר ב-2022, אמרה לרשת ממקום מושבה בחו"ל שלמרות הזעם על שליטי איראן המלחמה רק תוביל לעוד כאב והרג. "עד שיהיה לנו פתרון פרקטי לעתיד חיסול של משטר אחד או מנהיג אחד והחלפתם באחר רק יובילו לאותה דיקטטורה כמו זו שממנה סבלנות במשך לפחות מאה שנה. זו מלחמה שאני לא רואה בה שום מנצחים".
