השבוע לפני 55 שנה בישרה הכותרת הראשית של "ידיעות אחרונות" על מטח הקטיושות הראשון לעבר קריית שמונה. הקטיושות הראשונות נפלו בעיר ב-31 בדצמבר 1968 וגבו את חייהם של שלושה מתושביה. מאז, קריית שמונה ספגה רבבות קטיושות ואבדות, אבל מעולם לא הייתה נטושה כמו היום. יצאנו לסיבוב בעיר עם "השריף" של קריית שמונה, ראש העיר לשעבר פרוספר אזרן.
(צילום: אסף מגל)
לאורך כל התקופה שפרוספר אזרן היה ראש העיר, משנת 1983 ועד 1997, קריית שמונה הופגזה כמעט ללא הפסקה בקטיושות. זאת הייתה תקופה קשה, פרוספר יצא אז למחאה נגד הממשלה כדי לגייס סיוע לעיר. אפילו באותם הימים הוא לא דמיין מצב שבו העיר מתרוקנת כמעט לחלוטין בגלל מצב ביטחוני.
כבר קרוב לשלושה חודשים שרוב תושבי קריית שמונה נמצאים הרחק מבתיהם, בעקבות הפגזות חוזרות ונשנות של טילי נ"ט ופצמ"רים. "זה לא נתפס לי שצריך לפנות את העיר ולעשות את זה על פי צו המדינה. אני לא מאמין שמדינת ישראל מחנכת אנשים לברוח. במקום שהמדינה תעודד אותך להישאר ולאחוז במקומות שאתה נמצא בהם, היא מעודדת אותך לברוח. זאת פעם ראשונה שעושים את זה בצורה הזו, וזה רע מאוד".
למרות הסכנה והפינוי של המדינה, פרוספר מסרב לעזוב את הבית בקריית שמונה. עם חשיכה הוא יוצא לסיבוב ברחובות הנטושים של עירו האהובה. "אתה רוצה לדעת כמה נשארו? תבוא בלילה, תסתכל על בתים ותראה מעט מאוד אורות של אנשים שחיים כאן", תיאר. "זו עיר בלתי אפשרית, ואני ניהלתי אותה בתקופה הכי בלתי אפשרית שהיא יכלה להיות. היו 100 קטיושות ביום, בלי כיפת ברזל, בלי פטריוט, בלי שום דבר. ניהלנו עיר תחת אש בלי צבע אדום ובלי אזעקות".
לפי פרוספר, המאמצים של הצבא והממשלה להימנע מפתיחת חזית נוספת בצפון הם אות קין. "כל סיפורי הגבורה האלה, עם טרומפלדור חבריו והכל, עליהם גדלנו, ופתאום אומרים לנו 'חבוב, תתחפף, תהיה פחדן, תרוץ, תסתלק'. מה הנכדים שלי ילמדו? שברגע שיש סכנה הכי קטנה הם צריכים לברוח?"
- אבל מסוכן פה
"מי עשה שזה יהיה מסוכן? נסראללה? לא. צה"ל והממשלה עשו שזה יהיה מסוכן. נסראללה לא צמח ביום אחד ונהיה למעצמה".
- אתה אופטימי מהעתיד של קריית שמונה?
"לא רוצה לענות על השאלה הזאת. אני לא רוצה לייאש אנשים, לא רוצה שום דבר. אני רוצה שאנשים יעשו עוד מאמץ לעשות לקריית שמונה את הטוב ביותר שאפשר, ואפשר לעשות ממנה עיר לתפארת".
