11 ימים כבר עברו מאז שיו"ר ישר! גדי איזנקוט קיבל את המנדט להרכיב ממשלה, ועל-רקע הזמן שהולך ואוזל - בגוש השינוי עדיין לא מתכנסים לעבר המטרה המבוקשת. השבוע האחרון הוכיח לא רק חשש כבד של כל אחד משחקני הגוש לגורלו הפוליטי בטרם תוקם ממשלה ויופרו הבטחות הבחירות הליבתיות, אלא חילוקי דעות באופן שבו הם רואים את העתיד הקרוב.
פגישת יו"ר ביחד נפתלי בנט עם ראש הממשלה בנימין נתניהו הציפה מחדש את סוגיית תוכניות הגוש הלאה. לאחר הפגישה שהתארכה הרבה מעבר לצפוי, העריכו בגוש השינוי כי כמה גורמים הניעו את בנט בבואו ללשכת נתניהו מבלי לעדכן את שותפיו.
הראשון שבהם הוא שבנט לא רוצה לשרוף את עצמו פוליטית ואת הבטחות הבחירות שלו עבור תפקיד של שר במעמד בינוני בממשלה חדשה. בנט, כך סבורים מי ששוחחו איתו, רואה בממשלה עם המפלגות הערביות או החרדיות אופציה רעועה, ולא עליה הוא רוצה לשים את הונו הפוליטי.
מעבר לכך, אחרי שכולם נקטו יוזמה והביאו תוכניות מעשיות להקמת ממשלה חוץ ממנו, בנט רצה לחזור להנהגת הגוש. להראות שגם הוא נוקט יוזמה ויש לו מילה. במובן הזה, בנט עם הפנים לבחירות הבאות.
לנתניהו, לעומת זאת, אין בעיה עם הטריזים שנוצרים בין חברי גוש השינוי. להפך - ניכר שהוא מתדלק אותם. לשיטתו, אם לגוש השינוי הייתה ממשלה ביד, אף אחד מראשיו לא היה מגיע לפגישה איתו. ככל שהימים עוברים וממשלה לא קמה, הוא מבין שאין להם שום דבר ממשי ביד.
מקורו של חלק מהבלגן בגוש השינוי נוגע לתוכניות העבודה של שחקני הימין שכבר מסתכלים על "היום שאחרי נתניהו". חלק מהיועצים של בנט ושל יו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן חוזרים שוב ושוב על המנטרה שלפיה מי שרוצה לעשות את הדרך ללב הימין לא יכול ללכת עם ערבים. אצל בנט יש הסתייגות נוספת שנבחנת: הוא לא יכול להחרים את נתניהו באופן גורף, אלא חייב לשדר לציבור שמדינת ישראל חשובה לו יותר מאשר החרמות האישיים.
לכן נוצר כעת מצב מורכב שכל שחקן בגוש השינוי מקדם תוכנית אחרת, וכל שחקן מסכל את התוכנית של שותפו. ליברמן רוצה ללכת לשותפות עם החרדים, אבל בנט מסכל את זה. איזנקוט רוצה ממשלת מיעוט עם הימנעות של המפלגות הערביות, אבל ליברמן ובנט מסכלים את זה. בנט רוצה אחדות, אבל ליברמן, איזנקוט ויו"ר הדמוקרטים יאיר גולן מסכלים את זה. כך שלא משנה איזה תרחיש נמצא כרגע על השולחן - המחלוקת חזקה ממנו. לפחות בינתיים.







