בשעות הבוקר אתמול, סרן א' (24), מפקדת פלוגה בחטיבת החילוץ, עוד הייתה בגזרת רמאללה בפעילות מבצעית. תחילת המלחמה עם איראן שינתה את היום שלה ושל חייליה בתכלית. "ברגע שהופעלה האזעקה הראשונה, הקפצנו את כולם מהבית, ניתקנו מגע מגזרת רמאללה ועברנו לתל אביב, ב-9:30 כבר הייתי עם הפלוגה בעיר", היא משחזרת.
את השעות שעברו עד לתחילת הירי האיראני אל עבר ישראל ניצלו סרן א' וחייליה לארגון הציוד וחידוד נהלים. כשהתבשרו על הפגיעה הראשונה, הם היו הראשונים להגיע לזירה. "ראינו שריפה שמתחוללת על רכבים ושלושה בניינים הרוסים", היא מספרת, "אני כמעט שש שנים בצבא, יצא לי להיות בערך בשישה אירועי חילוץ. החוויה צרובה בפנים, אין מקום לרגשות".
פינוי ואיתור לכודים במבנה שנפגע בתל אביב
(צילום: יריב כץ )
סרן א' מרחיבה על המראות בזירה: "הבניין היה ערום לגמרי. הוא עמד רק עם קירות תמך. כשרואים את זה מבינים את גודל האירוע. ראינו גם את המכתש שנוצר. התארגנו להיכנס פנימה כשיש חשש התמידי שהבניין יקרוס עלינו".
סרן א' וחייליה נכנסו פנימה תחת הנחיות בטיחות קפדניות וסרקו את המקום. "החשש הגדול היה שהבניין מלא בלכודים. חילקנו שטחים לסריקה ועברנו חדר, חדר. זו משימה של חיים ומוות. בתוך כמה רגעים העורף הפך לחזית", אומרת סרן א'.
בקומה השנייה נחשפו המחלצים למראה הקשה. "זיהינו שתי לכודות שוכבות מתחת להריסות במרחב החדר. אחת הייתה במצב אנוש ולא בהכרה והשנייה תקשרה איתנו. זו הייתה קשישה ששכבה על הרצפה כשעליה ארונות עצים, מדפים ובטון שנשפך. זה נס שהיא הייתה בהכרה. היא ביקשה שנחפש את המטפלת שלה", משחזרת סרן א'.
לוחמי החילוץ חילצו את השתיים והעבירו אותן לקבלת טיפול רפואי אצל כוחות מד"א, אך למרבה הצער מותה של המטפלת נקבע.
