הכרזת הנשיא טראמפ על מבצע להחרפת הבידוד הכלכלי של איראן מבשרת על שלב חדש במערכה מול הרפובליקה האסלאמית. בשלב הנוכחי נראה כי נשיא ארצות הברית השתכנע שחזרה למלחמה רחבה אינה מבטיחה את תמונת הניצחון שהוא חפץ בה ואף עלולה לסבך את המצב, במיוחד נוכח יכולתה של איראן להסב נזקים משמעותיים לשכנותיה ולכפות על ארצות הברית מערכה יקרה ומתמשכת תחת אילוצים גוברים של כוחות וחימושים. טראמפ לא פירט מה יכלול המבצע, אך הבטיח צעדים חמורים נגד כל מדינה שתסייע לאיראן. במקביל, דיווח אתר אקסיוס כי ארצות הברית הקימה בחשאי נתיב שיט מוגן בדרום מצר הורמוז, המאפשר למכליות בליווי שיירות ובחיפוי אווירי אמריקאי להעביר כ-10 מיליון חביות נפט מדי לילה. אף שאין בכך כדי להשיב את היקף התעבורה הימית לרמתה ערב המלחמה או לספק פתרון למוצרים נוספים שעברו במצר, ובהם גז, דשנים ואלומיניום, פתיחתו החלקית מאפשרת לכל הפחות להאט את קצב הפגיעה בכלכלה העולמית בהשוואה להידרדרות הכלכלה האיראנית.
העדפתו של טראמפ לחדש ולהחריף את המערכה הכלכלית משקפת חזרה למדיניות "מקסימום הלחצים", שבה נקט בכהונתו הראשונה לאחר פרישתו מהסכם הגרעין במאי 2018. מדיניות זו הובילה את איראן למשבר כלכלי חמור, שהתבטא בשפל חסר תקדים ביצוא הנפט, בגירעון תקציבי חריף, באינפלציה של למעלה מ-40 אחוזים ובהתכווצות כלכלית של קרוב ל-10 אחוזים. הירידה בהכנסות המדינה חייבה את הממשלה לנקוט צעדים דרסטיים, ובהם העלאת מחירי הדלק ומשיכת עשרות מיליארדי דולרים מיתרות מטבע החוץ ומקרן הפיתוח הלאומית.
(צילום: shutterstock, AP/Alex Brandon, REUTERS/Stringer)
בשלב זה לא ברור באילו צעדים מתכוון הממשל לנקוט כדי לאכוף ביעילות את המערכה הכלכלית. עם זאת, כמה גורמים שלא התקיימו ב-2018 משחקים לטובתו. ראשית, המצור הימי כבר פוגע משמעותית ביצוא הנפט האיראני. נגיד הבנק המרכזי של איראן, עבד אל-נאצר המתי, הודה כי יצוא הנפט כמעט נעצר לחלוטין. שנית, שתיים משותפות הסחר המרכזיות של איראן, איחוד האמירויות ועיראק, שמילאו בעבר תפקיד מרכזי בעקיפת הסנקציות, שינו את גישתן. איחוד האמירויות הודיעה השבוע על ניתוק כל הקשרים המסחריים והפיננסיים עם איראן, ואילו המתיחות עם עיראק סביב כוונת הממשלה בבגדד לפרק את המיליציות השיעיות מנשקן משפיעה גם על נכונותה לסייע לטהרן. ביקוריהם האחרונים בעיראק של מפקד כוח קודס אסמאעיל קאא'ני, יו"ר המג'לס מוחמד באקר קאליבאף ונגיד הבנק המרכזי לא הצליחו להפיג את המתיחות. לכך מצטרף הנזק העצום שכבר נגרם לכלכלה ולתעשייה האיראנית במהלך המלחמה.
בכירים איראניים הגיבו כצפוי בביטול להצהרת טראמפ. שר החוץ עבאס עראקצ'י טען כי האיום בפתיחת מבצע כלכלי נועד להסיט את דעת הקהל האמריקאית מהמשברים הפיננסיים מבית וכי המשך מדיניות שנכשלה יביא לכישלונות נוספים ויעורר את עוינות האיראנים. עם זאת, הדיווחים על החרפת המשבר מתרבים. העיתון הרפורמיסטי "שרק" תיאר השבוע משבר חריף בשוק המזון, לאחר שמחירי המזון עלו ביולי 2026 ביותר מ-128 אחוזים. סל המזון הבסיסי התייקר ביותר מפי שניים בתוך שנה והציבור מצמצם בחדות את צריכת מוצרי היסוד. העיתון הזהיר כי ההתייקרות כבר מאיימת על הביטחון התזונתי, לרבות תזונת ילדים.
הלחץ הכלכלי הוא אמצעי לשינוי מדיניותה של איראן – ויש הרואים בו אף מכשיר לשינוי המשטר – ולא מטרה בפני עצמה. בשלב זה אין עדות לכך שטהרן מוכנה להגמיש את עמדותיה
ואף על פי כן, הלחץ הכלכלי הוא אמצעי לשינוי מדיניותה של איראן – ויש הרואים בו אף מכשיר לשינוי המשטר – ולא מטרה בפני עצמה. בשלב זה אין עדות לכך שטהרן מוכנה להגמיש את עמדותיה. יתר על כן, בידיה נותרו כלים להסלמה, בהם תקיפת מכליות וכוחות אמריקאים בהורמוז, חבלה בנמלים ובכלי שיט של שכנותיה ושימוש גובר בשלוחים אזוריים, ובראשם החות'ים. נראה כי איראן עדיין מעריכה שבאמצעות שילוב של "כלכלת הישרדות", הכוללת תשלומי מזומן לשכבות החלשות, הדפסת כסף וצמצום השקעות, לצד הסלמה מדורגת, היא תוכל לגרום לטראמפ למצמץ ראשון. גם ב-2019 הגיבה איראן למקסימום הלחצים במהלכים צבאיים מתריסים, ששיאם בתקיפת מכליות ובמתקפה על מתקני הנפט הסעודיים. בראיית טהרן, כניעה לתכתיבי ארצות הברית ופתיחת הורמוז ללא תנאי בתמורה להפסקת אש, שאינה מבטיחה את הסרת איום המלחמה ואינה מספקת ערבויות כלכליות וביטחוניות, מסוכנות יותר מהסלמה העלולה להוביל לסבב לחימה נוסף.
גם אם איראן תחליט לבסוף להתגמש, כלל לא ברור שתמצא אוזן קשבת אצל טראמפ, שעשוי להעריך כי הצלחת ארצות הברית לפתוח, ולו חלקית, את הורמוז מספקת לו דרך להכריע את איראן לאחר שהמאמץ הצבאי לא השיג זאת. לפיכך, אין כל ודאות שגם השלב הנוכחי במערכה יביא להכרעה הרצויה לארצות הברית, ובוודאי לא לישראל – באמצעות קריסה פוליטית או כלכלית באיראן, או לכל הפחות נטרול יכולותיה הגרעיניות שנותרו.
ד"ר רז צימט הוא מנהל תוכנית איראן והציר השיעי במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS)
