נדמה שבישראל שוררת תמימות דעים כמעט נדירה: צריך לתקוף. צריך להפציץ. ואם אפשר – גם להפיל את משטר האייתולות באיראן. הפוליטיקאים מדברים על חלון הזדמנויות היסטורי שעשוי להוביל ל"שלום במזרח התיכון". הפרשנים כבר מסמנים את מתקני הגרעין על המפה. והציבור? חלקים נרחבים ממנו תומכים במהלך צבאי – מלחמה שתמנע את המלחמה.
אבל לא כולם. מתחת לפני השטח מתחילה לבעבע גם דאגה. יותר ויותר ישראלים שואלים את עצמם: מה מטרות המלחמה? האם יש אסטרטגיה ליום שאחרי? ואולי – כפי שטוענים לא מעטים – ממשלת ישראל מאוהבת במלחמות ארוכות טווח, כתחליף למדיניות ארוכת טווח.
ובינתיים – כולם מחכים לדונלד טראמפ. שיבוא, שיאשר, שיגיד "קדימה". המנהיג שיזרים רוח גבית להפצצה שתמנע את הפצצה.
אבל מעל לכל השיח הזה מרחף פיל ענק, שאיש כמעט לא מזכיר אותו: מה אם לא נצליח לחסל את הגרעין האיראני? מה אם האיראנים כבר חצו את הסף? מה אם יש ברשותם נשק גרעיני – לא תיאורטי, לא בפיתוח – אלא מוכן לשיגור?
יותר ויותר ישראלים שואלים את עצמם: מה מטרות המלחמה? האם יש אסטרטגיה ליום שאחרי? ואולי – כפי שטוענים לא מעטים – ממשלת ישראל מאוהבת במלחמות ארוכות טווח, כתחליף למדיניות ארוכת טווח
ואם זו אכן המציאות – מה הסיכוי שהם יעשו בו שימוש? זו שאלה שקשה להשמיע, ועוד יותר קשה לענות עליה. הרי מדובר במשטר שמונהג בידי אנשי דת פונדמנטליסטים, שמונעים מאידיאולוגיה ג'יהאדיסטית – לא מריאל־פוליטיק. תרחיש של "תמות נפשי עם פלשתים" אינו מופרך.
כן, שימוש איראני בנשק גרעיני יוביל כמעט בוודאות לתגובה קשה מצד ישראל וארה"ב. סביר שאיראן תושמד. אבל גם תל אביב לא תישאר שלמה. אולי גם ניו יורק. מיליוני הרוגים, צלקת היסטורית – וחזרה לימי הירושימה ונגסאקי.
אז האם האיום בשואה גרעינית הוא מה שיבלום את טהראן? אולי. אבל האם מישהו מוכן להמר על זה?
הבלגה כאומץ
יש רגעים שבהם דווקא הבלגה היא מעשה של אומץ. לא חולשה – אלא אחריות. אולי במקום לחכות לטראמפ, צריך להוביל שיח אזורי ובינלאומי – עם סין, רוסיה, הודו, מדינות המפרץ. להפעיל לחץ דיפלומטי מקסימלי. אולי דווקא עכשיו, לפני שמישהו לוחץ על ההדק – עוד אפשר לעצור את הספירה לאחור.
פרופ' אסף מידניצילום: קובי קואנקסלא מדובר עוד ב"תסריט אימים". מדובר באפשרות אמיתית. זו לא שאלה של ימין או שמאל, של ביטחון או פציפיזם. זו שאלה של הישרדות. לפני שהרוח הקטלנית של המלחמה תתפוצץ לכולנו בפרצוף – הגיע הזמן לשאול בקול רם: האם אנחנו באמת יודעים מה יקרה ביום שאחרי ההפצצה?
פרופ' מידני, חוקר מדיניות ומשפט, האקדמית תל אביב-יפו ואוניברסיטת אוקספורד
