המפלגה הגדולה ביותר בישראל כיום היא מפלגת המתלבטים, שמהווה על פי סקרי עומק כ-24% מהמצביעים, כלומר – 29 מנדטים. כל המפלגות לוטשות עיניהן למנדטים היקרים הללו.
חלק מהמתלבטים הם אנשי ליכוד וגם אחרים, שאינם ביביסטים, ששואלים את עצמם אם יש קנדידט להחליף אותו. התשובה ברורה, אין רק אחד, יש מספר קנדידטים שיידעו לעשות את העבודה מצוין, גם מתוך הליכוד וגם מחוצה לו. אין אדם שאין לו תחליף, למרות שככל שאני שומע ממקורבי נתניהו – הוא כנראה בטוח שבלעדיו ישראל לא יכולה להתקיים. נו באמת.
לא פעם אני שואל את עצמי – עבור מה נתניהו צריך את הצרה הזו? אך ייצר ההישרדות שלו בשלטון ושמירת כיסאו מוכיחים לנו כבר שנים רבות ובעיקר מאז טבח 7 באוקטובר, שזה כנראה עניין מרכזי שמעסיק אותו.
ככזה, וכאדם מאוד חכם, אם לא יתרחש נס, אני מניח שנתניהו יודע שהוא לא יגיע הפעם ל-60-61 מנדטים עם שותפיו הטבעיים - החרדים, סמוטריץ' ובן-גביר. בהערכה סבירה, הגוש הזה יקבל בין 51 ל-54 מנדטים ובהינתן שמפלגה ערבית מאוחדת תקבל לפחות 10 מנדטים ותהווה גוש חוסם למפלגות הציוניות-ליברליות – אלה התומכות בשרות ולא בהשתמטות, אלה שראשיהן דווקא כן מציעים לבניהם ולבנותיהן להתגייס לשמירת המולדת - זה המצב האידאלי עבור נתניהו. ממשלתו הנוכחית תמשיך לכהן, הוא ימשיך לכהן כראש ממשלת מעבר – ממשלה עם הרבה פחות כאבי ראש פנימיים וחיצוניים, כנסת שלא מתפקדת, ומצידו – שתהיינה עוד ועוד בחירות, אין טוב מכך.
צפו שנתניהו ינסה להקים גוש חוסם בעזרת מפלגה ערבית גדולה ומאוחדת
נתניהו מבין זאת טוב מכולם, ולכן צפו שנתניהו ינסה להקים גוש חוסם בעזרת מפלגה ערבית גדולה ומאוחדת. גרסת בחירות 2015 לפיה - "הערבים נוהרים בהמוניהם באוטובוסים לקלפי", צפויה לפיכך לחזור על עצמה כנראה בייתר שאת בבחירות הקרובות, בתוספת אזהרה חמורה: "טבח 7 באוקטובר (טבח? "מה? מה פתאום") יחוויר לעומת הטבח הבא שהפעם יבוא עלינו לכלותינו מתוך הארץ, מערביי ישראל".
גאוני, לא? זו תהיה להערכתי האסטרטגיה של נתניהו בבחירות הקרובות. המטרה ברורה, מצד אחד להדליק את ערביי ישראל כדי שאכן ירוצו בהמוניהם לקלפיות ויגדילו את כוחם ככל שרק ניתן, ומצד שני להכריז במלוא הניתוק מהמציאות וחוסר הצניעות שרק "ביבי גיבור" יוכל להם. עובדה שאף ועדת חקירה ממלכתית עוד לא קבעה שנתניהו האחראי המרכזי לטבח. כולם אחראים, רק הוא לא. לא משכו בכנף מעילו. מטרת המסרים הללו ברורה: לייצר קיטוב ולהמריץ את בסיס התמיכה שלו.
עבדתי עם יצחק הרצוג בבחירות 2015. שבועיים לפני הבחירות נתניהו החל בקמפיין המקומם – כאשר היה בינו ובין הרצוג תיקו מוחלט בסקרים – אפילו עם יתרון קל להרצוג (גילוי נאות, הכותב מקורב להרצוג ולליברמן) – והפיץ את האזהרה ההזויה לפיה אם הרצוג ייבחר, אחמד טיבי יהיה שר הביטחון שלו. זה עבד היטב לנתניהו, והפינאלה שהכריעה את הבחירות היתה: הערבים נוהרים לקלפי. כבר למדנו שאין כמו שותפות ביבי-טיבי, עבור שניהם.
מתלבטים – ראו הוזהרתם. היום אתם כבר מכירים טוב יותר את נתניהו. אל תקנו את ההפחדות שינסה כנראה לשגר אל התודעה וגם אל תת-התודעה שלכם.
לא מתרוממות
מנגד, מפלגות הגוש הציוני-ליברלי, זה התומך בציונות ובשירות ומתנגד להשתמטות, עדיין לא מתרוממות מספיק כדי להבטיח לעצמן 63 מנדטים, הגם שכרגע זה נראה דווקא אפשרי, אך עדיין מאוד גבולי ונזיל. אסור למפלגות הללו להתאחד כי נכון לעכשיו המתמטיקה רק תפגע בהן, השלם יהיה קטן מסך כל חלקיו. מצביעי יאיר גולן יתקשו להצביע למפלגה מאוחדת גדולה בראשות ליברמן, מצביעי בנט יתקשו להצביע למפלגה בראשות לפיד. לכן מוטב שיתמודדו בנפרד, ויעבדו יחד מצוין בממשלה הבאה, יהיה העומד בראשה אשר יהיה, כל עוד מרכיביה יהיו אך ורק מפלגות ציוניות-ליברליות, ללא החרדים, ללא הערבים (זה לא נגדם, הסבר בהמשך), וללא נתניהו. הליכוד בהחלט שותף אופציונלי, אך כאמור - ללא נתניהו.
על מפלגות אלו לסכם על אג'נדה בסיסית משותפת. הצרה הגדולה של הגוש הציוני-ליברלי טמונה באחוזי ההצבעה הנמוכים, ובתנודתיות גדולה. כל אזרח חייב לבוא להצביע. בבחירות האחרונות הצביעו פחות מ־71% מבעלי זכות הבחירה, לעומת בחירות 1988 שבהן הצביעו מעל 79%. במפלגות החרדיות אחוז ההצבעה עקבי, וזה סוד כוחן.
אין לשכוח. את הממשלה מרכיב מי שעומד בראש המפלגה שמקבלת 61 המלצות או יותר מנציגי הסיעות, ולא בהכרח מי שעומד בראש המפלגה הגדולה ביותר. ב-2009 ציפי לבני וקדימה קיבלו יותר מנדטים מהליכוד, ומי הרכיב ממשלה?
בהקשר לערביי ישראל, הדרך להשתלבות אמיתית שלהם בחברה הישראלית אינה בדלנות אלא השתלבות במפלגות כלל-ישראליות. ככל שיצביעו למפלגות ערביות, אלה ממילא יישארו באופוזיציה ולא יוכלו לדאוג לאזרחים הערבים. ב-1992 למעלה מ־50% מהמצביעים במגזר הערבי הצביעו למפלגות כלל-ישראליות. הנהגה שמציבה בראש סדר העדיפויות את העניין הפלסטיני ומתבטאת נגד חיילי צה"ל, במקום טיפול שיטתי בבעיות האזרחיות של הציבור הערבי, אינה מובילה לשילוב אלא להעמקת הפער. מקומה של ההנהגה הנוכחית – עם אנשים כמו איימן עודה, עופר כסיף ואחמד טיבי, ברשות הפלסטינית ולא בישראל.
אין לשכוח. את הממשלה מרכיב מי שעומד בראש המפלגה שמקבלת 61 המלצות או יותר מנציגי הסיעות, ולא בהכרח מי שעומד בראש המפלגה הגדולה ביותר. ב-2009 ציפי לבני וקדימה קיבלו יותר מנדטים מהליכוד, ומי הרכיב ממשלה? נתניהו והליכוד. כך גם בנט ב-2021.
ראשי המפלגות הציוניות-ליברליות חייבים להימנע מטעויות העבר. מי שסיכוייו לעבור את אחוז החסימה גבוליים, מוטב שלא יתמודד כי הוא יאבד מנדטים קריטיים לגוש. למשל – בני גנץ ויועז הנדל. כל קול עבורם, יהיה קול להמשך ממשלת נתניהו, סמוטריץ והחרדים.
ראוי שראשי הגוש כולם יתמקדו בהתחייבויות קונקרטיות שיש עליהן הסכמה רחבה: חקיקת חוק גיוס לכולם בגיל 18 (לא רק החרדים. כולם, עד האחרון!) – למסלול צבאי או אזרחי – עפ"י קביעת צה"ל, הקמת ועדת חקירה ממלכתית, הגבלת כהונת ראש ממשלה לשתי קדנציות, תחבורה ציבורית בשבת לפי קביעת כל ראש רשות, חובת לימודי ליבה כתנאי לתקצוב, כינון חוקה באמצעות משאל עם – כפתרון לביטול המהפכה המשטרית, לצד החובה לקיים רפורמה במערכת המשפט לטובת האזרח, ושינוי שיטת הממשל. על רקע זה ברור כי ריצה נפרדת, תוך אחריות הדדית, תיאום וחידוד מסרים, יכולה להגדיל את סך המנדטים של הגוש הציוני-ליברלי. ריצה משותפת, תקטין אותו.
שברי מנדטים
האחריות העיקרית טמונה על כתפיו של כל אזרח. בבחירות האחרונות התמודדו 42 רשימות. 10 בלבד נכנסו לכנסת. שברי המנדטים של 32 מפלגות – ששווים יחד 10 מנדטים – הלכו לפח האשפה. רובם היו של גוש המשרתים. לארבעה מתוכם אחראיות זהבה גלאון ומירב מיכאלי, שלו היו מצליחות להגיע להסכמות, נתניהו לא יכול היה להקים את הממשלה הנוכחית.
ממי פארצילום: אילן ספירא אין מקום להרפתקאות ואין מקום להימורים פוליטיים. אל תצביעו למפלגות אווירה שקמות ונעלמות. זה קרה אפילו לד"ש ב-77, לקדימה, וזה קורה גם לגנץ. יש חמש מפלגות ציוניות -ליברליות עם עוגנים עמוקים – הצביעו אך ורק לאחת מהן לפי תפיסת עולמכם לפיד, אייזנקוט, ליברמן, בנט וגולן. הם יהיו בכנסת.
רוצים שגנץ, הנדל, וגם שמריז והמילואימניקים להיכנס לכנסת – אין מבורך מכך, אך שיתכבדו ויצטרפו לאחת מ-5 מפלגות העוגן, לפחות הפעם, למען הצלת המדינה בבחירות הקריטיות ביותר בתולדותיה.
הכותב הינו יועץ אסטרטגי-תקשורתי
