דיונים על אפשרויות לתקיפות אמריקניות באיראן החלו בין הנשיא דונלד טראמפ לחברי צוות הביטחון הלאומי שלו במהלך סוף שבוע בקמפ דייויד בתחילת חודש יוני, שם ראש ה-CIA ג'ון רטקליף עדכן את הנשיא בהערכות שלפיהן ישראל מוכנה להתחיל בתקיפות באופן מיידי. כך דיווחה רשת CNN האמריקנית.
האפשרויות להצטרפותו של הנשיא האמריקני למבצע הישראלי גובשו בחודשים שלפני כן, כשיועציו כבר היו חלוקי דעות ביניהם לגבי האפשרויות העומדות בפניו. בשבוע שלפני שעדכן על התקיפה של המפציצים החמקנים וצוללות חיל הים האמריקני נגד שלושה אתרי גרעין איראניים, קיים טראמפ תדרוכים יומיים עם צוות הביטחון הלאומי שלו בחדר המצב כדי לדון בתוכניות התקיפה – ולשקול את ההשלכות האפשריות.
ההחלטה של טראמפ התקבלה בימים רביעי-חמישי, ונשמרה בישראל בסוד מוחלט. ידעו עליה רק ראש הממשלה בנימין נתניהו והשר לעניינים אסטרטגיים רון דרמר, והיא הוסתרה מיתר חברי הקבינט. השרים הניחו שלשם זה הולך מאחר שלא התקיים דיון באפשרות שארה"ב לא תתקוף את המתקן הגרעיני בפורדו. התוכנית המקורית של ארה"ב הייתה תקיפה בפורדו בלבד, אך נתניהו ודרמר שכנעו את טראמפ לפעול גם נגד המתקנים בנתנז ואיספהאן.
ישראל ידעה שיש ליד איספהאן מתחם תת-קרקעי שבו נאגר אוראניום מועשר, אך היא לא הייתה יכולה לפגוע בו - ולפיכך התקיפה האמריקנית השלימה את המהלך. לפני הפעולה ביקשה וושינגטון מירושלים "לנקות את הדרך" לאתרים מסוללות נ"מ ומכ"מים, כדי שטהרן לא תראה את מבנה המפציצים האמריקניים, שכלל 120 כלי טיס שליוו את מפציצי ה-B-2.
הנשיא האמריקני הגיע לשיחות החשאיות עם שתי דאגות עיקריות: שתקיפה אמריקנית תהיה מכרעת בהשמדת אתרי הגרעין המבוצרים, כולל מתקן ההעשרה התת-קרקעי פורדו, ושכל פעולה שינקוט לא תגרור את וושינגטון לא תגרור את ארה"ב לסוג של מלחמה ממושכת וקטלנית - שממנה הבטיח להימנע.
דוברת הבית הלבן: "טראמפ יקבל החלטה בשבועיים הקרובים"
(צילום: רויטרס)
בנוגע לנקודה הראשונה, גורמים רשמיים היו בטוחים ביכולתן של הפצצות חודרות הבונקרים לפרוץ את המתקן, למרות שפעולה כזאת לא נבדקה בעבר. ראש המטות המשולבים של ארה"ב דן קיין אמר מוקדם יותר שההערכה הראשונית מראה "נזק והרס חמורים ביותר" לשלושת אתרי הגרעין שהותקפו באיראן, אך ציין שייקח זמן לקבוע את ההשפעה הסופית על יכולותיה הגרעיניות של המדינה, כשבמקביל גורמים בטהרן המעיטו בחשיבות ההשפעה של התקיפות האמריקניות.
בנוגע לנקודה השנייה של מלחמה מתמשכת, התקשו גורמים רשמיים להבטיח לנשיא האמריקני שפעולות התגמול של איראן – שעשויות לכלול פגיעה בנכסים או בכוח אדם אמריקניים באזור – לא יגררו את ארה"ב לביצה חדשה. "כפי שהנשיא הורה והבהיר, זה בהחלט לא הסוף", אמר שר ההגנה של ארצות הברית פיט הגסת', והוסיף: "זה לא אומר שזה מגביל את יכולתנו להגיב. נגיב במידת הצורך".
חוסר הוודאות נראה כאילו גרם לטראמפ להרהר בנושא התקיפה באיראן, ובמהלך השבוע הוא אמר בפומבי כי טרם הגיע להחלטה, אפילו אם מאחורי הקלעים נראה היה ליועציו שהחלטתו נחושה. הנשיא האמריקני עזב את מועדון הגולף שלו בבדמינסטר בשבת אחר הצהריים, ושב לבית הלבן ל"פגישת ביטחון לאומי" מתוכננת – נסיעה שהייתה יוצאת דופן עבורו בסוף השבוע, אך צוינה מראש בלוח הזמנים היומי שלו שפורסם יום קודם לכן.
ארה"ב הודיעה לאיראן בדיונים בערוצים עקיפים כי התקיפות שטראמפ הורה עליהן יוגבלו, ושלא מתוכננות תקיפות נוספות, אמרו שני גורמים המעורים בשיחות. אך הודעתו הפומבית של הנשיא אחרי התקיפות בבוקר שבין שבת לראשון – שהזהיר מפני תקיפות אמריקניות "גדולות בהרבה" אם טהרן תגיב - הדגישה את התקופה הבלתי-צפויה שהוא נכנס אליה במזרח התיכון.
ב-8 ביוני, פחות משבוע לפני תום המועד האחרון בן 60 הימים של טראמפ - הוא התכנס כאמור עם יועציו בקמפ דייויד, שם הוצגו בפניו האפשרויות לתקיפת הרפובליקה האיסלאמית. ביום למחרת, טראמפ שוחח בטלפון עם ראש הממשלה בנימין נתניהו. כמה שבועות קודם לכן אמר נתניהו לקבוצת מחוקקים אמריקנים כי ישראל הולכת לתקוף את איראן - ושהוא לא מחפש אישור מארה"ב לעשות זאת.
61 ימים לאחר האולטימטום של טראמפ, ישראל פתחה בתקיפות חסרות תקדים על איראן, נגד תוכנית הגרעין שלה ומנהיגיה הצבאיים. אחרי התקיפות הישראליות אמר טראמפ ל-CNN: "איראן הייתה צריכה להקשיב לי כשאמרתי - אתם יודעים, נתתי להם, אני לא יודע אם אתם יודעים אבל הבאתי להם אזהרה של 60 יום, והיום הוא היום ה-61". עם זאת, גורמים רשמיים בכירים בממשל האמריקני התנערו תחילה מהתקיפות, ופרסמו הצהרות שלפיהן ישראל נקטה בפעולה חד-צדדית ושארה"ב לא הייתה מעורבת בכך.
בעוד שישראל המשיכה את המבצע הצבאי בטהרן נסע טראמפ לאלברטה שבקנדה לפסגת ה-G7 (ארגון המדינות המתועשות), רק כדי לחזור לוושינגטון מוקדם "בעקבות מה שמתרחש במזרח התיכון", מסר הבית הלבן. הנשיא האמריקני בילה חלק ניכר מהשבוע החולף בפגישות בחדר המצב עם הצוות להביטחון לאומי שלו כדי לבחון תוכניות תקיפה ואת השלכותיהן האפשריות.
ביום חמישי הקריאה דוברת הבית הלבן קרוליין לויט הצהרה שהוכתבה על ידי טראמפ: "בהתבסס על העובדה שיש סיכוי משמעותי למשא ומתן שעשוי להתקיים או שלא להתקיים עם איראן בעתיד הקרוב, אקבל את החלטתי האם ללכת במהלך השבועיים הקרובים". עם זאת, היו סימנים לכך שמאמצים הדיפלומטיים לא לא נשאו פרי. סטיב וויטקוף, שליחו המיוחד של טראמפ למזרח התיכון, ניסה לפגוש את בן שיחו, שר החוץ של איראן עבאס עראקצ'י, ללא הצלחה רבה.
לאחר ששרי חוץ אירופים נועדו עם עראקצ'י בז'נבה ביום שישי, גורמים אמריקנים רשמיים הרגישו כי האיראנים לא ישבו עם ארה"ב מבלי שטראמפ יבקש מנתניהו לעצור את התקיפות - משהו שהנשיא האמריקני לא היו מוכנים לעשות, סיפרו מקורות.
באותו אחר הצהריים, בדרכו למועדון שלו בניו ג'רזי, אמר הנשיא האמריקני לכתבים כי מסגרת הזמן של השבועיים היא פרק הזמן ה"מרבי" - ושהוא יכול להחליט האם לתקוף עוד קודם לכן.
בזמן שטראמפ ליווה את סם אלטמן, מנכ"ל OpenAI, לאירוע לחברים חדשים שנערך באחד מחדרי האוכל של המועדון ביום של התקיפה, הוא היה "משוחרר" - ולפחות בציבור נראה נינוח - סיפרו אנשים שראו אותו. "אני מקווה שהוא צודק לגבי הבינה המלאכותית", התבדח הנשיא בשלב מסוים, כשהוא מצביע על אורחו.
