דוח בן 11 עמודים שהוגש למועצת הביטחון של האו"ם חושף תמונה מורכבת: הצלחות מרשימות בצד מבוי סתום מדיני שמאיים על עתידה של רצועת עזה. שבעה חודשים לאחר כניסתה לתוקף של הפסקת האש בעזה, הגישה "מועצת השלום" שהוקמה על-ידי נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ דוח ביניים שמציג מבט כולל של הישגים היסטוריים לצד אתגרים שעוד לא נפתרו. עיקר הקושי: מאבק דיפלומטי עיקש מול חמאס סביב שאלת פירוז הנשק.
תיעוד מחיסול מחבל שתכנן לבצע צליפה נגד כוחות צה"ל ברצועת עזה
(צילום: דובר צה"ל)
"מועצת השלום", שבה חברות 28 מדינות, הוקמה מכוח החלטת מועצת הביטחון 2803 שאומצה בנובמבר בשנה שעברה, ואישרה את "התוכנית המקיפה לסיום הסכסוך בעזה" מ-29 בספטמבר 2025. "הרובים שתקו ברובם על פני עזה לראשונה זה שנתיים", כתבה "מועצת השלום" בדוח. ואולם, מיד לאחר מכן היא מוסיפה אזהרה חדה: "הפרות מתרחשות כמעט באופן יומיומי, חלקן חמורות, וגורמות לנפגעים אזרחיים ומעכבות גישה הומניטרית".
עוד צוין בדוח כי "ארבע המדינות המתווכות - מצרים, קטאר, טורקיה וארצות הברית, עובדות ללא הרף לשמר את הפסקת האש. אנחנו מזהירים נחרצות שכל הפרה, מכל צד שהוא, מסכנת את כל מה שנבנה בעמל רב".
הלב הפועם של הדוח הוא מה שמכונה "מפת הדרכים" - מסמך בן 15 נקודות שגיבשו ארבע המדינות הערבות והנציג העליון לעזה, השגריר לשעבר ניקולאי מלאדנוב. המפה מבקשת לקדם את השלב הבא בתוכנית: פירוז נשק מלא ומפוקח של חמאס וכלל ארגוני החמושים בעזה, כתנאי להתקדמות.
לפי המפה, חמאס יידרש להפסיק לחלוטין כל פעילות צבאית, משטרתית ומנהלית. כוח הייצוב הבינלאומי (ISF) יוצב כחיץ ויתמוך בפיקוח על שרשרת הנשק. ישראל תבצע נסיגה שלבית לפריפריה של עזה, אך רק בהתאם לקצב פירוז הנשק המאומת. שיקום יחל רק באזורים שבהם הושלם הפירוז.
אלא שנכון לסגירת הדוח, המשא ומתן על מפת הדרכים טרם הסתיים. הפגישות בקהיר ובאיסטנבול במרץ ואפריל לא הניבו פריצת דרך. חמאס, כפי שמנסחת זאת המועצה בחריפות, "מסרב לקבל פירוז מאומת, לוותר על שליטה כפייתית ולאפשר מעבר אזרחי אמיתי".
הסיוע ההומניטרי: שיפור דרמטי, אך הצרכים עצומים
תמונת הסיוע ההומניטרי היא אחת הנקודות הבהירות יחסית בדוח. מאז הפסקת האש, עלה היקף הסיוע ביותר מ-70% לעומת התקופה שלפניה. כמעט 300,000 טון סיוע הועברו - כולל מי שתייה, תברואה, אוהלים וציוד רפואי. מרבית המאפיות ברצועה חזרו לפעול, וצורכי המזון הבסיסיים יוצבו לראשונה מאז 2023. לפי מה שנקבע בהסכם, 4,200 משאיות אמורות להיכנס בכל שבוע לעזה.
אך התמונה ה”אפורה” לא נעלמת: רוב האוכלוסייה עדיין גרה באוהלים ובמחסות ארעיים. האבטלה נאמדת בכ-80%. מחסור חמור שורר בגז בישול, תרופות ומי שתייה. מערכות הבריאות והחינוך "חרבו". מועצת הביטחון של האו"ם אמדה את צורכי הסיוע הדחופים בכ-3.1 מיליארד דולר לשנה הראשונה לאחר הפסקת האש, ו-OCHA (משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים) פרסמה קריאה לגיוס 3.72 מיליארד דולר.
הוועדה הטכנוקרטית הפלסטינית: מוכנה, אך חסומה
"מועצת השלום" הקימה את ה-NCAG - הוועדה הלאומית לניהול עזה - גוף טכנוקרטי וא-פוליטי של פלסטינים מהרצועה בראשות ד"ר עלי שעת'. הוועדה כינסה ישיבת פתיחה בקהיר ב-15 בינואר, בנתה מסגרת משפטית ופיננסית לניהול מעברים, וגייסה אלפי מועמדים למשטרה אזרחית.
הבעיה: ה-NCAG אינה יכולה להיכנס לעזה. "חמאס אינו מאפשר כניסה לאזורים הנמצאים תחת שליטתו המזוינת", נכתב בדוח. "מועצת השלום" קוראת לחמאס להסיר את החסמים "ללא עיכוב נוסף".
לפי הדוח, כוח הייצוב הבינלאומי (ISF) הוא כלי ביצועי מרכזי בתוכנית. הוא יפעל תחת פיקוד מאוחד אמריקני בראשות מייג’ור-ג’נרל ג’ספר ג’פרס. חמש מדינות - אלבניה, אינדונזיה, קזחסטן, קוסובו ומרוקו - חתמו כבר על "הצהרת המשתתפים המייסדים” ב-19 בפברואר. סקר מקדים הושלם באפריל 2026, ואתר תמיכה לוגיסטית זוהה. אך הפריסה בפועל מותנית בהתקדמות בפירוז הנשק - שעדיין לא החלה.
הדוח מציג נתון מרשים: 17 מיליארד דולר הובטחו עד כה לצורכי שיקום עזה. שמונה מדינות - בהן ערב הסעודית, קטאר, כוויית, האיחוד האמירויות ומרוקו - חתמו על "הצהרת התורמים המייסדים". הבנק העולמי אמד את עלות השיקום המלא של עזה על פני עשור ב-71.4 מיליארד דולר. אך המועצה מזהירה: "הפער בין התחייבות לבין העברה בפועל חייב להיסגר בדחיפות. כספים שהובטחו ולא הועברו הם ההפרש בין מסגרת שקיימת על הנייר לבין מסגרת שמספקת תוצאות בשטח".
בפרק המסקנות, "מועצת השלום" מציגה ארבע קריאות ספציפיות למועצת הביטחון: "ראשית, להצהיר בבהירות ובעקביות שפירוז הנשק הוא תנאי לשיקום ולנסיגה ישראלית. שנית, להפעיל לחץ על חמאס לקבל את מפת הדרכים ואת מסגרת פירוז הנשק. שלישית, לדרוש מכל הצדדים לאפשר כניסה חופשית של ה-NCAG לעזה ולאפשר זרימת סיוע רציפה. רביעית, לדחוף מדינות חברות להאיץ העברת הכספים שהובטחו".
בשורה התחתונה, הדוח משרטט תמונה של גוף בינלאומי חדש שהצליח להוציא מהתהום משבר חטופים שנמשך שנתיים, לייצב הפסקת אש שברירית ולבנות ארכיטקטורה מוסדית שלמה תוך חודשים ספורים - הישגים שלא יהיה נכון לזלזל בהם. אך ניכר כי "מועצת השלום" מגישה את הדוח ביד אחת ובאגרוף קפוץ ביד השנייה: כל אבן היסוד של התוכנית - ממשל אזרחי, שיקום, פריסת כוח ייצוב, נסיגה ישראלית - נעולה מאחורי שאלה אחת שעדיין מחכה לתשובה: האם חמאס יוריד את הנשק? "כל עיכוב נושא עימו מחיר אנושי ישיר ומדיד עבור תושבי עזה, שסבלו די", כותבת המועצה. "הם סבלו מספיק".
