שותפה למלחמה, אבל לא לשיחות השלום: גורמי ביטחון ישראלים אמרו ל"ניו יורק טיימס" כי ישראל נדחקה הצידה "באופן מוחלט" על-ידי ממשל טראמפ, עד כדי כך שמנהיגיה כמעט ולא מעורבים בשיחות הפסקת האש בין ארצות הברית לאיראן.
לפי גורמים אמריקנים, בעוד שהנשיא דונלד טראמפ ראה בראש הממשלה בנימין נתניהו שותף למלחמה - זו שהייתה וכנראה גם אם תתחדש - הוא לא רואה בו שותף קרוב למשא ומתן, אלא כמישהו שיש לרסן אותו בכל הנוגע לפתרון סכסוכים.
טראמפ: "איראן לא יכולה להחזיק בנשק גרעיני"
(צילום: TheWhiteHouse)
2 צפייה בגלריה
ישראל לקחה על עצמה כמה מהמשימות היותר שנויות במחלוקת. טראמפ ונתניהו
(צילום: Jim WATSON / AFP)
"בהיעדר מידע מבעלי בריתם הקרובים ביותר, הישראלים נאלצו ללמוד מה שהם יכולים על המגעים בין וושינגטון לטהרן באמצעות קשריהם עם מנהיגים ודיפלומטים באזור", נכתב הבוקר (שבת) בעיתון, בידיעה שעליה חתום גם עיתונאי ynet ו-"ידיעות אחרונות" רונן ברגמן. לפי הדיווח, ישראל גם משתמשים באמצעי המעקב שלה בתוך המשטר האיראני כדי להתעדכן בפרטים.
הרקע לכך, נכתב, היא התחזית שסיפק נתניהו לטראמפ לפני תחילת מבצע "שאגת הארי" - שלפיה המשטר האיראני עשוי בסבירות גבוהה לקרוס כתוצאה ממתקפה אמריקנית-ישראלית משולבת.
לפי ה"ניו יורק טיימס", "רבים במעגל הפנימי של טראמפ תמיד ראו את רעיון שינוי המשטר כאבסורדי - ולא עבר זמן רב עד שסדרי העדיפויות האמריקניים והישראליים החלו להתפצל יותר ויותר, במיוחד לאחר שאיראן סגרה את מצר הורמוז - מה שגרם למחירי הנפט ולנסוק וללחץ על טראמפ להסכים להפסקת אש".
מאשרים תקיפות - ואז מתנערים פומבית
נתניהו הציב שלוש מטרות בתחילת המלחמה: השמדת תוכנית הגרעין של איראן, חיסול תוכנית הטילים שלה והפלת המשטר. עד כה, אף אחת מהמטרות הללו לא מומשה. איראן, בינתיים, מתנהגת כמנצחת על אף שהובסה צבאית - וזאת רק משום ששרדה. כעת, במו"מ איתה, ארה"ב העלתה הצעה להשעות ל-20 שנה את הפעילות הגרעינית האיראנית - ומסגרת הזמן הזו עוד עשויה להתקצר בהצעות הבאות.
ב"ניו יורק טיימס" צוין כי עם הוצאתה של ישראל משיחות המו"מ, ייתכן שארסנל הטילים הבליסטיים של איראן הושאר מחוץ לשולחן - כך למיטב ידיעתם של גורמים ישראלים. לכן, החשש בישראל הוא שבסופו של דבר ייחתם הסכם שדומה להסכם הגרעין של ממשל אובמה מ-2015 - בלי תוכנית הטילים, בלי סנקציות ובלי עצירת תוכנית הגרעין לתמיד. במצב זה ייכנסו מיליארדי דולרים לאיראן, שיהוו חבל הצלה כלכלי ויאפשרו לה לתמוך בשלוחיה - כמו חיזבאללה - ולסייע להם להתחמש.
בעיתון ציינו כיצד השתנתה מערכת היחסים בין ישראל לארה"ב לאורך המלחמה: ממצב שבו קצינים אמריקנים נמצאים בבור בקריה, וההחלטות מתקבלות בשיתוף פעולה מהרגע להרגע - כמו כיצד להגיב לטילים איראניים - למצב שבו ישראל היא מעין "קבלן משנה" של ארה"ב, וממתינה לאישור ממנה על כל פעולה.
בין היתר, נכתב, כשהאמריקנים אישרו לישראל לתקוף מתקני נפט בטהרן וכראג', הם ציפו לתקיפה קטנה אך סמלית שתאותת לאיראן שתעשיית האנרגיה שלה עלולה להיות על הכוונת - אך בפועל ישראל הביאה לענני עשן שחורים עצומים שנשאו כימיקלים מסוכנים וריחפו מעל טהרן במשך ימים. ממשל טראמפ הודיע בתגובה שלא אישר את התקיפה, ודרש מישראל לחדול מכך. זו לא הייתה הפעם היחידה שישראל אישרה תוכניות עם ארה"ב, רק כדי שממשל טראמפ יבטל אותן לאחר שהן יושמו.
במקרה אחר, כשישראל תקפה את שדה הגז הטבעי של דרום פארם ב-18 במרץ ואת מתקני הנפט לאורך המפרץ הפרסי בדרום איראן, היא עשתה זאת במטרה שתואמה עם ארה"ב - ללחוץ את איראן להסכים להפסקת אש בתנאים טובים בהרבה. אלא שבמקום זאת, טראמפ נתן לבסוף הוראה לבטל הפצצות מסוג זה. בתחילה הוא הכחיש ידיעה מוקדמת על התקיפה בדרום פארס, לאחר מכן מתח ביקורת על ישראל על "תקיפה אלימה", ולבסוף רמז שלמעשה דיבר עם נתניהו מראש - ודחק בו לא לבצעה. באותו לילה נתניהו אמר כי ישראל פעל לבדה, וכי טראמפ ביקש ממנה לדחות את התקיפות העתידיות.
ימים לאחר שנחתמה הפסקת האש עם איראן, הסכימה ישראל לעצור בטרם עת גם את המערכה העיצמה נגד חיזבאללה בלבנון - ולקבל על עצמה הגבלות חריגות. ב"ניו יורק טיימס" ציינו כי בכירים ישראלים מחו על דחיקתם לשוליים במשא ומתן, במיוחד אחרי שהמדינה לקחה על עצמה מרצון כמה מהמשימות היותר שנויות במחלוקת בינלאומית - כולל הריגתו של המנהיג העליון עלי חמינאי בתקיפה אווירית.
