קנצלר גרמניה פרידריך מרץ מתמודד היום (ה') עם ביקורת נוקבת על הכישלון שנחלה אמש ברלין באו"ם, שם למרות מאמציו להפוך את גרמניה לקול מוביל בדיפלומטיה הבינלאומית היא לא הצליחה להיבחר לחברה במועצת הביטחון. שר החוץ הגרמני, יוהאן וודפול, הסביר את הכישלון בין השאר במאמצים הגדולים שהשקיעה רוסיה לסכל את בחירתה של גרמניה – וכן בהתייצבות היחסית של ברלין לצד ישראל למרות הביקורת העולמית הקשה על המלחמה בעזה.
מועצת הביטחון של האו"ם, נזכיר, היא הגוף החשוב ביותר של האומות המאוחדות, ובסמכותו לקבל החלטות רבות משמעות, כמו על חוקיותן של מלחמות והטלת סנקציות בינלאומיות. במועצה יש 15 חברות, ש-5 מהן קבועות – ארה"ב, רוסיה, סין, צרפת ובריטניה – ו-10 הן חברות מתחלפות הזוכות כל אחת לכהונה בת שנתיים. בהצבעה שנערכה אתמול נבחרו 5 חברות חדשות שיחליפו החל מ-1 בינואר הקרוב את דנמרק, יוון, פקיסטן, פנמה וסומליה, שמסיימות את כהונתן.
גרמניה התמודדה על אחד משני מקומות המוקצים לקבוצה של מדינות שרובן ממערב אירופה, וקיוותה שהלחצים הדיפלומטיים שהפעילה בניסיון לקבל קול חזק יותר בקהילה הבינלאומית יזכו אותה באחד משני הכיסאות. כדי להצליח בכך היא הייתה צריכה לזכות ב-127 קולות לפחות בהצבעה שנערכה בעצרת הכללית של האו"ם, ושעות לפני ההצבעה עוד הייתה בטוחה שתגיע ליעד. ברגע האמת היא קיבלה 104 קולות בלבד, ולמועצה נבחרו במקומה פורטוגל, עם 134 קולות, ואוסטריה, עם 131.
4 צפייה בגלריה
שר החוץ הגרמני וודפול עם ראש הממשלה נתניהו. "גם אם יש לנו ביקורת על ישראל, נמלא את אחריותנו כלפיה"
(צילום: קובי גדעון/ לע״מ)
שר החוץ הגרמני וודפול הודה כי עבור גרמניה, מעצמה כלכלית אירופית שכיהנה בעבר שש פעמים במועצה, הייתה זו אכזבה ממשית. בשיחה עם עיתונאים הוא קשר את הכישלון לקמפיין שניהלה רוסיה נגד גרמניה בשל תמיכתה הגדולה באוקראינה, ואז הוסיף גם את ההקשר הישראלי: "יכול להיות שעלתה לנו בקולות גם העובדה שגרמניה חייבת תמיד לשאת באחריות מיוחדת לישראל בכל הקשור לסכסוך במזרח התיכון. גרמניה תמיד נקטה עמדה ברורה בעניינים מסוימים, ואלה עמדות שלא כל המדינות החברות (באו"ם) שותפות להן".
גרמניה נחשבת באופן מסורתי לידידתה הגדולה ביותר של ישראל בקרב מעצמות אירופה, וגם אחרי טבח 7 באוקטובר ופרוץ המלחמה בעזה הרבתה הממשלה בברלין להתייצב לצדה. עם זאת עם עליית מספר ההרוגים ברצועה והתגברות הביקורת הבינלאומית מצאה עצמה גם גרמניה מחריפה את הטון נגד ירושלים, ובשלב מסוים אף החליט הקנצלר מרץ להשעות משלוחי נשק מסוימים לישראל. כך או כך, גם לאחר מכן המשיכה גרמניה להגן על ישראל מסנקציות קשות של האיחוד האירופי, ובניגוד למדינות כמו צרפת ובריטניה נמנעה למשל מלהכיר במדינה פלסטינית.
4 צפייה בגלריה
מועצת הביטחון של האו"ם. החברות החדשות יכהנו מ-1 בינואר
(צילום: REUTERS/Heather Khalifa)
בהמשך להערתו על ישראל נשמע אמש שר החוץ הגרמני וודפול כמי שהכישלון במועצת הביטחון לא ישנה את התנהלותה של ארצו, ואמר כי "גרמניה תמלא את אחריותה גם אם היא משמיעה ביקורת על ממשלת ישראל בעניינים מסוימים".
בהצהרה שפרסם הקנצלר מרץ בעקבות הכישלון הוא אמר שגרמניה תמשיך להיות תומכת אדוקה במערכת הבינלאומית ובירך את אוסטריה ופורטוגל, שהתחרו עם ארצו על המקום: "לא השגנו את מטרתנו, אבל התוצאה הזו אינה משנה את המשימות שאנחנו מתמודדים איתן באו"ם. גרמניה ממשיכה להיות עמוד תווך אמין של המערכת המולטילטרלית".
פרידריך מרץ הוא קנצלר לא פופולרי, וממשלתו, הנשענת על קואליציה עם הסוציאל-דמוקרטים מהמרכז-שמאל, נתונה בקשיים פוליטיים עמוקים ומתקשה לקדם את האג'נדה הכלכלית שלה. בענייני חוץ זכה עד כה מרץ להערכה רבה יותר, במיוחד בשל מאמציו לאחד את המערב סביב הסיוע לאוקראינה.
התבוסה בבחירות למועצת הביטחון הקימה ביקורת על ממשלת מרץ משני צדי האופוזיציה, השמאל והימין. מפלגת "הירוקים" מהשמאל מסרה כי מדובר ב"תבוסה מביכה" שהאחריות לה מוטלת על כתפי מרץ ושר החוץ שלו, שהגיע לניו יורק במיוחד לצורך ההצבעה. מפלגת הימין הקיצוני "אלטרנטיבה לגרמניה" (AfD), שנוהגת למתוח ביקורת על הסיוע הגדול של גרמניה לאוקראינה ועל ניסיונה לבודד את רוסיה, מסרה מנגד כי הכישלון אינו מקרי, אלא "תוצאת שנים של מדיניות חוץ לא ריאליסטית שמבודדת את גרמניה בזירה הבינלאומית".
אליס ויידל, אחת ממנהיגי ה-AfD, שהיא כיום המפלגה הפופולרית ביותר בגרמניה, כתבה בפוסט עוקצני ברשת X כי הכישלון בהצבעה באו"ם ממחיש את הדעיכה הלאומית שחווה גרמניה: "מבוכה רודפת מבוכה: מרץ התכוון להחזיר את ארצנו לבמה הבינלאומית כשהחל את כהונתו כקנצלר, אבל עכשיו גרמניה מוצאת את עצמה ללא מושב במועצת הביטחון של האו"ם", אמרה.
גם המפלגה הסוציאל-דמוקרטית, שכאמור שותפה לקואליציה של מרץ, הצטרפה לביקורת, והיא מסרה כי ההצבעה היא "לא סתם מהמורה, אלא סימן אזהרה". דובר מדיניות החוץ שלה, אדיס אחמטוביץ', אמר שברלין משלמת את המחיר על מה שנתפס כצביעות מצדה בשל האיפוק שהיא נוקטת בהשמעת ביקורת על בעלות ברית, כולל ישראל וארה"ב: "מי שמתיימר להיות שומר הסדר הבינלאומי שמבוסס על כללים לא יכול לנקוט סטנדרט כפול בכל הנוגע למשפט הבינלאומי", אמר למגזין "דר שפיגל".
