רומי גונן, בת 24 מכפר ורדים, שוחררה הערב (יום א') בפעימה הראשונה בעסקת החטופים, אחרי 471 ימים של זוועה בשבי חמאס בעזה. יחד עמה שוחררו אמילי דמארי (28) ודורון שטיינברכר (31) מכפר עזה. "איפה אמא שלי, איפה אמא שלי", קראה רומי לעבר נציגי צה"ל, במתחם הקליטה - מיד לאחר חציית הגבול מעזה.
החטופות עוברות לידי הצלב האדום
פרץ השמחה של חברותיה של רומי עם שחרורה
10 צפייה בגלריה
רומי גונן. 471 ימים של סיוט בשבי חמאס
(צילום: Gonen Family/Handout via REUTERS/File Photo)
אמא של רומי - מירב לשם גונן, אחת ממובילות המאבק לשחרור החטופים ב-15 החודשים האחרונים - חיכתה לה, יחד עם האימהות של אמילי ודורון, במעבר רעים שבגבול עזה. במסוק צה"ל שהמתין לה ופינה אותה לבית החולים חיכתה לה כירבולית מנומרת, הצבע האהוב על רומי.
חברותיה התאספו במסעדה שבה עבדה ברחוב דיזנגוף בתל אביב, וצפו שם ברגעי השחרור מהשבי. סבתה של רומי, דבורה, אמרה לקשת בהתרגשות כי נכדתה, שנראתה עומדת על הרגליים כשהועברה על ידי מחבלי לחמאס לצלב האדום בעזה כשהיא עומדת על הרגליים, "נראית מצוין".
הסבתא ציינה כי היא מאוד מתרגשת: "רק בשביל זה אני חיה", אמרה - וקראה לשחרור כל שאר החטופים: "הלוואי וכל השאר יבואו. רק שידאגו לזה. חייבים, חייבים לעשות הכול בשביל להחזיר את כולם. ליבי עם כולם, לא רק עם רומי נכדה שלי. אני יודעת כמה הם סובלים וכמה היא סבלה. חייבים להחזיר את כולם".
אימהות שלוש השבות בנקודת הקליטה במעבר רעים, צופות בבנותיהן שבות ארצה
(צילום: דובר צה"ל)
10 צפייה בגלריה
החטופות עוברות לידי הצלב האדום כשהן מוקפות במחבלי חמאס, בעיר עזה
(צילום: REUTERS/Dawoud Abu Alkas)
רגע לפני השחרור, כתבה האמא מירב לשם-גונן, שנאבקה על שחרור בתה במשך שנה וכשלושה חודשים, כי "ההתרגשות בשיא" אחרי קבלת ההודעה הרשמית על כך שבתה נכללת ברשימת השמות שחמאס העביר היום בעיכוב. לדבריה, "אוטוטו נראה את האהובות שלנו. נפגוש את רומי שלנו ונתחיל ריפוי אמיתי. אתם צופים בוודאי בחדשות ועוקבים וכמוכם - כמונו. רגעים שבהם ממש נדרשים לנשום עמוק ולהיות בחוסן. להבין שכולנו מתרגשים ונמצאים על הקצה - וטוב שנשמור אחד על השניה. חיבוק לכולנו והמון אהבה".
רומי נחטפה לעזה ממסיבת הטבע ברעים. משעה 6:30 בבוקר טבח 7 באוקטובר היא שוחחה ברציפות עם אמה מירב בטלפון, ובשעה 10:15 סיפרה שירו בה. בהקלטה המצמררת נשמעות יריות, והאם מירב אומרת לבתה: "רומי, אני איתך, מאמי. אני איתך והכול יהיה בסדר. אנחנו ניסע לבית חולים והכול יהיה בסדר ואת תרגישי טוב יותר, את לא לבד, יפה שלי, את איתי". אז נשמעים המחבלים צועקים בערבית, והשיחה מתנתקת.
באוגוסט אשתקד ציינה רומי את יום הולדתה ה-24 בשבי, ואחיה שחף איחל לה: "כולנו מאמינים שאת חוזרת, את חוזרת כמו גדולה אין לנו ספק". לאחר מכן, בסיומו של חג החנוכה, אמר אביה איתן: "גם חג הניסים מסתיים היום. הדבר היחיד שלא משתנה זה שרומי במנהרה. אני מאחל לי, לנו, למשפחת גונן ולשאר המשפחות שכל הסיפור ההזוי, המסויט, הבלתי נתפס הזה, יסתיים". הוא הביע תקווה שהנשיא דונלד טראמפ יוביל לשינוי, והלחץ הכבד שזה הפעיל אכן הביא לחתימה על העסקה.
האם מירב כתבה מוקדם יותר החודש לרומי בטור ל-ynet: "בשנה האחרונה אנחנו מסתכלים הרבה מאוד למציאות בעיניים. הפסקנו לנסות לכסות את הדברים בכסות שנוחה לנו ואנחנו מבינים כולנו שיש לנו פה התמודדות עם האמת שאי-אפשר לברוח ממנה, וכנראה גם לא נכון לברוח ממנה. העיניים שלנו מבקשות כל פיסת מידע, כל פיסת מחשבה, כל פיסת דרך ארץ כדי שנוכל להחזיר אותם בחזרה. היום. אתמול. לפני שנה.
"העיניים שלנו, כשאנחנו מסתכלים במראה, מה הן מראות? האם הן מראות לנו שאנחנו באמת עושים את המאמץ הנכון? האם הן מראות לנו שוויתרנו? מה הן באמת אומרות לנו? בבוקר, כשאנחנו קמים ומסתכלים במראה, אני מבקשת מכולנו שנסתכל עמוק לתוך הלב שלנו, עמוק לתוך המחשבה והנפש, שנסתכל ונגיד לעצמנו כל בוקר שאנחנו באמת שם. שנגיד לעצמנו שאנחנו לא בורחים מהמציאות, לא בורחים מהאחריות - אלא לוקחים את היכולת שלנו כעם, כאדם, למנף את הערכים הבסיסיים הכי חזקים אצלנו בבטן, ומוודאים שאנחנו עושים הכל כדי להחזיר אותם הביתה".
בכפר ורדים חגגו את שובה של רומי: "היא נכנסה לנו ללב"
עשרות רבות מתושבי כפר ורדים התאספו הערב ברחבת המרכז המסחרי של היישוב לחגיגות שמחה עם שובה של בת היישוב רומי גונן. החוגגים מלאי התרגשות התחבקו זה עם זה ורקדו עם דגלי ישראל לציון הרגע המיוח,ד שלו ציפו יותר משנה. "אני מאוד מתרגשת, אין מילים", סיפרה מירה ליבנה, תושבת כפר ורדים. היא שיתפה: "חיכינו לזה כל כך, שיתחיל השינוי והמהפך מהאסון לתקווה ולשיקום, ורומי עם החיוך והמשפחה הנהדרת שלה מסמלת את כל זה. את התקווה והשיקום והחזרה שלנו לאושר ולתקווה".
חגיגות בכפר ורדים
(צילום: אלעד גרשגורן)
תושבי היישוב מדברים על שחרורה של רומי
(צילום: נחום סגל)
בנה של מירה, יהונתן ליבנה-כהן, היה חניך של רומי בתנועת הצופים. הוא ציפה כל כך לשובה הביתה וסיפר כי קנה לה מתנה מיוחדת, שמסמלת אותה כל כך. "רומי, אני מחכה לפגוש אותך. קניתי צעיף מנומר בשבילך ואני מחכה לתת אותו לך", ביקש למסור למדריכתו לשעבר באמצעות ynet. נוגה גוזלן, תושבת היישוב, הוסיפה: "זה היה מורגש מאוד בכפר, החוסר שלה. גם אם לא מכירים אותה היא נכנסה לנו ממש ללב ובכל מקום, ובבתי הספר שלנו יש את התמונות שלה".
בין החוגגים היו גם טל בראל, תושב היישוב שהשתתף בשנה האחרונה בצעדות ובפעילויות למען השבתה של רומי, בתוך שאר החטופים והחטופות בשבי חמאס. "זה אירוע ספונטני של שמחה וקרן אור בכל התקופה האחרונה. אנחנו בפרץ של שמחה", סיפר בראל. בעסקת החטופים הקודמת רומי הייתה אמורה להשתחרר בפעימה הרביעית, אך שחרורה לא יצא בסוף לפועל ועסקת החטופים נפלה אז. "כל הבוקר והצהריים כולם עקבו בדריכות וקיוו שזה יקרה, ואנחנו שמחים שזה מתממש", אמר.
עם התמונות הראשונות שיצאו מרצועת עזה, כשרומי נמצאת ברכב של כוחות הצלב האדום, התייצבו עובדי המועצה המקומית בכיכר הראשית בכניסה לכפר ורדים והסירו את השלט שהיה תלוי במשך יותר משנה, שבו הוצגו התקוות לשובה הביתה, והוא הוחלף בברכה לשובה הביתה. "חזרתה של רומי היא ההוכחה לכוחה של הערבות ההדדית, האמונה והמאבק הבלתי פוסקים למען יקירינו", מסר אייל שמואלי, ראש מועצת כפר ורדים. הוא התחייב: "נמשיך יחד למען כל יתר החטופים".
ברחבת המרכז המסחרי שבלב היישוב הסירו יוספה כהן ודנה כלב את הפתק עם שמה של רומי, שאותו תלו לצד כל שמות החטופים. "זה נתלה בחנוכה כשהדלקנו נרות יחד כל הקהילה והבטחנו לאיתן (אבא שלה, י"ק) שכשרומי חוזרת בחיים אנחנו מורידים ונותנים לו את זה", סיפרה דנה, ואמרה: "ברוך השם בשעה טובה". יוספה החזיקה בפתק עם שמה של שכנתם ליישוב, והוסיפה: "זו תחושה עילאית. הפתק הזה ילך לאיתן. הבטחנו לו את זה. רומי חזרה הביתה בחיים!".
