ברקע המגעים בין ישראל ללבנון לקידום הסדר מדיני, ובזמן שצה"ל החל בפיילוט שבמסגרתו הוא מעביר בהדרגה את האחריות הביטחונית בכמה כפרים בדרום לבנון לידי צבא לבנון, שאלת האמון של תושבי הצפון שבה למרכז סדר היום. בסוגיה הזו עסק פאנל בהנחיית העיתונאית שרון כידון, שהתקיים במסגרת ועידת הביטחון הלאומי של ynet ו-"ידיעות אחרונות" בשיתוף המכון למחקרי ביטחון לאומי INSS.
ועידת הביטחון הלאומי: אתגר החוסן הלאומי
(צילום: אורי דוידוביץ, ליאור שרון)
למרות השקט היחסי בגבול הצפון, ראש המועצה האזורית מטה אשר ויו"ר פורום קו העימות משה דוידוביץ', הבהיר כי תחושת הביטחון של התושבים רחוקה מלהשתקם. "אנחנו לא אופטימיסטים ולא פסימיסטים – אנחנו ריאליסטים", אמר. לדבריו, גם כאשר צה"ל פועל בתוך לבנון, החשש המרכזי של תושבי קו העימות נותר איום חדירה. "רק לפני חודש ראינו מחבלים משוטטים באזור מטולה", הזכיר, והוסיף כי טראומת 7 באוקטובר ממשיכה ללוות את התושבים.
לדבריו, נוכחות צה"ל מעבר לגבול אכן משפרת את תחושת הביטחון, אך אינה מספקת ודאות. "הבטיחו ליצור רצועה נקייה ממחבלים, אבל בסוף אף אחד לא יכול להבטיח שלא יהיו איומים בעתיד", אמר.
ד"ר שפרן גיטלמן ממכון INSS, הסבירה כי משבר האמון של תושבי הצפון מורכב משני רבדים. הראשון הוא המשבר שנולד בעקבות מתקפת 7 באוקטובר, והשני - הפער בין ההבטחות שניתנו לאחר מכן לבין המציאות. "רבים מהתושבים חשבו שהאיום הוסר ושאפשר לחזור הביתה בבטחה, ואז גילו שהמציאות מורכבת יותר", אמרה.
"לא להבטיח הבטחות שאי אפשר לקיים". ד"ר עידית שפרן גיטלמן
(צילום: יובל חן)
"לא מדברים על לחזור ל־6 באוקטובר". לי-את כהן
(צילום: יובל חן)
לדבריה, הדרך לשיקום האמון מתחילה בשיח כן מול הציבור. "לא להבטיח הבטחות שאי אפשר לקיים. צריך לתווך לתושבים מה אפשרי ומה לא", אמרה. היא הדגישה כי גם אם סקרי האמון מצביעים על תמיכה רחבה בצה"ל, אין פירוש הדבר שהתושבים סומכים באופן מלא על כל הערכה ביטחונית. "יש אמון רגשי בצבא, אבל כדי שאנשים יחזרו להרגיש בטוחים הם צריכים גם להאמין למה שאומרים להם."
סמנכ"לית תכנון ואסטרטגיה במנהלת תנופה לצפון, ליאת כהן, התייחסה להיבט האזרחי של המשבר והבהירה כי מטרת המדינה אינה רק לשקם את נזקי המלחמה. "אנחנו לא מדברים על לחזור ל-6 באוקטובר. המלחמה חשפה בעיות שהיו קיימות עשרות שנים, וזו הזדמנות לתקן אותן", אמרה. לדבריה, מושקעים מיליארדי שקלים בשיקום התשתיות, בחיזוק בתי החולים, מערכת החינוך והכלכלה האזורית, אך מדובר בתהליך ארוך. "פיתוח אמיתי לוקח שנים, ובינתיים חשוב שהתושבים יראו שגם ההבטחות מתחילות להתממש."
דוידוביץ' מתח ביקורת על התנהלות הממשלה והבחין בין הדרג המקצועי במנהלת תנופה לבין הדרג הפוליטי. "הפער הוא עצום", אמר. "על כל דבר אנחנו צריכים להיאבק - מהטבות מס ועד פיצויים. במקום לפרוש שטיח אדום לתושבי הגבול, אנחנו צריכים להתחנן".
בהמשך התייחסה כידון גם לפערי האמון בין צה"ל לממשלה. שפרן גיטלמן אמרה כי העובדה שהאמון בצה"ל גבוה יותר אינה מעידה בהכרח על ביטחון מלא של הציבור. "אנשים נותנים אמון בצבא כי הוא צבא העם, אבל זה לא אומר שהם בטוחים שכאשר הצבא אומר שהמצב בטוח - הם יכולים להשתחרר מהחשש".
לקראת סיום התייחס דוידוביץ' גם לאפשרות של נסיגות נוספות של צה"ל במסגרת הסדר מדיני עם לבנון. לדבריו, אם המדינה תבחר בדרך הזו, עליה לשתף את התושבים ולדבר איתם בכנות. "אל תעשו דברים מעל הראש שלנו. תגידו את האמת ותנו לנו את הכלים להמשיך לחיות בגבול בכבוד", אמר.
שלושת המשתתפים הסכימו כי שיקום הצפון לא יימדד רק בשיקום התשתיות או בהשבת התושבים לבתיהם, אלא גם ביכולת של המדינה להשיב את האמון שנפגע – באמצעות שקיפות, עמידה בהתחייבויות והשקעה ארוכת טווח בביטחון ובאיכות החיים באזור.
