בשעה שתשומת הלב הציבורית והתקשורתית מתמקדת דווקא בקרבות הצמרת ובמפלגות הגדולות, נראה בימים האחרונים כי האירועים המשניים של המפלגות הקטנות שמתנהלות מתחת לרדאר - יכולות דווקא הן באופן מפתיע לשנות את פני המפה הפוליטית, ולהשפיע על תוצאות הבחירות בצורה דרמטית אם יעברו את אחוז החסימה.
(צילום: יאיר שגיא, ראובן קפוצינסקי, דנה קופל, רפי קוץ, דוברות עיריית באר שבע, UN, אלכס קלומויסקי, עידו ארז)
בגוש מתנגדיו של ראש הממשלה בנימין נתניהו עסקו עד כה בניסיון להוציא מהמרוץ את מפלגת כחול לבן של בני גנץ, שלפי הסקרים האחרונים לא עוברת את אחוז החסימה. גנץ, שהיה חלק מגוש האופוזיציה לא מזמן, מסרב להתחייב שלא יישב עם נתניהו ונוקט קו חריג יחסית לפיו הוא יכפה את סיום שיח החרמות, ויוביל להקמת ממשלת אחדות רחבה ללא הקצוות של הפוליטיקה בישראל.
אלא שכאן נכנס לתמונה ההימור שלוקח גנץ באחת ממערכות הבחירות הכי גורליות - ומסתכן באיבוד קולות. כדי לחזק את אחיזתו בקהל שאליו הוא חותר, גנץ בוחן חיבורים עם מפלגות קטנות אחרות שגם הן לא עוברות או לא עברו בעבר את אחוז החסימה בניסיון לייצב את מצבו.
בשבועות האחרונים גנץ מנהל משא ומתן אינטנסיבי עם נציב כבאות והצלה לשעבר דדי שמחי, ששכל את בנו גיא שמחי ב-7 ב-7 באוקטובר בקרב ברעים. יחד עם שמחי, נבחנה גם ההצטרפות של ירון זליכה, לשעבר החשב הכללי באוצר, שהכריז כבר לפני שנים על רצונו להצטרף לפוליטיקה, אך לא עבר את אחוז החסימה. נכון לרגע זה אפשרות צירוף זליכה עדיין בהקפאה, אך גנץ ושמחי מפעילים לחץ כבד על יו"ר מפלגת המילואימניקים יועז הנדל להצטרף אליהם.
הפער המרכזי שמקשה על החיבור בין השלושה נעוץ בעובדה שהנדל דורש הצהרה משותפת לצד גנץ ושמחי על כך שעם המפלגות החרדיות בתצורתן הנוכחית לא ניתן להרכיב ממשלה, ושהמפלגה המשותפת לא תשב איתן. שמחי מתנגד להצהרה כזאת, ומוכן להתחייבות פומבית עם הנדל וגנץ שלפיה הם לא יישבו עם מפלגות ערביות.
מחלוקת נוספת, קשה פחות, נוגעת לרצון של שמחי להודיע שלא ישלים לאף אחד מהצדדים את האצבע ה-61, אלא יכפה עליהם להקים ממשלה יחד. הנדל לא מתעקש על הקו הזה, ודורש הצהרה כללית יותר: ממשלה לאומית וציונית רחבה. בשל העובדה שהנדל מצוי כעת בשירות מילואים פעיל, ועוד לא פנוי לסגור את ההסכם, נראה כי לפחות עד לשבוע הבא המחלוקת בין הצדדים לא תיפתר.
מפלגה נוספת שמשייטת על המפה, אך טרם הידקה את המסגרת, נקשרת ליוצאי הליכוד שמבקשים להביא קו אחר מזה שאליו היא חותרת כיום. גלעד ארדן, יולי אדלשטיין ואיילת שקד הם רק מהשמות שעשויים להשתלב במפלגה כזאת. ארדן, שבוחן כל העת את האפשרויות להקמת המפלגה, הודיע באחרונה לדירקטוריון של התעשייה האווירית כי הוא פורש מחברותו.
פספס את הכנסת ב-23 אלף קולות
בצד הימני של המפה נמצאת גם מפלגת זהות של ח"כ לשעבר משה פייגלין. בימים האחרונים הוא חורש את הארץ במפגשים עם קהלים חדשים, במטרה לעבור את אחוז החסימה. בבחירות 2019 מועד א' היו חסרים לפייגלין כ-23 אלף קולות כדי להיכנס להכנסת. לאחר מכן הוא התאחד עם נתניהו, ולאחר פרישה מהחיים הפוליטיים הוא תכנן מחדש את חזרתו.
פייגלין, שבאחרונה הודיע על צירופו של פעיל הימין מיכאל בן ארי, מעביר מסרים שלפיהם הוא פתוח לחיבורים. האפשרויות הריאליות מבחינתו הן חיבור לציונות הדתית של בצלאל סמוטריץ', לעוצמה יהודית של איתמר בן גביר, ובמסגרת חיבור רחב גם לא שולל את מפלגת נעם של ח"כ אבי מעוז. בתווך נמצא גם תת-אלוף במיל' עופר וינטר, שכבר החל בהקמת תשתית פוליטית, אך לא התקדם איתה. הזמן משחק לרעתו ודוחק גם אותו לחיבור.
גורמים פוליטיים אמרו כי רסיסי המפלגות והתמונה המצטיירת בתחתית הסקרים עשויה לשנות את פני התמונה הכוללת. אם אחת מהמפלגות תעבור את אחוז החסימה או תכפה את הקו שלה על אחרות - הדבר ישפיע על התוצאות הכלליות ואולי גם על זהותו של ראש הממשלה הבא.
כך או כך, לשחקנים על המגרש הפוליטי יש עוד זמן לקבל החלטה לפני סגירת רשימות המתמודדים לכנסת ה-26. המועד האחרון להגשת רשימות המועמדים לוועדת הבחירות המרכזית הוא היום ה-47 לפני מועדן. לפיכך, אם הבחירות יהיו ב-20 באוקטובר, ניתן יהיה להגיש מועמדות עד 3 בספטמבר.
