"ההיסטוריה של תרומות הזרע מתחילה בפרקטיקה עצמה, שהתחילה, כמו הרבה דברים, עם בעלי החיים. רופאים חיקו את פעולת ההזרעה שהאדם כבר עשה עם חיות, לרוב עם בקר. למעשה, הזרעות נולדו כדי להשביח כל מיני גנים. לדוגמה, אם רצינו לקחת חיה כמו פרה, ורצינו להגביר את היכולת שלה לתת חלב, אז היינו מזריעים אותה עם הפר הכי איכותי.
"זה המשיך הלאה לחיות אחרות כמו סוסים, עד שלאט-לאט אמרנו - אוקיי, אם זה עובד אצל חיות, למה שזה לא יעבוד גם בבני האדם?", משתף ד"ר ערן גולד, רופא נשים, מומחה לפוריות, מילדות וגניקולוגיה.
ערן חזר לפודקאסט "סקס אפיל" כדי לספר על תורמי הזרע המפורסמים בעולם, על הסיכונים שבהתנהגות כזאת וכיצד הרשויות בישראל מנסות לפקח על המערב הפרוע הזה שנוצר.
"אחד הסיפורים הראשונים בעולם ההזרעות המלאכותיות מתרחש במאה ה-15 עם הנרי הרביעי. לפי האגדה, השם השני שלו היה 'האימפוטנט', כי הוא התקשה להכניס את אשתו להיריון במשך 13 שנה, ולהעמיד יורש. יום אחד היא כן הרתה אבל בת, והנסיכה לא נראתה כמוהו. או אז החלו שמועות שהרופא לקח זרע של אחר.
עד היום גבר שמתמודד עם בעיות בפוריות נאלץ להתמודד עם פגיעה בתחושת הגבריות. רק לדמיין כיצד תפסו במאות הקודמות גברים שהתמודדו אז עם קשיים כאלו. לא פלא שהם נאלצו להסתיר את הפעולה ולעשות זאת ללא ידיעת האישה
"סיפור אחר על הזרעה ראשונית אירע לרופא סקוטי בשם ג'ון הנטר, שביצע במאה ה-18 את ההזרעה המלאכותית המוצלחת הראשונה שידועה לאדם. הוא ייעץ לסוחר בדים לונדוני לאסוף את זרעו במזרק מחומם, ולהזריק אותו לנרתיק של אשתו, וכתוצאה מכך נוצר הריון מוצלח".
סקס אפיל
זרע, כסף ומאות צאצאים: הצד האפל של תרומות הזרע | #174
45:58
(האזינו לפרק של "סקס אפיל" על הצד האפל של תרומות הזרע)
"תחשבי גם מה זה אומר", אומר ד"ר גולד. "עד היום גבר שמתמודד עם בעיות פוריות נאלץ להתמודד עם פגיעה בתחושת הגבריות שלו. רק לדמיין כיצד תפסו במאות הקודמות גברים שהתמודדו אז עם קשיים כאלו. לא פלא שהם נאלצו להסתיר את הפעולה ולעשות זאת ללא ידיעת האישה".
ללא ידיעת האישה ותוך התנגדות הממסד הדתי.
"נכון מאוד. הכנסייה הקאתולית הביעה התנגדות נחרצת לאקט ההזרעה המלאכותית, והגישה שלה הייתה איסור מוחלט כי זה סוג של מערער את יסודות המשפחה. אם עד עכשיו היסוד של המשפחה היה גבר ואישה שחיים יחד בברית הנישואין, פתאום זה קצת משנה את מיקום הגבר בתוך כל המשוואה הזאת".
לדבריו, מאתיים שנה מאוחר יותר, בשנות ה-20 המוקדמות של המאה העשרים, רופאים כבר החלו להשתמש בטכנולוגיית ההזרעה המלאכותית בצורה סדורה וחוקית. הפעם זוגות ידעו בדיוק לאיזו פעולה הם מגיעים, אולם הרפואה אז הייתה מאוד פטרנליסטית. "הרופא הוא שחליט בשביל הזוג עצמו מי יהיה התורם שלהם", אומר ד"ר גולד.
למה הכוונה?
"זה אומר שאת היית מגיעה עם בן זוגך, והוא היה אומר לך 'יש לי תורם זרע בשבילכם'. הם לקחו תרומות מסטודנטים, מחיילים, לפי מראה, השכלה ואופי, והתרומה ניתנה באנונימיות מוחלטת. בכלל לא הייתה אז את האופציה לבחור את התורם, וכמובן שלא היו מגבלות, ותורם אחד יכול לתרום למאות נשים. צריך גם לזכור שלא הייתה אז את היכולת להקפיא את הזרע, כך שהעזרה הייתה מידית. התורם היה צריך לתת זרע, והיה צריך לעשות את זה מיד".
מתוך דאגה לאוכלוסייה שנהיית פחות ופחות חכמה, אותו יזם שאף למסד בנק זרע שיעזור ליצור ילדים שהם גאוני-על. בסך הכל נולדו 220 ילדים מתוך הסיפור הזה, וכשבדקו לאורך השנים אם אותם ילדים הם גאונים, לא נמצאה הוכחה לכך
איך היו אוספים את הזרע? בכוס?
"שאלה טובה, כי התנאים לא תמיד היו סטריליים וגם לא עשו בדיקות נגד מחלות מין כמו שעושים היום".
השינוי המהותי, הוא מסביר, התחיל בשנות ה-60 ונמשך עד שנות ה-80 של המאה העשרים. בשנים הללו החלו להקפיא את הזרע, ואז גם החלה להתפתח תעשייה שלמה של בנקים מסחריים, שהחלה לגלגל כספים רבים סביב שאיפתם של זוגות שהתקשו להיכנס להריון, להביא יחד ילדים.
"אז בשנות ה-90 כבר יש בנקים והכל מתחיל להיות הרבה יותר מפוקח. לצד זה, נשים התחילו לשאול למה רק נשים נשואות יכולות להשתמש בזרע ולמה זה לא פתוח גם לנשים יחידניות או לנשים לסביות, ושם החלה מהפכה של הורות יחידנית וזוגות לסביות שהפכו לאימהות".
בנק זרע לגאונים בלבד
"סיפור פיקנטי שקרה באותן שנים הוא בנק זרע שפעל בשנות השמונים והתשעים בארצות הברית והתגאה שהוא מקבל לשורותיו אך ורק תרומות מזוכי פרסי נובל", מספר ד"ר גולד. מדובר במיזם שנוי במחלוקת שפעל בקליפורניה בשנים 1980–1999. הוא נוסד על ידי המיליונר רוברט קלארק גרהם, כשהמטרה הייתה ליצור תינוקות גאונים שייוולדו כתוצאה מהשילוב בין זרע של חתני פרס נובל לאמהות בעלות מנת משכל גבוהה במיוחד.
5 צפייה בגלריה
פרס נובל. היו מי שרצו לייצר אנושות חדשה שמורכבת מדנ"א של זוכי פרסים
(צילום: Jonathan NACKSTRAND / AFP)
"בסוף רק אחד מתוך מכל התורמים של הבנק אכן היה מוכר כזוכה בפרס נובל, למרות שמדברים על כך שהיו כנראה עוד שני זוכי פרס נובל, שביקשו לשמור על אנונימיות. הרעיון בתיאוריה מאחורי המיזם הוא שהרבה פעמים אנשים שהם חכמים מאוד, פחות מתרבים, ומתוך דאגה לאוכלוסייה שנהיית פחות ופחות חכמה, אותו יזם שאף למסד בנק זרע שיעזור ליצור ילדים שהם גאוני-על. בסך הכל נולדו 220 ילדים מתוך הסיפור הזה, וכשבדקו לאורך השנים אם אותם ילדים הם גאונים, לא נמצאה הוכחה לכך".
תורמי הזרע הקיצוניים בעולם
ד"ר גולד מספר שהחל משנת 2010 ועד היום, החידוש השולט בתעשיית תרומות הזרע הוא בדיקות הדנ"א שהולכות ומשתכללות. "ב-2010 התחילו לשווק בדיקות דנ"א מאוד זולות שעזרו לנשים רבות שהביאו ילדים בעזרת תרומת זרע לגלות את זהות האב", הוא מסביר. "מאז גם רווחת ההבנה שלא יכולה להיות תרומת זרע שהיא אנונימית לחלוטין, כי תמיד אפשר לעשות בירור גנטי".
העניין הוא שבעקבות היכולת הזאת החלו להתגלות עוד ועוד סיפורים על תורמי זרע שניצלו את הטכנולוגיה בצורה קיצונית. הם כונו "תורמי-על" או "סופר-תורמים". "מדובר על גברים שמהזרע שלהם נולדו 500 ולעיתים גם אלף ילדים ויותר", הוא אומר.
מה ההשלכות של זה?
"כשאדם אחד הופך להיות תורם-על הוא יכול להשפיע על האיזון הדמוגרפי, כי בעצם נולדים עשרות ולעיתים מאות ילדים שכולם נושאים את אותו מבנה גנטי. לעיתים אותו תורם עלול להיות נשא של מוטציה גנטית ואז יש חשש שאותם צאצאים יהיו נשאים שלה".
מקרה כזה קרה למשל ממש פה, בישראל, כשבשנת 2025 הודיע משרד הבריאות כי תורם זרע שנפטר לאחרונה, וככל הנראה תרם לעשרות נשים בין השנים 1974 ל-1985, התגלה כנשא של מוטציה גנטית בגן הקשור לתסמונת לינץ' - תסמונת תורשתית שמעלה את הסיכון לסוגי סרטן שונים, בעיקר במעי הגס וברחם. באותה הודעה התבקשו נשים ומשפחות שקיבלו תרומות באותן שנים מדוברות, לעדכן את ילדיהן ולפנות לקופות החולים להמשך ייעוץ ובירור.
"אחד מתורמי-העל המפורסמים בעולם הוא מייסד טלגרם, פאבל דורוב", אומר ד"ר גולד. "הוא התחיל לתרום בעקבות חבר ששלח לו הודעה שהוא ואשתו מתמודדים עם קשיים בפוריות, ואמר לו שהם מחפשים תורם זרע, ושאל אם יסכים לעזור להם. בהתחלה, פאבל חשב שהוא צוחק איתו, אך משהבין שהוא רציני, החליט שהוא מתגייס לעזור לחברו.
"מאז הוא התאהב בזה, ולפי הכתבות בתקשורת הוא אב ליותר מ-100 ילדים שנולדו מתרומות זרע אנונימיות שביצע במשך כ-15 שנה ב-12 מדינות שונות. לא רק זה - מסתבר שהוא ממש הפך לסוג של אלטרואיסט לענייני פוריות והבטיח לנשים במוסקבה טיפולי IVF בחינם, בתנאי שהן נכנסות להיריון מהזרע שלו. לאיש הזה יש לו מ-17 מיליון דולר בבנק, והוא הצהיר שאחרי שהוא ימות, הכסף יחולק בין כל הצאצאים בצורה שווה".
מטורף.
"סיפור משוגע נוסף הוא על הולנדי בשם ג'ונתן ג'ייקוב מאייר, שאפילו קיבל דוקו בנטפליקס בשם 'האיש עם אלף הילדים' שתרם דרך המון קליניקות פרטיות גם בהולנד וגם מחוץ להולנד. הוא גם חתיך כזה כמו מייסד טלגרם ויש לו לפי ההשערות מעל 550 ילדים שהוא מכיר בהם. בשלב מסוים הוא אף נשפט והורו להשמיד את הזרע שנותר בקליניקות, כך שהעריכו שיש לפחות 1,000 ילדים מזרעו, אם לא יותר.
"צריך להבין שאם מסתובבים במדינה אחת כמו הולנד אלף ילדים מאותו אדם, יש ממש חשש שחלקם יתאהבו זה בזה ולא ידעו בכלל שהם צאצאים לאותו אב, או כמו שהזכרנו קודם - ענייני המוטציות הגנטיות שעלולות לעבור. מדי שנה מגלים עוד ועוד מחלות ותסמונות שלא היינו מודעים אליהן לפני כן, וזה מעמיד הרבה מאוד אנשים בפני סכנות בריאותיות".
יש עוד תורמי-על כאלו?
"יש כמובן את הפרופסור היהודי למתימטיקה, ארי נאגל, תורם זרע אמריקאי שכונה 'המזריע'. באנגלית זה יותר מצחיק - The Sperminator. לפי הדיווחים השונים, הוא אב לבין 100 ל-120 ילדים. הוא ממש הפך לדמות די מוכרת בסיפורים על תרומות זרע לא פורמליות, במיוחד בקרב נשים יחידניות וזוגות נשים.
"הוא גדל במשפחה אורתודוקסית וחזר בשאלה, ויש גם פאן ישראלי בכל הסיפור הזה. בשלב מסוים הוא הגיע לארץ וניסה לתרום לשש נשים את הזרע שלו, אבל בארץ תרומה יכולה להיות או אנונימית או במסגרת של הסכם הורות משותפת וזה לא עונה על שתי ההגדרות האלה. מה שקרה זה שהוא ניסה לחתום על הסכם הורות משותפת כדי לעקוף את ההגבלות, ובית המשפט עלה על כך ומנע זאת ממנו".
אופסי. היה גם למיטב זיכרוני רופא שהזריע נשים ללא ידיעתן.
"את מתכוונת לד"ר דונלד קליין מאינדיאנה. הוא היה רופא פוריות שעבד בשנות ה-70 וה-80 והתגלה כי השתמש בזרע של עצמו במקום בזרע של תורמים - ללא ידיעת הנשים שהגיעו אליו לטיפולי פוריות. בהמשך התברר שיש למעלה מ-90 ילדים שנולדו מהזרע שלו. החשיפה קרתה רק שנים אחר כך, כשהילדים עשו בדיקת דנ"א ביתית וגילו עשרות אחים למחצה שלא ידעו על קיומם".
אני חושבת שזה מזעזע ושזאת ממש עבירה של תקיפה מינית.
"אני מסכים. אכן לקחו לו את הרישיון בסוף וגם יצא עליו סרט בנטפליקס בשם 'האבא שלנו'".
מה עושים בימינו כדי למנוע מצבים כאלו?
"אז בישראל יש 17 בנקי זרע, ואחרי 19 שנה יצא חוזר מנכ"ל חדש שבאמת עשה מהפך ורגולציה בכל הנושא הזה, וכעת יש הגבלה לתרומה של עד 12 משפחות מאותו תורם. מצד שני, בגלל שיש מחסור בתורמים, אז גיל התרומה עלה ל-38, וגם נשואים יכולים לתרום בכפוף לאישור האישה. מבחינת רגולציה נוספת אז הבדיקות הגנטיות שהם חייבים לעשות הן הבדיקות הנרחבות, ועל הבנקים לשמור דנ"א של אותו תורם זרע כדי שאם בעתיד נגלה משהו, יהיה איזשהו מאגר מרכזי, שיוכל ליידע את הנתרמות".
