ביום ראשון האחרון נמלטה אופיר מלכה בת 20 מהיישוב מיתר מהאי רודוס שעלה בלהבות. "הרגשתי שאני בסרט רע", היא שיחזרה. "רודוס חשוכה, הסלולרי ללא קליטה ואנשים מסתגרים". מאז, היא הספיקה לשוב ארצה, אך התחושות לא עוזבות אותה: "רק היום אני מבינה שישראל חייבת להתכונן לדבר כזה". אלא שלמרות משבר האקלים שמאיים על העולם, מתברר שישראל אינה ערוכה לתרחישי קיצון של שריפות ענק.
כך למשל, על פי דו"ח של מרכז המחקר והמידע (ממ"מ) של הכנסת שהגיע לידי ynet ו"ידיעות אחרונות", חסרים כיום במערך הכבאות וההצלה 1,460 לוחמי אש. זאת כאשר בפועל ישנם כ-1,900 כבאים פעילים - לעומת היעד שהוגדר ב-2018 של למעלה מ-3,360.
עוד עולה בדו"ח הממ"מ - שהוגש ליו"ר הוועדה לביטחון לאומי ח"כ צביקה פוגל - פער של 23% במספר תחנות הכיבוי שעומד היום על 123. גם במספר משאיות כיבוי נרשם פער, כשבפועל יש 566 - כתשעים פחות מתרחיש הייחוס.
לפי הדו"ח של הכנסת, "הפערים נגרמו לאורך השנים האחרונות, בשל חוסר תקצוב לתקנים וחוסר תקצוב לתחנות חדשות, בעיקר באזורי הפריפריה. הפער מתעצם לאור אתגרים כגון בנייה לגובה, תווך תת-קרקעי (מנהרות שנבנות ברכבת הקלה ובכבישי ישראל) ואנרגיות מתחדשות".
על אף שבעשור האחרון, מאז עברה הרפורמה בכבאות אחרי אסון הכרמל, נבנו כ-60 תחנות כיבוי אש, בארגון עדיין רחוקים מהתוכנית לפזר תחנות כיבוי שיצליחו לתת מענה בזמן תגובה של עד 7 דקות מקבלת הקריאה במוקד. כיום, זמן התגובה עומד בממוצע על 9 דקות. לפי כבאי וותיק, "לפעמים איחור בדקה בהגעה לזירת שריפה הוא ההבדל בין מוות אכזר בשריפה לבין הצלת חיים".
כמו כן, בשל המחסור בכבאים, למעלה מ-80% מהצוותים הם של שני לוחמי אש בלבד. "אין מקום בעולם ששני כבאים מגיעים לזירה", אמר בכאב בכיר לשעבר בכבאות. "לוחם אחד נהג והשני שלצידו פורץ לבד לשריפה כשהוא לא יודע מה מחכה לו שם, זה פשוט סכנת חיים".
בדו"ח של נציבות הכבאות, שניתח את התפתחות כוח האדם המבצעי בין השנים 2022-2018 והגיע ל-ynet ו"ידיעות אחרונות", הכותרת "הישרדות ולא התעצמות" מספרה את מצב מערך הכבאות בישראל. הבכיר לשעבר אמר בציניות: "לצערנו במטה ובמשרדים דווקא חלה התעצמות. הפחד שלי הוא שהכבאות תדמה למשטרה, ששם יש פרמידה הפוכה - המון שוטרים במטות ופחות בניידות המשטרה".
במערך הכבאות מכירים את המספרים וטוענים כי הם מנסים להתאים את עצמם למציאות המשתנה. בכיר בנציבות הכבאות מודה: "הכבאות עשתה קפיצת דרך אחרי אסון הכרמל, אבל לצערי מאז אנחנו דורכים במקום ובצער אני אומר שהמדינה לא ערוכה לתרחישי קיצון כמו שראינו אצל השכנים מיוון. זה רק עניין של זמן עד שזה יגיע אלינו".
גורם אחר הסביר כי משבר האקלים העולמי ושריפות הענק באירופה ובמזרח התיכון מחייבים חשיבה לאומית מחדש, הקצאת משאבים ושינוי בהערכת גורמי הסיכון המאיימים על המדינה והכלכלה. לדבריו, המוכנות והמענה המבצעי שיש כיום הוא "הטוב ביותר שניתן להעמיד בתקציב הקיים", אולם לא בטוח שיש בכך די כדי למנוע שריפות ענק ואסונות טבע כפי שרואים כרגע ביוון.
כדי לגשר על פערי כוח האדם והתקציב, הוא הסביר, פיתחו במערך הכבאות מכפילי כוח וטכנולוגיות מתקדמות, הורחב שיתוף הפעולה הבין-ארגוני עם המשטרה, קק"ל, רשות הטבע והגנים והרשויות המקומיות, ובכבאות פועלים למיצוי משאבים לאומיים ולהתאמת בניין הכוח בהתאם למציאות המשתנה.
מנציבות כבאות והצלה נמסר בתגובה כי "המערך נערך להתמודדות עם משבר האקלים העולמי. מתוך הכרת הפערים הקיימים, פועל המערך לפיתוח מכפילי כוח משמעותיים שייתנו בידיו כלים טובים יותר להתמודדות עם מגוון האיומים. יודגש כי בשנה האחרונה זכה מערך הכבאות לתוספת תקציבית משמעותית ולתוספת של 250 תקני כוח אדם שימטבו את המענה המבצעי לתרחישי הייחוס בשגרה ובחירום".
פורסם לראשונה: 00:00, 27.07.23
