1 צפייה בגלריה
נתניהו ויריב לוין  במליאת הכנסת
נתניהו ויריב לוין  במליאת הכנסת
בנימין נתניהו ויריב לוין
(צילום: שלו שלום )
הרבה מאמצים ומלל מוקדשים לרפורמה במערכת המשפט והשלכותיה. חרף קיומם של קשיים וכשלים משפטיים ציבוריים וחברתיים ברפורמה המוצעת, גם ראשי סיעות האופוזיציה טוענים שיש צורך בשינויים מסוימים במערכת המשפט, ובלבד שהדבר ייעשה במתינות ובהסכמה רחבה. יחד עם זאת, כמי שמכיר ומוקיר אותם, טרם שמענו מהם או מנציגיהם מהם אותם שינויים שבהם הם דוגלים - וחבל.
זכינו לרשות שופטת מעולה ועצמאית, הזוכה למעמד-על בעולם הנאור, ועדיין אין בכך כדי לשלול את הצורך בשינויים מסוימים. אשר לוועדה לבחירת שופטים, היא מונה כיום תשעה חברים: שלושה שופטים המכהנים בבית המשפט העליון, שני שרים, שני חברי כנסת (אחד מהאופוזיציה) ושני נציגים של לשכת עורכי הדין. לשם בחירת ומינוי שופטים לבית המשפט העליון נדרש רוב של שבעה חברי ועדה, וכנגזר מכך קיימת בפועל זכות וטו לשופטים, כמו גם לממשלה, בשיתוף פעולה עם חבר הכנסת מטעם הקואליציה, דבר שמטבע הדברים מחייב הסכמה הדדית.
מכאן ועד לשינויים המוצעים חדשות לבקרים בהרכב של הוועדה, כמו למשל לאפשר לממשלה לשלוט בה או שהיא תורכב באופן שוויוני מנציגים של הקואליציה והאופוזיציה - הדרך עוד ארוכה, ומלאה בכשלים משפטיים והשלכות חמורות, גם במישור של הדין הבינלאומי, על המעמד העצמאי של הרשות השופטת.
נוכח העומס הבלתי סביר המוטל על המערכת, קיים צורך מיידי בבחירת כ-200 שופטים - חלק במקום אלה שפרשו וחלק לשם הגדלת מצבת השופטים. אני סבור שניתן להותיר את הוועדה הקיימת על כנה, לבחור את השופטים החסרים בכל הערכאות ולהגיע להסכמות בכל הקשור למינוי שני שופטים לעליון במקום אלה שאמורים לפרוש בחודשים הקרובים.
אם מהלך זה לא יצלח והממשלה תתעקש לשנות את הרכב הוועדה - אני מציע מתווה חלופי, שלפיו הוועדה תכלול 11 חברים: שלושה שופטי בית המשפט העליון, שלושה חברי כנסת (אחד מהאופוזיציה), שלושה שרים, ובנוסף נציג אחד של לשכת עורכי הדין ואיש ציבור מובהק ובעל ניסיון וידע שזהותו תיקבע בהסכמה בין נשיאת העליון ושר המשפטים, ובהיעדרה על ידי נשיא המדינה לפי שיקול דעתו. הוועדה תפעל מתוך שאיפה לבחור שופטים בעלי ידע וניסיון מוכח שיימנו ככל שניתן עם כל מגזרי האוכלוסייה בישראל.
מתוך כלל חברי הוועדה, ימונו שלוש ועדות עצמאיות: 1. ועדה בת שבעה חברים לבחירת השופטים לכהונה בבתי משפט השלום ובבתי המשפט האחרים במעמד זהה - שופט אחד של בית המשפט העליון, שני חברי כנסת (אחד מהאופוזיציה), שני שרים, ובנוסף נציג אחד של לשכת עורכי הדין ואיש הציבור. הרוב הנדרש לבחירת השופטים יועמד על חמישה חברי הוועדה.
2. ועדה בת תשעה חברים לבחירת השופטים לכהונה בבתי המשפט המחוזיים: שני שופטים של בית המשפט העליון, שלושה חברי כנסת (אחד מהאופוזיציה), שלושה שרים, ובנוסף נציג אחד של לשכת עורכי הדין או איש הציבור, הרוב הנדרש לבחירת השופטים יועמד על שישה חברי הוועדה.
עו"ד רם כספיעו"ד רם כספיצילום: צביקה טישלר
3. ועדה בת 11 חברים לבחירת השופטים לכהונה בבית המשפט העליון: שלושה שופטים של בית המשפט העליון, שלושה חברי כנסת (אחד מהאופוזיציה), שלושה שרים, ובנוסף נציג אחד של לשכת עורכי הדין ואיש הציבור, הרוב הנדרש לבחירת השופטים יועמד על שבעה חברי הוועדה.
אשר למינוי נשיא בית המשפט העליון, אני סבור שיש להותיר על כנה את "שיטת הסניוריטי", על מנת למנוע עימותים מיותרים בין השופטים - בינם לבין עצמם, תוך “עשיית נפשות” לבחירתם בקרב חברי הוועדה או בקרב שולחיהם. ניתן לשקול חלופה שלפיה שופטי בית המשפט העליון (להבדיל מחברי הוועדה) הם אלה שיבחרו ברוב רגיל את הנשיא לפי שיקול דעתם, לרבות על פי שיטת הסניוריטי, וניתן גם לשקול שהמינוי ייעשה לתקופה קצובה מראש.
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו opinions@ynet.co.il
פורסם לראשונה: 00:00, 16.08.23